נבחרת קטאר מונדיאל
צילום: הטוויטר של התאחדות הכדורגל הקטארית

קטאר ביזבזה על המונדיאל 220 מיליארד דולר, מה יקרה עכשיו?

אחרי שהוציאה 10% מהתוצר כדי לארח את הטורניר, קטאר רוצה דבר אחד: להכפיל את כמות התיירים. מה יקרה אחרי שריקת הסיום והאם ערימות הכסף שהשקיעו יעלו את סעיף ההכנסות מתיירות? לא בטוח שאכפת להם משורת הרווח. ד"ר שחר שילה: "אירוח המונדיאל - תרנגולת שמטילה ביצי זהב"
איציק יצחקי | (14)

ביום ראשון הקרוב תישמע שריקת הסיום של המשחק בין ארגנטינה לצרפת - גמר המונדיאל המשחק שמיליארדי צופים בעולם מחכים לו. זהו אירוע השיא של השנים האחרונות בכדורגל העולמי. הכל יתנקז ל-90, אולי 120 דקות. ואולי קצת יותר.

אבל מה יקרה לאחר האירוע הזה, זמן שבו ממשלת קטאר תוציא צו הריסה לחלק משבעה איצטדיונים שבנו לכבוד המונדיאל? רק אתמול, הקטארים שמו 220 מיליארד דולר (מתוכם 6.5 מיליארד דולר על בניית איצטדיונים), שווי של חברת ענק בבורסה (אם תרצו, 10% מהתוצר השנתי של המדינה, שזה הרבה מאוד גם ביחס למונדיאלים קודמים) על הפקת האירוע הענק הזה. ומה עכשיו? האם נראה רחובות ריקים מאדם? האם המהגרים, שמהווים את רובה של אוכלוסית המדינה, יחזרו לשגרת העבודה הרגילה שלהם?

הקטארים הרי לא מודאגים מסעיף ההכנסות. יש להם הרבה מאוד כסף. מה שהם כן רוצים לפתח, הוא את סעיף ההכנסות מתיירות. לא כי הם צריכים כסף. הם רוצים כבוד. הם רוצים שכל העולם ידבר עליהם. הממשלה כבר הציבה יעד: 6 מיליון תיירים בשנה עד שנת 2030. על פי ההערכות, למונדיאל הזה הגיעו מעל 1.5 מיליון איש בחודש, מה שמציב אותה, למרות המספרים האלה, על יעד נמוך של עד 5 מיליון תיירים בשנה.

כל מה שהם רוצים עכשיו זה לשפר את התרבות שהתפתחה כאן בחודש האחרון - רחובות שנצבעים בכל צבעי הקשת. לא רק מהגרים, אלא גם עשרות אלפי אירופאיים, אסייתים, דרום אמריקאים. כן, גם ישראלים (המונדיאל היה הזדמנות חד פעמית עבור אלפים לבקר שם ללא ויזה, בטיסות ישירות). האם השפעה תהיה כל כך גדולה? האם המדינה, שבשנת השיא שלה הכניסה 2.9 מיליון מבקרים בלבד, מסוגלת להכפיל את מספרם בעקבות הטורניר? לא בטוח. מה שכן בטוח, זה המינוף שהיא קיבלה בעקבותיו. לכולם ברור שהמספר הממוצע יעלה, השאלה היא בכמה.

וזה בדיוק מה שבדקנו. האם גם אחרי שריקת הסיום של גביע העולם תמשיך הנהירה התיירותית לקטאר. האם המדינה הזאת תנצל את התנופה והמומנטום בו היא נמצאת עכשיו, כדי להפוך לאימפריית תיירות? ליעד חדש עבור תיירים מכל העולם?

"אירוח משחקי המונדיאל דומה לתרנגולת המטילה ביצי זהב לבעליה - מנוף תיירותי אדיר לפיתוח כלכלי, המתלווה דרך קבע לאירועי הספורט הגלובליים", מסביר לנו ד"ר שחר שילה - ראש החוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון וראש מנהלת התיירות המרכזית של הנגב. "מדינות המארחות מגה-אירועי ספורט כדוגמת האולימפיאדה או המונדיאל, נהנות מהזדמנות חד פעמית, המשנה את חוקי המשחק עבורן".

