פרסום האינדקטורים החשובים ביותר מתקרב

דוד ויגדר ואתי פלד, בנק דיסקונט, מתייחסים לפירסום מדד המכירות הקמעונאיות בארה"ב ומדד המחירים לצרכן הישראלי - שניהם מהווים כאינדיקטורים חשובים המצביעים על מצבו של המשק

ביום שלישי הקרוב (ה-13.11.12) צפוי להתפרסם בארה"ב מדד המכירות הקמעונאיות לחודש אוקטובר. מדובר באינדיקטור חשוב לצריכה הפרטית (המהווה כ-70%) מהתוצר של ארה"ב. נזכיר כי נתוני התוצר מתפרסמים פעם ברבעון (כחודש לאחר סיומו), כך שלאינדיקטורים השוטפים קיימת חשיבות גבוהה בחיזוי המגמות הכלכליות.

המדד מתבסס על מדגם חנויות המסחר הקמעונאי, ומודד את השינוי שחל בסך ההוצאה הכספית של הצרכנים בחודש הנוכחי לעומת החודש הקודם לו. המדד מנכה את ההשפעות העונתיות על דפוסי הרכישות של הצרכנים הפרטיים, אך עם זאת מושפע משמעותית הן מהרכישות של כלי רכב והן מהמחירים, ובפרט ממחירי הדלק. לכן, קיימים מדדי מכירות קמעונאיות ללא כלי רכב או דלקים.

בחודש ספטמבר עלה המדד ב-1.1%, זה חודש שלישי ברציפות. יתרה מזאת, המדד הפתיע לטובה את החזאים, אשר ציפו לעלייה של 0.8% בלבד, תגובת שוק המניות בוול סטריט הייתה חיובית. הגידול החד ביותר נרשם בהוצאה על מוצרי אלקטרוניקה (שיגעון האייפון 5), כאשר גם ביתר סעיפי ההוצאה נרשמו עליות.

כאמור, מדובר באינדקטור לצמיחת התוצר. ואכן התוצר ברבעון השלישי בארה"ב התרחב ב-2% (מעל התחזיות) בהובלת הגידול בצריכה הפרטית. יש לציין, כי על פי חציון התחזיות במערכת בלומברג, צפוי המדד הקרוב לרדת ב-0.1%. מנגד המדד ללא כלי רכב צפוי לעלות 0.3%. להפתעה כלפי מעלה במדד תהיה השפעה חיובית על השווקים, ולהיפך.

בהמשך השבוע, יום חמישי (15.11.12) יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. בשונה ממדד המכירות הקמעונאיות, מדד זה מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו'). "סל" זה מייצג את הצריכה של משקי הבית בתחומי המזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת ועוד, כאשר לכל הוצאה משקל שונה.

עליית המדד נקראית אינפלציה, ומשמעותה שעל מנת לרכוש את אותו סל מוצרים נדרשת הוצאה כספית גבוהה יותר, כלומר הכסף שווה פחות. מנגד, אם נלקחה הלוואה שאינה צמודה למדד, אזי ההלוואה נשחקת. אחד מיעדי בנק ישראל הינם לשמור על יציבות המחירים , כאשר יעד האינפלציה השנתי הינו 1%-3%.

ההערכות למדד חודש אוקטובר הן עלייה של 0.2%, כאשר האינפלציה ב-12 חודשים לאחור צפויה לעמוד על 2.2% - כלומר, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. המדד הקרוב צפוי לשקף בין היתר את עליית מחירי המזון, ומנגד את ירידת מחירי הדלקים. כמו גם את ההשפעות העונתיות (הלבשה, דיור, נסיעות לחו"ל וכו').

בהקשר זה יש לציין, כי המדד לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי, בעוד שחציון תחזיות האנליסטים עמד על גידול של 0.5%. ההפתעה במדד הובילה בין היתר לירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. נזכיר כי להפתעה מהותית במדד הקרוב צפויה להיות השפעה על המסחר באגרות החוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנומימי 12/11/2012 12:32
    הגב לתגובה זו
    איזו גאווה להיות לקוחות של בנק שאלו היועצים שלהם! כתבה מצויינת וכמובן מעניינת
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.