היזמיות האמריקאיות חשפו את הבטן הרכה של שוק האג"ח המקומי

היזמיות האמריקאיות חשפו את הבטן הרכה של שוק האג"ח המקומי
צחי קלמין | (15)
נושאים בכתבה אגח צחי קלמין

במהלך החודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקפה הרפורמה המתוקשרת במדדי המניות. בראש ובראשונה מיועדת הרפורמה להוות גלגל הצלה לבעיית הנזילות ולמחזורי המסחר הנמוכים, תוך מתן פתרון הולם לתנודתיות הרבה אשר מאפיינת את מדדי המניות. אולם, באופן תמוה למדיי, בחרו קברניטי הבורסה להתעלם באופן מוחלט ממדדי התל-בונד. מדדים אלו נזכיר, מייצגים סל של אגרות חוב קונצרניות, כאשר משקלה של כל אגרת חוב מושפע מהיקף החוב המונפק. או במלים אחרות, החברות בעלות החובות הגדולים ביותר מקבלות את המשקל הגדול ביותר. כך לדוגמא, חברה אשר מבצעת הרחבה לסדרת האג"ח הקיימת שלה ובכך מעלה את רמת המינוף שלה, זוכה למשקל יחסי גדול יותר במדד הרלוונטי. מנגד, חברה אשר מבצעת buy back לסדרת אג"ח שלה ומקטינה את רמת המינוף שלה, "נענשת" באמצעות הקטנת משקלה היחסי במדד.

בשנתיים האחרונות, אנו עדים לגל הנפקות חוב של יזמיות נדל"ן אמריקאיות, המבקשות לנצל את התמחור הנוח של שוק האג"ח המקומי ולגייס סכומי כסף גדולים לצורך מימון פעילותן והרחבת פורטפוליו הנכסים שלהן. בין המנפיקות, היו כאלו אשר ניסו ולעיתים אף הצליחו, לרקום עסקה פיננסית על גבי המשקיעים המקומיים: כך לדוגמא חברת מויניאן גייסה חוב בריבית חד-ספרתית, ומיד לאחר-מכן העמידה הלוואה ליזמית הנדל"ן M.D.G בריבית דו- ספרתית, וחב' וורטון פרופרטיס, אשר תכננה לייעד את כספי ההנפקה לצורך רכישת הלוואות בעלים, תוך סיכון מחזיקי האג"ח.

כאשר בוחנים את הנפקות האג"ח של יזמיות הנדל"ן האמריקאיות, מגלים כי הגופים המוסדיים אשר אמונים על ניהול כספי הציבור, אינם מתמחרים נכונה את הסיכונים הפוטנציאלים הקיימים בהנפקות הללו, ולמעשה מוכנים לשלם בעבורן מחיר גבוה מידי. להבדיל מהשקעה בקרן נאמנות המתמחה באג"ח (מתן אשראי), אשר בה, מקבל המשקיע מוצר בעל פיזור מושכל של אגרות חוב, המשקיעים במדדי התל-בונד באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות נחשפים, בעל כורכם, לכלל אגרות החוב המרכיבות את המדד, ללא שיקול דעת. אנו סבורים כי על הרשות לניירות ערך, לקבוע למנפיקות הזרות, קריטריונים ספציפיים לצורך הכללתן במדדי התל-בונד:

1. זיקה ישראלית באמצעות התאגדות בישראל: אחת הסוגיות החשובות ביותר, אשר מתעוררת במקרה של מחלוקת משפטית בין מנפיק החוב לבין מחזיקי האג"ח, מיוחסת למיקום הערכאה המשפטית אשר תספק סעד לעותרים. אמנם, כל יזמיות הנדל"ן הזרות התחייבו להחיל את הדין הישראלי לעניין פשרה, הסדר וחדלות פירעון, ולא לפנות לבית משפט מחוץ לישראל, אך סאגת קריסתה של חב' אורבנקורפ הקנדית מהווה תמרור אזהרה למשקיע הישראלי, בדבר יכולתו לעמוד על זכויותיו המשפטיות, כנגד חברה זרה אשר בחרה באופן מודע, לכאורה, שלא לכבד הסכמים. על הרשות לניירות ערך לקבוע, כי על כל מנפיק אשר מעוניין להיכלל במדדי התל-בונד המקומיים, חלה החובה להתאגד בישראל.

 

2. דרישת בטחונות: השילוב בין תאגיד זר ולא מוכר ולבין גיוס חוב ללא בטחונות, מביא לתנודתיות חריפה במחיר האג"ח, עם כל פרסום תקשורתי או הודעה מטעם החברה המנפיקה. על הרשות לניירות ערך לקבוע כי על המנפיקים הזרים אשר מבקשים להכליל את אגרות החוב שלהם במדדי התל-בונד להעניק למחזיקי האג"ח בטחונות ושעבודים ראויים. 