קיראו עוד ב"גלובל"

מספר מחקרים אקדמיים מקיפים, שפורסמו במהלך שני העשורים האחרונים, הבהירו מעל לכל ספק - מדינות שזכו לארח את אירועי הספורט הגדולים בעולם (אולימפיאדה ומונדיאל) נהנו מנקודת זינוק מטאורית. "הנקודה הזאת היוותה עבורן הזדמנות בלתי חוזרת לפיתוח לאומי של תשתיות תיירות מתקדמות, וכן לעלייתן על מפת התיירות העולמית". לפי ד"ר שילה, מסקנות המחקרים מציגות לכך מספר סיבות.

מה הסיבה העיקרית?

"ראשית, תשתיות - מדינה המבקשת לארח את משחקי גביע העולם, נדרשת להקים תשתיות המתאימות לקליטת המוני מבקרים ואורחים. אירוח של מאות אלפי מבקרים בזמן כה קצר, כחודש, מחייב תשתיות מפותחות של תחבורה ציבורית, כבישים, מסילות ברזל, מגוון מתקני אירוח ואכסון מלונאי, שדה תעופה בינלאומי מתקדם וכן שלל שירותי תיירות נלווים הכוללים מסעדות, מזון מהיר, מורי דרך ומדריכי תיירות, תחבורה זעירה להסעות עירוניות וכמובן אטרקציות תיירותיות ומוקדי ביקור. תשתיות אלו, תשרתנה את המוני המבקרים במהלך האירוע, ותישארנה לאחר מכן לאירוח תיירים שיבואו ליעד".

ומה עוד?

"סיקור חיובי בתקשורת העולמית - אירועים ספורט עצומים שכאלה, מביאים למיליוני חשיפות חיוביות בכל אמצעי התקשורת, ובדגש על אמצעי התקשורת הדיגיטליים. שפע מרוכז שכזה של חשיפה חיובית, מפחית משמעותית כל חשיפה שלילית שהייתה ליעד  לפני אירוח האירוע, תוך שהידיעות החיוביות, דוחקות את השליליות במורד החשיפה האפקטיבית בעולם הדיגיטל. במקרה של קטאר, מוביל אירוע המונדיאל להשפעה חיובית על תדמיתה של קטאר ולירידה דרמטית באזכורים שליליים בתקשורת סביב נושאים פחות מחמיאים כגון פגיעה בזכויות אדם, מימון ועידוד טרור, זכויות נשים, קהילת להט"ב וכיו"ב".

הן מרוויחות גם מהסכמי שיווק והסכמים מסחריים.

"כהכנה לקראת אירוח מגה-אירועי ספורט שכאלה, נוצרים הסכמים וקשרים בין גורמי התיירות במדינה המארחת לבין גורמי הסחר העולמיים המשמעותיים ביותר בעולם התיירות. אלה הם סוכני הרשת (Online Travel Agents) המוכרים לצרכנים הישראלים בדמות: בוקינג, אקספדיה, טריפ-אדוויזור, GetYourGuide ודומיהם. תשתיות שיווקיות אלו, הנוצרות במהלך האירועים, ממשיכות לשמש כצינורות שיווק יעילים למשיכת המוני תיירים ליעד החדש, שלאחר תום המשחקים מציע חוויות מגוונות, הנשענות על התשתיות שזה עתה הוקמו. תשתיות שיווקיות אלו מהוות כלי רב עוצמה בהפיכת המדינה המארחת ליעד תיירותי לגיטימי ומבוקש במשך שנים רבות לאחר אירועי הספורט".

הקטארים בחרו בעיתוי הנכון?

"קטאר נמצאת במומנטום מושלם מבחינתה בעקבות משחקי המונדיאל, ולכן אם היא תבחר להנציח את משחקי המונדיאל, למשל באטרקציה ייחודית אשר תבטא את המורשת של משחקי גביע העולם תחת הנרטיב של 'המונדיאל הערבי הראשון', זה עשוי למשוך המוני תיירים לבקר בקטאר".

מי יגיע לבקר?

