האם מתפתחת בועה במניות הרשתות החברתיות?
הרשתות החברתיות זוכות לפופולריות רבה ברחבי העולם ומאות מיליוני גולשים משתמשים בהן מדי יום. הצמיחה המהירה בתחום הטלפונים החכמים וחבילות הגלישה בסלולר, לצד החדירה הגבוהה במדינות מתפתחות, תורמות לצמיחה חזקה של הרשתות - צמיחה שלא נעלמה מעיני המשקיעים בוול - סטריט.
בשנה האחרונה נרשם גל הנפקות של חברות הקשורות לרשתות החברתיות, כאשר השיא היה כמובן - ההנפקה המדוברת של פייסבוק במאי 2012. עם זאת, בחינת התוצאות הכספיות של אותן חברות מעלה את החשד שאולי הייתה זו התלהבות של משקיעים שהביאה לתמחור גבוה מאוד של אותן חברות. נשאלת השאלה, האם מתפתחת לה בועה במניות הרשתות החברתיות, משהו בסגנון בועת הטכנולוגיה של שנת 2000?
בואו ניקח לדוגמה את פייסבוק
הרשת החברתית הגדולה בעולם עם למעלה מ-900 מיליון משתמשים. בכל יום נכנסים לרשת 483 מיליון משתמשים ו-250 מיליון תמונות מועלות לרשת. החברה הונפקה לפי שווי שוק של 104 מיליארד דולר, ההנפקה השלישית בגודלה בארה"ב אי פעם לצד ויזה ו-GM. ההנפקה זכתה לביקושים אדירים ועוררה ציפיות גבוהות בקרב המשקיעים. ביום הראשון של המסחר במניה נרשם מחזור ענק של 582.5 מיליון מניות בשווי של מעל 22 מיליארד דולר. למרות זאת, מאז הנפקתה, צנחה מניית החברה ב-45% ומכפיל הרווח של החברה לשנת 2012 עומד על 43.
רשת פופולרית אחרת היא לינקדאין. החברה ממותגת כרשת חברתית שתכליתה העיקרית היא מציאת עבודה. לרשת 170 מיליון מנויים. ברבעון השני של 2012 רשמה החברה הכנסה של 228 מיליון דולר והרווח הנקי עמד על 2.8 מיליון דולר בלבד. שווי החברה עומד על 11.6 מיליארד דולר המגלם מכפיל רווח דמיוני של 182. למרות זאת ובניגוד למניית פיייסבוק, רשמה מניית לינקדאין זינוק של 77% מתחילת השנה.
דוגמה נוספת היא חברת זינגה המפתחת משחקים חברתיים ברשת, החברה רשמה ברבעון השני הכנסות של 332 מיליון דולר והפסד נקי של 23 מיליון דולר. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 2.3 מיליארד דולר המגלם מכפיל רווח של 50. בדומה למניית פייסבוק צנחה מניית זינגה השנה ב-68%.
שלוש הדוגמאות מראות כי למרות הפופולריות של הרשתות החברתיות אכן נמצאת בשיאה ונראה כי העולם האינטרנטי השתנה, לחברות עצמן יש עוד דרך ארוכה לפני שיהפכו את מאות מיליוני המשתמשים להכנסות ולרווחים אדירים שבינתיים נראים רחוקים מאוד. המכפילים הגבוהים של החברות חריגים בנוף מכפילי הרווח של מדד הנאסד"ק 100 שנעים סביב 14, ורחוקים מאוד גם ממכפילי הרווח של ענקיות טכנולוגיה דוגמת אפל וגוגל שעומדים על 14, 15 - כראוי לחברות בעלות מודל עסקי מוצלח הרושמות זינוק בהכנסות וברווחים מדי שנה.
- 3.חוסר הבנה של הכותב בתחום (ל"ת)משה 09/08/2012 09:25הגב לתגובה זו
- 2.בושה 08/08/2012 21:36הגב לתגובה זוטור בכזו רמה נמוכה, הייתי מתבייש להעלות לאחד האתרים הכלכליים הפופולריים ברשת כשהטייטל שלך הוא מנהל השקעות. כל ילד יכול ללכת ליאהו פיננס ולחלץ מכפילים.
- 1.אני 08/08/2012 16:14הגב לתגובה זוניתוח עמוק ביותר!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
