סין זו לא הבעיה: הפד מוציא אויר מהבועה שעמל לנפח מאז 2009
ברוב המקרים צריך להיזהר ולא להסיק מסקנות גורפות מתנודות בשערי המניות בטווח קצר. ובכל זאת, ייתכן שההתאוששות המהירה במניות בסוף השבוע האחרון, והחזרה המאכזבת לנתיב הירידות מיד ביום שני, מספקות תובנה קודרת לגבי ארה"ב.
לאחר תחילת שנה גרועה במיוחד, נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, זרק לשוק המניות גלגל הצלה ביום חמישי האחרון, כאשר דיבר על תמרוצים מוניטריים נוספים. השוק הגיב בהתלהבות ושמועות לגבי תמרוצים גם מכיוון המזרח הוסיפו למומנטום החיובי. אך מתברר שזה היה מומנטום קצר טווח עד מאוד, שכאמור החזיק מעמד רק עד תחילת שבוע המסחר החדש.
מה אפשר ללמוד משינויי הכיוון האלה?
כמובן שאפשר לפטור את העניין בעצבנות ובחוסר וודאות, אך יש עוד אפשרות - ייתכן שההתלהבות מהנדיבות המוניטרית של דראגי לא מחזיקה מעמד, כי הבעיה היא לא אירופה, סין ובטח שלא מחיר הנפט - הבעיה היא ארה"ב.
הנקודה, שחלק נכבד מאוד מהעליות הפנטסטיות שראינו ב-S&P500 מאז 2009 לא נבע מצמיחה כלכלית בריאה, השקעות הון פרודוקטיביות והתאוששות המגזר היצרני, אלא מאוקיינוס הכסף הזול ששפך הפד אל תוך שוקי המניות והנדל"ן. וכעת כאשר האוקיינוס הזה מתחיל להתייבש, כלכלת ארה"ב נגלית במערומיה.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע האוקיינוס מתחיל להתייבש? כי הפד סיים את ההרחבות המוניטריות בסוף 2014, העלה את שיעור הריבית בסוף 2015 ואף מאיים להמשיך להעלותה במשך 2016. במילים אחרות, הפד מוציא אויר מהבועה שעמל לנפח מאז 2009.
מה יקרה הלאה?
אפשר לקוות שהפד ישלים עם התנפצות הבועה, ימשיך להעלות ריבית בשנים הקרובות ויחזיר את הכלכלה לנתיב שפוי המבוסס על השקעות אמיתיות בסביבת אשראי המעוגנת במציאות הכלכלית. זהו נתיב מכאיב כי התנפצות הבועה תלווה בנחיתה קשה של המניות ובהתכווצות זמנית של הכלכלה האמריקנית. אך לטווח הארוך זוהי הבחירה הנכונה. למרבה הצער הסיכוי שהדבר יקרה הוא קטן.
הפד מחויב לבועה שהוא יצר בשבע השנים האחרונות - בועה שמצטיינת בעיקר בנסיקת מחירי המניות והנדל"ן. התנפצות סופית של הבועה תהווה כישלון קולוסאלי, ולכן יש לצפות שהפד יסכים עם ירידה נוספת במחירי המניות רק עד לנקודה מסוימת, לפני שיפתח מחדש את הברזים המוניטריים, יחזור להוריד ריבית ולהדפיס דולרים. אמנם הורדת ריבית כזו תהווה אף היא סימן חותך לכישלון של הפד, אבל כאשר הברירה היא יציאת כל האוויר מבועת המניות - הפד יעדיף את הבושה שבהורדת הריבית בחזרה לאפס על פני היעלמות כל ההישגים - מדומיינים ככל שיהיו - של השנים האחרונות.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ייתכן שרמז ראשון לנכונות של הפד לשנות כיוון הגיע בהודאתו שהכלכלה נחלשת. התגובה השלילית של המניות מרמזת כנראה שהשוק דורש לא פחות מפתיחת הברזים המוניטריים במלוא העוצמה. כאשר אלה ייפתחו ותיווצר אשליה של התאוששות במניות ובמחיר הנפט, יהיה כדאי לזכור - כוחו של הבנק המרכזי אינו בלתי סופי, וכל בועה דינה להתנפץ. כאשר זו תתנפץ בצורה סופית, מעבר לכוחו של הפד לעזור, אז יתחולל המשבר האמיתי.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.אינפלציה 29/01/2016 14:56הגב לתגובה זומבית יוצר של הפד . ושאר הנגידים שפועלים מתוך פניקה וחוסר ברירה.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")