האחים חג'ג' מוכרים את הפרויקט ברחוב איינשטיין
צילום: טל צ'יקורל

חג'ג' קונה ב-250 מ' שליטה בשטח ליד קיבוץ גלויות; תבנה גם למגורים

החברה תצטרף לאנשי העסקים רונן חצור ורונן בן מוחה שמחזיקים באופציות לרכישת מתחם ודוויפול ששטחו 18 ונם, ובו החתימו 93% מבעלי הזכויות. את היעודים המאושרים מסר ותעסוקה חג'ג' תפעל להרחיב גם למלונאות, דיור ודיור להשכרה. תב"ע מאושרת על 13 דונם
איתי פת-יה | (2)

קבוצת חג'ג' נדל"ן קונה ברבע מיליארד שקל את השליטה בפרויקט מתחם לודוויפול בכניסה הדרומית לתל אביב בסמוך למחלף קיבוץ גלויות. למעשה החברה נכנסת לשותפות הקיימת בין אנשי העסקים רונן חצור ורונן בן מוחה שרכשה זה מכבר ומחזיקה אופציות לרכישת המתחם. חג'ג' תקבל שליטה (50.1%) בפרויקט, והיא זו שתנהל ותבנה אותו.

השותפות בין חצור ובין מוחה החתימה כבר 93% מבעלי הזכויות בקרקע על פי התב"ע המאושרת ועמלה על החתמת 7% הנותרים.  מדובר בשטח של כ-18 דונם, הממוקם במשולש שבין כביש 1 לבין כביש 20 ומחלף קיבוץ גלויות.

על 13 דונם חלה תב"ע מאושרת ביעוד תעסוקה ומסחר. הצדדים פירטו כי הזכויות בקרקע מאפשרות לבנות כ-15,000 מ"ר מסחר על קרקעי וכן כ-60,000 מ"ר תעסוקה, בגובה של עד 24 קומות מעל קומות הכניסה וכן שטחים תת קרקעיים (בתוכם קומת מרתף עליונה למסחר).

עוד חלה על המתחם תכנית המתאר תא/5000 שלפי הודעת החברה "יש בה כדי יותר מלהכפיל את הזכויות על אותו שטח קרקע". חג'ג' מתכננת לאשר במתחם גם יעורי מגורים ודיור להשכרה, כמו גם מלונאות. את קבוצת חג'ג' ייצגו בעסקה עוה"ד נדב אברמוביץ' וליאור פונקלשטיין, ממשרד חג'ג', בוכניק, ויינשטיין ושות'.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אהרון 09/06/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    מקווה בשביל כולם הצלחה למרות שלאור המצב הכלכלי יהיה קשה מאוד לקדם מתחמים בסדר כזה במלחמה .
  • 1.
    דני 23/11/2021 05:34
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד להם, יזמים עם ביצים. אני גר בשכונה, הגיע הזמן שהפרויקט הזה ייצא לפועל אחרי 50 שנה שהוא תקוע. שיהיה להם בהצלחה.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.