לאחר מכירת FCR, האנליסטים אופטימים לגבי גזית גלוב
ביום שישי דיווחה גזית גלוב שבשליטת נורסטאר 2.08% של חיים כצמן על עסקת ענק למכירת רוב אחזקותיה ב-FCR, בעקבות העסקה בתי ההשקעות מיטב דש וואליו בייס הוציאו המלצות אופטימיות למחירי היעד של מניית גזית גלוב.
מיטב דש ברוקראז' העלו את מחיר היעד למניית גזית גלוב בכ-14% לכ-32.3 שקל. חברת הייעוץ בשוק ההון וואליו בייס העלתה את מחיר היעד של מניית גזית גלוב בכ-20% למחיר יעד של כ-34 שקל. שער בסיס של המניה הבוקר עמד על 28.3 שקל.
המלצות אלו מגיעות לאחר שגזית גלוב הודיעה על מימוש מרבית אחזקותיה ב-FCR בהיקף של 3.3 מיליארד שקל. טרום העסקה החזיקה גזית גלוב כ-31.3% מ-FCR ולאחר העסקאות תרד האחזקה לכ-9.9% כש-FCR. בגין בעסקה תרשום גזית גלוב הפסד הון של כ-420 מיליון שקל (בעקבות מיסים והוצאות עסקה). העסקה תתבצעה במחיר של כ-20.6 דולר קנדי, לעומת שער מניה של כ-21.42 דולר קנדי, דיסקאונט של כ-4%. עם זאת בתחילת השנה נסחרה מניית FCR בשער של כ-18.85 דולר קנדי. ,
"אומנם מדובר בעסקה המתבצעת בדיסקאונט לשער המניה ולא מדובר בהצפת ערך אך שער העסקה נמצא בטווח השערים בהן נסחרה מניית FCR בשנים האחרונות. גזית גלוב משלמת מחיר מסוים כדי להתקדם עם האסטרטגיה העסקית", כותב האנליסט רז מור ממיטב דש ברוקראז'. עוד כותב מור: " מדובר בצעד חשוב ביישום האסטרטגיה העסקית החדשה של גזית גלוב. עם הרבה כסף בקופה ועלויות מימון שירדו, יש לחברה את האמצעים לחפש עסקאות טובות בשוק הלא סחיר".
- גזית גלוב מכרה את מרבית אחזקתה ב-FCR תמורת כ-3.3 מיליארד שקל
- גזית גלוב: התקבל אישור האסיפה לעסקת FCR
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של וואליו בייס, כתב על העסקה: "המימוש מזרים לקופה כ-3.3 מיליארד שקל ומקטין את החוב נטו לסך מאזן אל מתחת ל-45% - מה שמשפר משמעותית את מצבם של בעלי אגרות החוב".
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
