סין זו לא הבעיה: הפד מוציא אויר מהבועה שעמל לנפח מאז 2009

גלעד אלפר, אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז', חושף את המשקולת האמיתית שמושכת את שוקי העולם כלפי מטה, והניסיונות הכושלים לעלות חזרה מעלה
גלעד אלפר | (1)
נושאים בכתבה ארה"ב הפד סין

ברוב המקרים צריך להיזהר ולא להסיק מסקנות גורפות מתנודות בשערי המניות בטווח קצר. ובכל זאת, ייתכן שההתאוששות המהירה במניות בסוף השבוע האחרון, והחזרה המאכזבת לנתיב הירידות מיד ביום שני, מספקות תובנה קודרת לגבי ארה"ב.

לאחר תחילת שנה גרועה במיוחד, נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, זרק לשוק המניות גלגל הצלה ביום חמישי האחרון, כאשר דיבר על תמרוצים מוניטריים נוספים. השוק הגיב בהתלהבות ושמועות לגבי תמרוצים גם מכיוון המזרח הוסיפו למומנטום החיובי. אך מתברר שזה היה מומנטום קצר טווח עד מאוד, שכאמור החזיק מעמד רק עד תחילת שבוע המסחר החדש.

מה אפשר ללמוד משינויי הכיוון האלה?

כמובן שאפשר לפטור את העניין בעצבנות ובחוסר וודאות, אך יש עוד אפשרות - ייתכן שההתלהבות מהנדיבות המוניטרית של דראגי לא מחזיקה מעמד, כי הבעיה היא לא אירופה, סין ובטח שלא מחיר הנפט - הבעיה היא ארה"ב.

הנקודה, שחלק נכבד מאוד מהעליות הפנטסטיות שראינו ב-S&P500 מאז 2009 לא נבע מצמיחה כלכלית בריאה, השקעות הון פרודוקטיביות והתאוששות המגזר היצרני, אלא מאוקיינוס הכסף הזול ששפך הפד אל תוך שוקי המניות והנדל"ן. וכעת כאשר האוקיינוס הזה מתחיל להתייבש, כלכלת ארה"ב נגלית במערומיה.

מדוע האוקיינוס מתחיל להתייבש? כי הפד סיים את ההרחבות המוניטריות בסוף 2014, העלה את שיעור הריבית בסוף 2015 ואף מאיים להמשיך להעלותה במשך 2016. במילים אחרות, הפד מוציא אויר מהבועה שעמל לנפח מאז 2009.

מה יקרה הלאה?

אפשר לקוות שהפד ישלים עם התנפצות הבועה, ימשיך להעלות ריבית בשנים הקרובות ויחזיר את הכלכלה לנתיב שפוי המבוסס על השקעות אמיתיות בסביבת אשראי המעוגנת במציאות הכלכלית. זהו נתיב מכאיב כי התנפצות הבועה תלווה בנחיתה קשה של המניות ובהתכווצות זמנית של הכלכלה האמריקנית. אך לטווח הארוך זוהי הבחירה הנכונה. למרבה הצער הסיכוי שהדבר יקרה הוא קטן.

הפד מחויב לבועה שהוא יצר בשבע השנים האחרונות - בועה שמצטיינת בעיקר בנסיקת מחירי המניות והנדל"ן. התנפצות סופית של הבועה תהווה כישלון קולוסאלי, ולכן יש לצפות שהפד יסכים עם ירידה נוספת במחירי המניות רק עד לנקודה מסוימת, לפני שיפתח מחדש את הברזים המוניטריים, יחזור להוריד ריבית ולהדפיס דולרים. אמנם הורדת ריבית כזו תהווה אף היא סימן חותך לכישלון של הפד, אבל כאשר הברירה היא יציאת כל האוויר מבועת המניות - הפד יעדיף את הבושה שבהורדת הריבית בחזרה לאפס על פני היעלמות כל ההישגים - מדומיינים ככל שיהיו - של השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ייתכן שרמז ראשון לנכונות של הפד לשנות כיוון הגיע בהודאתו שהכלכלה נחלשת. התגובה השלילית של המניות מרמזת כנראה שהשוק דורש לא פחות מפתיחת הברזים המוניטריים במלוא העוצמה. כאשר אלה ייפתחו ותיווצר אשליה של התאוששות במניות ובמחיר הנפט, יהיה כדאי לזכור - כוחו של הבנק המרכזי אינו בלתי סופי, וכל בועה דינה להתנפץ. כאשר זו תתנפץ בצורה סופית, מעבר לכוחו של הפד לעזור, אז יתחולל המשבר האמיתי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אינפלציה 29/01/2016 14:56
    הגב לתגובה זו
    מבית יוצר של הפד . ושאר הנגידים שפועלים מתוך פניקה וחוסר ברירה.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: