קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

• הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
• כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

הטענה ע"י הנישום לפיה לא חל הסעיף של "חברות הארנק" מתבססת על כך שמדובר למעשה בהכנסה שהתקבלה מ"רווחי" "שותפות" שמר נוראיל שותף בה ולכן חל החריג בנוסחו הישן של הסעיף ואין מיסוי מלא. טענה חלופית היתה מבחן החזקות שקובע שבמידה וההכנסה מגורם אחד עולה על 70% מהכנסות החברה הסעיף לא מתקיים. כאן הוא לטענת הנישום מתקיים כי השירות ניתן למספר רב של לקוחות והחברה המשלמת הינה רק "צינור".

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

לטענת מס הכנסה, מר נוראיל בנסיבות האמורות אינו שותף ואף לא הוצגו ראיות לכך בשלב השומות, אלא נטענו טענות הפוכות במסגרת השומה, וכן לעמדתם מבחינת עובדתית בהתאם לראיות שהוצגו בשומה מדובר בשירותים שניתנו במסגרת יחסי עובד מעביד ויתרה מזאת חלק מהשנים הנישום היה שכיר של החברה המשלמת. נציין כי, עולה מטענותיה של רשות המיסים כי כאשר מדובר במסגרת יחסי עובד מעביד הסעיף חל, גם ללא צורך בעמידה בתנאי החזקות (תנאי של לקוח מתחת ל-70%).

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביהמ"ש בניתוח מעמיק, של הוראות הסעיף, לרבות התייחסות לדברי ההסבר קובע מספר תובנות משמעותיות:

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.