בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין למועד דצמבר 2024 סיפקה דרמה לא צפויה: רק 32.42% מכלל הנבחנים עברו את הבחינה, נתון נמוך במיוחד שמעלה שאלות רבות לגבי אופי הבחינה והקשיים שהוצבו בפני הנבחנים. בקרב הנבחנים שניגשו לראשונה, שיעור המעבר עמד על 49% בלבד, בעוד שבמכללות רק 21.92% מהנבחנים צלחו את הבחינה לעומת 72.3% בקרב בוגרי האוניברסיטאות.

פערים בולטים בין המוסדות האקדמיים
האוניברסיטה העברית מובילה עם שיעור מעבר של 77.6%, ולאחריה אוניברסיטאות תל אביב, בר אילן, רייכמן וחיפה. לעומת זאת, במכללות הנתונים עגומים בהרבה: המכללה למינהל ומכללת ספיר מציגות נתונים מעט טובים יותר מהממוצע במכללות, אך במכללות אחרות כמו הקריה האקדמית אונו ומכללת צפת, שיעורי המעבר צנחו לשפל. שיעור המעבר במכללות הוא 22%. מדובר בגופים שכל רצונם הוא להרוויח כסף מהסטודנטים. הכסף הגדול שמשולם על ידי הסטודנטים מרפד את בכירי המכללות, אבל לא מספק הצלחה ללומדים - מדובר בחצי הונאה בחסות אקדמית. 

אשמות הדדיות ומאבק פוליטי

לאחר פרסום התוצאות, לשכת עורכי הדין פרסמה הודעה בה היא הדגישה כי אין לה השפעה על תוכן הבחינה, והאשימה את שר המשפטים יריב לוין ב"הטעיה וניצול מצוקת הנבחנים". לטענת הלשכה, היא נקטה צעדים משמעותיים בשנה החולפת, כולל הוספת מועדי בחינות מיוחדים בתקופת המלחמה.

מנגד, שר המשפטים יריב לוין הדף את ההאשמות, וטען כי הלשכה לא גילתה רגישות כלפי אוכלוסיות מיוחדות, כמו מילואימניקים ונפגעי המלחמה. הוא אף הכריז כי ידרוש "פקטור משמעותי" כדי לתקן את מה שהגדיר כ"עוול הגדול שנעשה לנבחנים". במקביל, לוין ממשיך לתמוך בהצעת חוק שתהפוך את לשכת עורכי הדין לוולונטרית.

• משרד המשפטים ייאלץ לבחון שוב מועמדת שנפסלה במכרז
• בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הלשכה מבטיחה לפעול, אך האם זה יספיק?
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, הכיר בקשיים החריגים של הבחינה והבטיח לפעול למען הנבחנים. לדבריו, הלשכה תשתף פעולה עם משרד המשפטים במטרה למצוא פתרון שיאפשר לנבחנים להתמודד עם הקשיים שנוצרו.

עם זאת, הנתונים הנמוכים מעוררים שאלות עמוקות על המבנה של בחינות ההסמכה ועל התפקוד של המוסדות המעורבים. האם מדובר בכשל נקודתי או בתהליך שמצריך שינוי מערכתי?

כל מה שצריך לדעת על לימודי משפטים במכללות - שאלות ותשובות

למה אנשים בוחרים ללמוד משפטים במכללות למרות העלות הגבוהה?

לימודי משפטים במכללות נחשבים לנגישים יותר מבחינת תנאי קבלה בהשוואה לאוניברסיטאות. עבור מועמדים רבים, במיוחד כאלו שאין להם ממוצע בגרות או ציון פסיכומטרי גבוה, המכללות מהוות אלטרנטיבה מעשית. בנוסף, חלק מהמכללות מציעות מסלולים גמישים עם שעות לימודים נוחות שמתאימות לעובדים במשרה מלאה או להורים. עם זאת, העלות השנתית ללימודים מגיעה לכ-40 אלף שקל, ונוספות לה עלויות מחיה וספרים.

• מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
• המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה

מהן העלויות הכוללות של לימודי משפטים במכללות?

מעבר לשכר הלימוד, שעומד על כ-40 אלף שקל בשנה, ישנן עלויות נוספות כמו ספרי לימוד, נסיעות, ולעיתים גם מגורים בקרבת המכללה. לדוגמה, סטודנט שגר במרכז ומשלם שכירות עשוי להוציא כ-60 אלף שקל בשנה. במקרים מסוימים יש גם תשלומים עבור קורסי הכנה לבחינות לשכה, המגיעים לכ-10,000 שקל נוספים.

