באיזו עיר בונים הכי הרבה מגדלים בישראל? (וזו לא תל אביב)

מניתוח של נתוני הלמ"ס עולה כי ערים רבות באזור המרכז נושפות בעורפה של ת"א - צפו ברשימת 10 הערים עם הבנייה הגבוהה ביותר
לירן סהר | (5)

ערים נוספות נושפות בעורפה של תל אביב כבירת גורדי השחקים של ישראל - מניתוח נתוני הלמ"ס שערכה חברת אלדר עולה, כי הוד השרון, פתח תקווה וירושלים הם היישובים בהם היו במחצית הראשונה של 2012 הכי הרבה התחלות בנייה של מגדלים בני 11 קומות ומעלה.

על פי הנתונים, הוד השרון ממוקמת במקום הראשון עם התחלות בנייה של 348 יח"ד בבניינים מעל 11 קומות, מתוכן 244 יח"ד בבניינים בני 16 קומות ומעלה. כיום כ-70% מכלל התחלות הבנייה בהוד השרון הם של בניינים בני 11 קומות ובעיקר 16 קומות ומעלה. מדובר בעיר שבה הקרקעות יקרות מאוד, מה שגרם לעירייה לעודד תוכנית של בנייה לגובה בעיקר בשכונות המזרחיות החדשות.

ירושלים ממוקמת במקום השני בדירוג עם 250 יח"ד בבניינים בני 11 קומות ומעלה שבנייתן החלה ומתוכן 160 יח"ד במגדלים מעל 16 קומות. מדובר בנתון מפתיע לאור העובדה שבמשך הרבה שנים לא הייתה בנייה לגובה בעיר הבירה.

תל אביב ממוקמת רק במקום השישי עם התחלות בנייה של 220 יח"ד בבניינים בני 11 קומות ומעלה. לדברי אשר אלון, הבעלים של חברת אשלי המקימה את פרויקט ME בנווה שרת, "תל אביב כבר לא מייעדת את הבנייה לגובה לעשירים בלבד. כיום רשויות התכנון המקומיות והמחוזיות מעודדת בנייה לגובה גם בפרויקטים של פינוי בינוי. הביקוש מגיע בעיקר מצד משפחות עמידות שחיפשו בנרות דירה במגדל מגורים גבוה בתל אביב במחירים שפויים ולא במחירים של מגדלי יוקרה לאלפיון העליון".

לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר, "כאשר מנתחים את הנתונים לפי ערים מגלים שיישובי הפריפריה במעגל השני והשלישי מתל אביב, כבשו את המקומות הראשונים בדירוג הערים בהם היו התחלות בנייה של בניינים מעל 11 קומות. כך למשל רמלה ממוקמת במקום הרביעי עם התחלות בנייה של 232 יח"ד במחצית הראשונה של השנה, אשדוד במקום השישי, בנתניה היו התחלות בנייה של 195 יח"ד בבניינים מעל 11 קומות. חדרה סוגרת את העשירייה הראשונה ואשקלון, יבנה ורחובות פותחות את העשירייה השנייה בדירוג".

לדברי כהן צמיחת המגדלים מחוץ לתל אביב נובעת ממספר סיבות - "בעבר מגדלי מגורים הוקמו רק בתל אביב ונחשבו מאוד יקרים ובעצם הפכו לסמל סטאטוס. עם הזמן הפכו לטרנד וכולם רוצים היום לגור במגדלים מחדרה ועד אשדוד. בנוסף, הרשויות המקומיות הבינו שזה הפיתרון למצוקת הקרקעות ובנייה וכמובן שבנייה לגובה מאפשרת בניה של יותר יח"ד כלומר יותר משפחות שמשלמות ארנונה".

כתבות מעניינות נוספות:

זו תופעה: ככה מנסים מוכרי דירות לגרום לכם לקנות - 5 ה'לוקשים' שהפכו ללהיט

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אביר 28/10/2012 17:19
    הגב לתגובה זו
    בחו"ל אתם קונים עכשיו 4 דירות במחיר דירה אחת, כל הכתבות הם בפרוש הרצת הנדל"ן והאחרונים כרגיל אוכלים אותה.
  • 4.
    מקווה שהמגדלים עומדים תחת רעידת אדמה. (ל"ת)
    דורון 28/10/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תושב הוד השרון 28/10/2012 13:05
    הגב לתגובה זו
    העיר הכי פקוקה בארץ עוד לפני אכלוס המגדלים החדשים,
  • 2.
    millerma 28/10/2012 12:52
    הגב לתגובה זו
    20 ומעלה
  • 1.
    הוד השרון במקום הראשון (ל"ת)
    עמית 28/10/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.