לסיכום

כמעט כל- 17 יזמיות הנדל"ן הזרות (למעט חברת דלשה קפיטל), אשר הנפיקו חוב בישראל, עשו זאת ללא בטחונות. באוכלוסיית מדד התל-בונד השקלי, ניתן למצוא כיום 8 חברות זרות אשר מהוות משקל של כ-13%, והחל מיום ראשון הקרוב, עתידות להתווסף עוד חמש חברות זרות למדד זה.  על הרגולטור לתת את דעתו לסיכונים המבניים הקיימים במדדי התל-בונד, להתקין תקנות אשר יגנו על ציבור המשקיעים והחוסכים ואף יחזקו את מערכת היחסים והאמון ההדדי בין המשקיע הישראלי לבין התאגידים הזרים. 

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    איציק 28/05/2016 18:19
    הגב לתגובה זו
    בגלל הרשלנות של הנפקת אג"ח זר בארץ והכלכלה במדדים של החברות הביו פח כמו מנקיינד , שדפקה את תעודות הסל, החלטתי לברוח מהבורסה הדפוקה הזו, ולפי המחזורים, הרבה אחרים עשו כמוני
  • אזרח 29/05/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
    כי אם לא הכל היה הולך.
  • 9.
    משה דמרי 24/05/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    מעולה!
  • משה דמרי או? 24/05/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
    סתם תוהה
  • 8.
    FISHERKING 24/05/2016 09:21
    הגב לתגובה זו
    הפקרות מבהילה מצד הרשות לניירות ערך
  • 7.
    אלוהים 23/05/2016 20:54
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים בלי שום תובנות
  • 6.
    כלכלן 22/05/2016 18:25
    הגב לתגובה זו
    הכתב קורא לרשויות לדרוש בטחונות להנפקות של חברות זרות שאינן רשומות בישראל בגלל הקושי המשפטי בתביעה נגד חברה חדלת פרעון כל מי שמכיר את השוק יודע שלא מעט חברות ישראליות הגיעו לחדלות פרעון וסידרו למשקיע תספרות בשיעורים גבוהים זה הסיכון בכל הנפקה כולל של חברות ישראליות מבוססות שהגיעו לחדלות פרעון בגלל ניהול כושל ואו נסיבות כלכליות כמו רגולציה מחמירה הכתב מפחיד משקיעים ומוציא אזהרה כוללנית יתכן מאד ששיקוליו זרים .אין לי הוכחות אבל צריך להזהר מהמלצות כוללניות המערכת צריכה לא לאפשר כתבות מסוג זה שהרי יתכן והגורם לכתבות רצון לזרוע פניקה ולאסוף סחורה בזול.
  • 5.
    פרנקו 22/05/2016 13:12
    הגב לתגובה זו
    1. לא מצויין היכן עובד הכותב ומה תפקידו, בניגוד לעבר.2. בבלת כמו תמיד3. יש לציין האם הכותב מחזיק בניירות עליהם הוא ממליץ, למען הגילוי הנאות
  • צודק 24/05/2016 09:16
    הגב לתגובה זו
    חשוב לציין האם הוא מחזיק או מעוניין להחזיק בני"ע עליהם הוא כותב
  • 4.
    חושב אחרת 21/05/2016 08:05
    הגב לתגובה זו
    כתבה שיטחית ומתלהמת
  • 3.
    אחד שמבין 18/05/2016 17:32
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין למה אתה מכליל בכתבה פה על כל החברות האלה.יש חברות נדלן אמריקאיות מאוד טובות.אקסטל שילמה את הקופונים הקודמים שלה, וגם אמורה לשלם בעוד חודש קופון יפה.המוסדיים היו שם לפני חודש וחצי וטענו שהכל תקין בחברה, פורטפוליו מפוזר, דוחות חזקים ואין שום סיבה שהם לא יחזירו את החוב.כל החברות שמתמחות באגחים קונות את האגח הזה אחרי כל ירידה שלו..
  • אנונימי 22/05/2016 23:14
    הגב לתגובה זו
    כעת באגרות הללו. מהו השיעבוד השלילי ומה משמעותו במקרה שלהם.
  • 2.
    תוהה 18/05/2016 16:19
    הגב לתגובה זו
    בהנפקות, בקרנות אותן ניהל תוהה
  • 1.
    אחד העם 18/05/2016 14:04
    הגב לתגובה זו
    חברות פח כמו אורבנקורפ ודה לסר...
  • שקול 23/05/2016 14:13
    הגב לתגובה זו
    להכליל המשפט אחד את זה לסר ואורבנקופ שגנב משקיעים זה לא רציני כמו להגיד ענבל אור ושיכון ובינוי
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.