כבש שטח: פולש הרחיב את ביתו על חשבון יער והקים בריכה ענקית

הפולש הרחיב את חצרו על חשבון אדמות המדינה הנמצאות בצמוד לביתו בשטח בהיקף של כ-500 מ"ר
לירן סהר | (12)

הפולש שהרחיב את חצרו על חשבון אדמות המדינה הנמצאות בצמוד לביתו, בשטח בהיקף של כ-500 מטרים, אותר במהלך אחת הפעילויות שמנהלת החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל לניטור עבירות בנייה וקרקע. על הקרקע, שחלקה מהווה חלק מיער רמות וחלקה מיועדת לשמש כשטח ציבורי פתוח, הקים הפולש בריכת שחייה חפורה, גינה ומסלעה לנוי.

מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל הוציאו כנגד הפולש צו סילוק פולשים והתריעו בפניו כי אם לא יפנה את השטח בעצמו הוא יפונה מהשטח לפי החוק ותוגש נגדו תלונה למשטרה בגין הסגת גבול במקרקעי ציבור. מדובר על, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל. המפקחים התריעו בפני הפולש כי אם לא יפנה בעצמו את השטח תוגש נגדו תביעה כספית, בה יידרש להשיב לקופה הציבורית את עלויות הפינוי, הכוללות את עלויות האבטחה, כוח האדם והפעלת הציוד המכני.

בעקבות פעולת המפקחים החליט הפולש להישמע לצו, וביצע פינוי עצמי במהלכו הרס את הבריכה, פינה את המתחם והחזיר את השטח לקדמותו. מפקחי רשות מקרקעי ישראל השיבו את השטח למאגר הקרקעות הציבורי.

יואב ששון, מנהל מרחב ירושלים בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, אומר: "התופעה המתרחבת של פולשים שמתפנים בעצמם היא הישג משמעותי במאבק בפשיעה הכלכלית של מסיגי הגבול בקרקעות ציבוריות. השינויים שחלו במדיניות האכיפה בשנים האחרונות וההחלטה לתבוע פולשים בתביעות כספיות על עלויות השמוש בקרקע והוצאות הפינוי בהחלט יוצרים שינוי בשטח והאכיפה עובדת".

כתבות מעניינות נוספות:

לאומי: בעקבות קיפאון הדיור - שיא במלאי הדירות החדשות מאז 2007

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נראה אתכם עושים כך בכפרים הערבים (ל"ת)
    מחמוד 16/07/2014 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    תל אביבי 16/07/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
    הלוואי ויעבדו ככה גם בכפר שלם, ויפנו קרקע עליה השתלטו כמה עשרות פולשים. עשרות פולשים מעכבים שנים רבות פיתוח שכונה חדשה לאלפי ישראלים. הפולשים האלה גם הקימו מחסנים, בהם הם משכנים סודנים, וככה עושים הרבה כסף בשחור.
  • 10.
    יוסי 16/07/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    אם היו לו חברים במנהל מקרקעי ישראל כמו לגלנט, הם היו מתחננים בפניו שיקח את השטח...
  • 9.
    תום 16/07/2014 11:30
    הגב לתגובה זו
    נותנים להם מתנה של נתפסתה פנה לא נתפסתה בעוד כמה שנים יצטרכו לפנות אותך על ידי תהליך ארוך בבית המשפט
  • 8.
    קרמינל בנדיט פושטק (ל"ת)
    חי 16/07/2014 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שיעבור למגזר הבדואי ואז לא יגעו בו (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2014 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תלונה במשטרה , חסרת ערך (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המשיכו בנחישות מול העבריינים (ל"ת)
    ייאי 16/07/2014 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי שהציע את הצעת החוק הזו בא מהבית היהודי. כל הכבוד!! (ל"ת)
    מי שגונב שישלם 16/07/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הוא כנראה לא מקושר למשפחת פשע רצינית ולא שיחד פרקליטים (ל"ת)
    אבי 16/07/2014 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    shlomog 16/07/2014 09:24
    הגב לתגובה זו
    כאשר הרשויות האמונות על אכיפת החוק, לא דואגות לאכוף את החוק, העבריינות פורחת.
  • 1.
    למה למתנחלים לא עושים ככה??? (ל"ת)
    א 16/07/2014 09:19
    הגב לתגובה זו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.