האם שיעור המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין במכללות נמוך בהשוואה לאוניברסיטאות?

בהחלט. בבחינות האחרונות, שיעור המעבר באוניברסיטאות עמד על 72.3%, בעוד שבמכללות הוא היה 21.92%. מדובר בהבדל משמעותי שנובע לרוב מהכנה אקדמית שונה ומהתאמות פחותות לתכני הבחינה.

מיהן המכללות הגדולות בתחום המשפטים ומה שיעורי המעבר אצלן?

הקריה האקדמית אונו - הקריה היא המכללה הגדולה ביותר בישראל ללימודי משפטים, עם כ-3,000 סטודנטים פעילים בתחום זה בכל מחזור. מדי שנה נרשמים כ-1,000 סטודנטים חדשים ללימודי משפטים. עם זאת, שיעור המעבר בבחינות הלשכה עומד על כ-30%-40%, כך שכ-300–400 בוגרים מצליחים להפוך לעורכי דין.

המכללה למינהל (ראשון לציון) - המכללה למינהל כוללת כ-1,000 סטודנטים ללימודי משפטים. מדי שנה מתחילים כ-300 סטודנטים את לימודי המשפטים. שיעור המעבר עולה על 80%. 

המרכז האקדמי פרס (רחובות) -  במרכז האקדמי פרס לומדים כ-1,500 סטודנטים למשפטים. בכל שנה נרשמים כ-500 סטודנטים חדשים. שיעור המעבר בבחינות הלשכה נמוך יחסית ועומד על 20%-25%. מתוך 500 הסטודנטים המתחילים מדי שנה, כ-100–125 עוברים את הבחינות בהצלחה.

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (רמת גן) -  במרכז האקדמי למשפט ולעסקים לומדים כ-1,200 סטודנטים. בכל שנה נרשמים כ-400 סטודנטים חדשים ללימודי משפטים. שיעור המעבר בבחינות הלשכה עומד על כ-20%-30%, כך שכ-80–120 בוגרים מצליחים לעבור את הבחינות ולהתקבל ללשכת עורכי הדין.

המכללה האקדמית ספיר -  מכללת ספיר בדרום הארץ כוללת כ-800 סטודנטים למשפטים. כ-300 סטודנטים מתחילים את לימודיהם מדי שנה. שיעור המעבר בבחינות הלשכה הוא כ-25%-30%, כך שכ-75–90 בוגרים מצליחים לעבור את הבחינות.

שערי מדע ומשפט (הוד השרון) -  במכללת שערי מדע ומשפט לומדים כ-1,000 סטודנטים במשפטים, וכ-400 מהם מתחילים מדי שנה. שיעור המעבר בבחינות הלשכה נמוך יחסית ועומד על כ-15%-20%, כך שרק 60–80 מצליחים להפוך לעורכי דין.

המרכז האקדמי כרמל -  במרכז האקדמי כרמל שבחיפה לומדים כ-700 סטודנטים. בכל שנה מתחילים כ-200 סטודנטים את לימודי המשפטים. שיעור המעבר בבחינות הלשכה נמוך במיוחד ועומד על כ-10%-15%, כך שרק 20–30 בוגרים הופכים לעורכי דין.

האם כל המכללות למשפטים בישראל מוכרות על ידי המל"ג?

לא תמיד. יש לבדוק אם המכללה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שכן הכרה זו משפיעה על ההסמכה לעיסוק בעריכת דין. לדוגמה, סטודנטים במכללות לא מוכרות עשויים לגלות שתוארם אינו מאפשר גישה לבחינות הלשכה.

איך נראית חוויית הלימודים במכללות למשפטים?

החוויה משתנה בין מכללות, אך לרוב מדובר בכיתות גדולות עם סטודנטים מגוונים. סטודנטים רבים משלבים עבודה עם לימודים, מה שמוביל לאווירה פחות אקדמית. לדוגמה, במכללות כמו הקריה האקדמית אונו או מכללת ספיר האווירה נחשבת פתוחה אך עמוסה.

האם למעסיקים יש העדפה בין בוגרי אוניברסיטאות לבין בוגרי מכללות?

