מכרזים וכינוס: 6 דירות למכירה - ומכרז של דירות 4 חד' בפחות ממיליון שקל

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים נכסי מגורים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר | (5)

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים 8 נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה במכרז או דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם – זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

גבעתיים

ברחוב ההסתדרות 50 מוצעת למכירה דירת 3 חדרים בקומה הראשונה. מועד אחרון להגשה – 1 בספטמבר. ברחוב ההסתדרות 40 נמכרה בינואר דירת 3 חדרים בקומה הראשונה ב-1.6 מיליון שקל.

 

קריית אונו

ברחוב הפרדס 10 מוצעת למכירה דירת 5 חדרים מרפסת בקומה הרביעית. מועד אחרון להגשה – 8 באוקטובר. ברחוב הפרדס 14 נמכרה בסוף יולי דירת 5 חדרים בשטח 124 מ"ר, קומה שלישית, ב-3.175 מיליון שקל

 

רמת גן

ברחוב השר משה 44 מוצעת למכירה דירת 2 חדרים בקומה הראשונה. מועד אחרון להגשה – 1 בספטמבר. ברחוב השר משה 40 נמכרה במארס דירת 2.5 חדרים בשטח 57 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, ב-1.45 מיליון שקל. מדובר באזור שעובר פינוי בינוי.

 

ירושלים

בדרך חברון 72 מוצעת למכירה דירת 2 חדרים. מועד אחרון להגשה – 1 בספטמבר. ברחוב מרדכי היהודי 13 נמכרה בסוף מארס דירת 2 חדרים בשטח 50 מ"ר, קומה שנייה, ב-1.8 מיליון שקל.

 

הרצליה

ברחוב שמשון הגיבור 5/7 מוצעת למכירה דירה בשטח 112 מ"ר. ברחוב הבעל שם טוב 2 נמכרה במאי דירת 5.5 חדרים בשטח 114 מ"ר ב-2.2 מיליון שקל.

 

בית שמש

חברת ש.לירז מציעה 44 יחידות דיור במסגרת מסלול "מחיר למשתכן" לצביון הכללי בעיר. מחיר דירת 4 חדרים החל מ-965,665 שקל. ההרשמה החל מ-16 באוגוסט ותמשך עד 11 בספטמבר

 

נס ציונה

ברחוב ראובן לרר 7 מוצעת למכירה דירת 3.5 חדרים בקומה השנייה. מועד אחרון להגשה – 25 באוגוסט. הבניין עובר תמ"א 38. ברחוב מכבי 3 נמכרה באפריל דירת 3 חדרים 59 מ"ר, קומה שנייה, ב-1.225 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמריה 19/08/2015 18:57
    הגב לתגובה זו
    כחלון לך הביתה נכשלתה
  • 4.
    שימשיכו לחייות בסרט, מחירים יותר גבוהים מהשוק! (ל"ת)
    t 19/08/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ועכשיו בדיחה , כחלון משה . (ל"ת)
    בא 19/08/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השופט ברק קונה כינוס נכסים!!!! (ל"ת)
    sdsd 19/08/2015 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמחתי לעזור (ל"ת)
    pshay 19/08/2015 12:40
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.