שרון פרשקובסקי
צילום: טל גבעוני

העסקה הטובה של פרשקובסקי - העסקה הגרועה של שיכון ובינוי

שיכון ובינוי רכשה לפני שלוש וחצי שנים קרקע בשדה דב לדיור להשכרה ואחרי שמחקה חלק ממנה יש פוטנציאל למחיקה נוספת; פרשקובסקי רכשה בפחות מחצי מחיר וצפויה לרווח מרשים

אביחי טדסה |

העסקה של פרשקובסקי בשדה דב לרכישת קרקע שמיועדת להשכרה ארוכת טווח נעשתה לפי מחיר של 700 אלף שקל לדירה. שיכון ובינוי רכשה לפני 3 וחצי שנים ואז היא שילמה 1.7 מיליון שקל ליחידת דיור. התמהיל של המכרז וההרכב שלו די דומים, המיקום שונה, סביבת הריבית היום שונה ממה שהיה אז. המימון של היום יקר יותר. 

יש מקום להבדל בין העלויות של יחידת דיור בין שני המקרים, במיוחד בשל העובדה שבשיכון ובינוי כבר נמצאים בשלב מתקדם יותר ביחס לפרשקובסקי שרק קנתה כעת. ככל שהזמן עובר יש כמובן עלויות נוספות שיש לייחס ליחידת הדיור. גם ההשקה של שיכון ובינוי תהיה לפני הפרוקיט של פרשקובסקי. שיכון ובינוי כבר הפחיתה בעבר את המחיר ליחידה. סך ההשקעה הכוללת שלה ברכישת קרקעות בשדה דב היתה באזור 2 מיליארד שקלים והיא הפחיתה סדר גודל של 25%,  כלומר יחידת דיור רשומה אצלה במאזן בכ-1.3 מיליון שקל.

המחיר עדיין גבוה משמעותית מהמחיר אצל פרשקובסקי, אבל בהינתן ההתקדמות מול פרשקובסקי, הריבית ופרמטרים נוספים, נראה שגם אם תהיה מחיקה, היא לא תהיה גדולה מדי. 

מחיר סביר בנקודת זמן הזו ליחידת דיור בשיכון ובינוי הוא 1-1.2 מיליון שקל ליחידה. זה לא מאוד רחוק מהמחיר בספרים, ועדיין מדובר על ירידה של כ-15%. השאלה אם שמאי יעשה זאת או שיבין את הרמז מהנהלת החברה וישאיר את השווי כפי שהוא.


כך או אחרת, יש כאן עוד נקודה מאוד חשובה - פרשקובסקי קנתה בזול. למעשה, כל העסקאות לרכישת קרקעות בשדה דב שנעשו בשבוע שעבר היו במחירים סבירים. זה אולי נובע מהפחד מהסתבכות כפי שקרה לחנן מור, אולי זה נובע מהעלייה בריבית, בסיכון הגדול בשל התקופה. בסופו של דבר היזמים הציעו הצעות שהשאירו להם רווחים הרבה יותר גדולים מבעבר. אם בעבר כשניגשו למכרז ביקשו להרוויח 15% וההצעה התבססה על רווחיות כזו, במכרזים האחרונים מדובר על 25%.

כלומר, הם הגישו הצעות מאוד נמוכות, וכך גם פרשקובסקי. 700 אלף שקל ליחידת דיור זו הצעה נמוכה, במיוחד בהינתן שכן צפויה הורדת ריבית בחודשים הקרובים והורדת ריבית משפרת מאוד את המודל של השכרה ארוכת טווח. בהשכרה ארוכת טווח היזם מקבל תשואה יחסית נמוכה ובונוס של השבחה של ערך הדירות על פני 20 שנה כי הוא קנה בהנחה של 20-25%, חוץ מזה יש את הרווח היזמי שכאמור גדל, כך שעל פני התקופה של השכרה ארוכת טווח שנעשית יחסית במחיר זול, יש רווחים ממוצעים-משוקללים בשנה של 2% לפחות. זה עם דמי השכירות ועליית ערך הדירות עשוי להגיע לכ-7%-8% באופן שמרני (בפועל עם עליית מחירי דירות ממוצעת של 4% בשנה מדובר על תשואה של כ-10%). בריבית הנוכחית, קשה לממן פעילות כזו בעיקר כי המממנים והיזמים רוצים לראות תזרים ועסקאות כאלו מבטאות רווחי השבחה לא תזרימיים. אבל עוד חצי אחוז למטה ויש כאן בשר ליזמים

פרשקובסקי תהנה מכל העולמות - גם קיבלה הנחה ענקית כי תמחרה את "כל הרע" בעסקה ורכשה בסכום של 670 מיליון שקל קרקע שעשויה להיות שווה כמה מאות מיליונים יותר בפרק זמן של שנה מהיום) וגם תהנה כשהריבית תתחיל לרדת. פרשקובסקי אחרי הזכייה בשדה דב: "אנחנו בדרך להוביל בדיור להשכרה"

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.