כן, למעסיקים רבים יש העדפה לבוגרי אוניברסיטאות, שבהן רמת הלימודים נתפסת כגבוהה יותר. לדוגמה, משרדים מובילים לרוב מגייסים מתמחים מאוניברסיטאות, עם ייצוג מצומצם לבוגרי מכללות.

האם יש הבדל בשכר ההתחלתי בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות?

בדרך כלל כן. בוגרי אוניברסיטאות מתחילים בשכר גבוה יותר במשרדים מובילים, בעוד שבוגרי מכללות מתחילים לעיתים קרובות ברמות שכר נמוכות יותר. לדוגמה, מתמחים מאוניברסיטאות עשויים להרוויח 7,000–9,000 שקל בחודש, לעומת 6,000–7,000 שקל למתמחים ממכללות.

האם לימודי משפטים במכללות מתאימים למי שמעוניין בקריירה אקדמית?

ברוב המקרים לא. אוניברסיטאות מציעות מסגרות מחקר ותארים מתקדמים שמתאימים יותר לקריירה אקדמית. לדוגמה, סטודנטים שמעוניינים להמשיך לדוקטורט במשפטים יזדקקו לתואר ראשון ושני מאוניברסיטה.

אילו מכללות נחשבות מובילות בלימודי משפטים?

המכללה למינהל והקריה האקדמית אונו נחשבות מובילות בזכות שיתופי פעולה עם משרדים מובילים. עם זאת, מכללות אחרות, כמו המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מתמודדות עם שיעורי מעבר נמוכים בבחינות הלשכה.

האם יש יתרונות ללימודי משפטים במכללות?

היתרונות כוללים שעות לימודים גמישות שמתאימות לסטודנטים עובדים ויחס אישי יותר. לדוגמה, סטודנטים במכללות מסוימות נהנים משירותי תמיכה וליווי מותאמים.

מהו שיעור הנשירה מלימודי משפטים במכללות?

שיעור הנשירה גבוה יחסית ועומד על כ-30%-40% במכללות מסוימות בשנה הראשונה. מדובר באתגר משמעותי בעיקר לסטודנטים עם מחויבויות נוספות כמו עבודה ומשפחה.

האם יש מלגות ללימודי משפטים?

כן, יש קרנות שמציעות מלגות, בעיקר לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לדוגמה, קרן אייסף וקרן אימפקט מציעות מלגות משמעותיות למתאימים.

האם ניתן לשלב לימודים עם עבודה?

רוב הסטודנטים במכללות משלבים עבודה עם לימודים, אך חשוב להבין שזה עלול להקשות במיוחד בתקופות מבחנים ועומס אקדמי.

האם בוגרי מכללות מתקשים למצוא התמחות?

בהחלט, במיוחד במשרדים מובילים שמעדיפים בוגרי אוניברסיטאות. עם זאת, משרדים קטנים ומוסדות ציבוריים מציעים חלופות ראויות.

מהו שיעור ההצלחה בבחינות הלשכה בקרב בוגרי מכללות?

שיעור ההצלחה נמוך יחסית. לדוגמה, בבחינות האחרונות, רק 21.92% מבוגרי מכללות עברו את הבחינה, לעומת 72.3% מבוגרי אוניברסיטאות.

האם יש מסלולי לימוד מרחוק במכללות?

בחלק מהמכללות קיימים מסלולים המשלבים לימודים פרונטליים עם שיעורים מוקלטים, אך הרוב עדיין דורש נוכחות פיזית.

האם יש ביקוש לעורכי דין בישראל?

ישראל מתמודדת עם עודף עורכי דין, מה שמוביל לתחרות קשה. עם זאת, תחומים ייחודיים כמו משפט טכנולוגי או דיני סייבר זוכים לביקוש גבוה.

האם שווה ללמוד משפטים במכללה?

ההחלטה תלויה ביעדים האישיים של הסטודנט. מי שמחפש כניסה מהירה לשוק העבודה עשוי למצוא במכללה פתרון מתאים, אך יש לשקלל את העלויות הגבוהות והסיכוי הנמוך להצלחה בבחינות הלשכה.

האם כדאי ללמוד במכללות קטנות או גדולות?

מכללות גדולות כמו הקריה האקדמית אונו עשויות להציע יותר משאבים ושירותים לסטודנטים, בעוד שמכללות קטנות מציעות לעיתים יחס אישי יותר. הבחירה תלויה בהעדפות האישיות של הסטודנט.