"זאת תהיה אטרקציה תיירותית מרגשת במיוחד עבור העולם הערבי, וזאת גם בגין הצלחתה של נבחרת מרוקו במונדיאל. תכנון נכון ו'מתיחה' נכונה של אפקט המונדיאל תסייע לקטאר להפוך ל'מכה של העולם הספורט הערבי' ולמקור גאווה לעולם המוסלמי כולו, שיראה בה פורצת דרך ומודל לחיקוי. למרות הצעת החוקרים לזהירות עתידית, ולצפי של ירידה בהיקפי הפיתוח התיירותי הנלווה לאירועי ספורט בינלאומיים, ניתן לסכם ולומר, כי מדינות שאירחו את משחקי גביע העולם או את משחקי האולימפיאדה, הגדילו משמעותית את מספרי התיירים הנכנסים אליהן לאחר תום האירועים".

בהחלט, אפשר ניתן להבין את המוטיבציה של קברניטי הנסיכות הזעירה קטאר, אשר בשנות השיא, נהנתה מכמעט שלושה מיליון תיירים בשנה (2015-2016). בשנים שלאחר מכן, גורס ד"ר שילה, חלה ירידה במספר התיירים בשל פגיעה קשה בתדמיתה של קטאר, כתולדה של חשיפה שלילית בתקשורת העולמית. בשנות הקורונה ירד מספר המבקרים עוד יותר.

מה מנסים מנהיגי קטאר להשיג עכשיו?

"הם מקווים שאירוח המונדיאל ימרק את תדמיתה של הנסיכות הערבית וימצב אותה כמדינה מודרנית ולגיטימית לביקור. לאור ניסיון העבר, סביר להניח כי הם מצפים לגידול אקספוננציאלי במספר התיירים לאחר תום המשחקים".

השאלה הראשונה שעולה היא מה המספרים שצפויים לנו, ולא כמה כסף תכניס קטאר מתיירות. תנו לה להגדיל בקצב קבוע את כמות התיירים והיא עשתה את שלה. מה שבטוח, הוא שבקטאר מצפים שהמרוקנים, הסעודים והאיראנים (עד כמה שהמגבלות יאפשרו להם) יחזרו למלא את הרחובות כתיירים גם אחרי שריקת הסיום. עבור המרוקנים, קטאר היא פרק חשוב בהיסטוריה של המדינה. שם הם חרטו פיסה חשובה בגאווה הלאומית ושם הם ונכנסו לתודעת אוהדי הכדורגל. האם נראה אותם נוהרים לרחובות קטאר גם אחרי המונדיאל? עדיין לא ברור. אבל לפחות יהיה להם מה לספר לנכדים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ישראלים שטסו לשם חבל שלא נשארתם שם. אפסים. (ל"ת)
    תומר 18/12/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אובר 18/12/2022 08:23
    הגב לתגובה זו
    לא אירנים מרוקאים ירדנים אין גרוש על העכוז אם עליהם בונים תיירות אזזזז
  • 9.
    עומרי 17/12/2022 18:01
    הגב לתגובה זו
    יהודים , אל תיסעו למקום הטמא הזה !!!!
  • 8.
    לא חושב שאבקר שם בעתיד אחרי גל השנאה (ל"ת)
    יהודי גאה 17/12/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שלי 17/12/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
    לאחר האולמפיאדה כמעט פשטה את הרגל
  • 6.
    כל אצטדיון יהפוך למגרש חניה לגמלים (ל"ת)
    פשוט ככה 17/12/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ט 17/12/2022 06:34
    הגב לתגובה זו
    איך 200 מיליארד
  • 200 מיליארד דולר - תבדוק בגוגל (ל"ת)
    לשפשף את העיניים 17/12/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה כנראה לא יקרה (ל"ת)
    אורן 16/12/2022 22:58
    הגב לתגובה זו
  • ארץ ישראל 17/12/2022 01:01
    הגב לתגובה זו
    לא כנראה זה לא יקרה. "זה לא יקרה"!
  • 3.
    חן 16/12/2022 22:45
    הגב לתגובה זו
    בתקשורת המערבית. מי שיבקרו שם יותר יהיו בוודאי ממדינות ערב או מהעולם השלישי.
  • 2.
    יריב 16/12/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    כפי שעיראק פלשה לכווית. לכן היא אירחה מונדיאל במחשבה שהעולם יזכור אותה אם יהיו בעיות עם איראן.
  • 1.
    נון 16/12/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
    נראה לי התכוונתם ל20 מליארד השקעה
  • 220 מיליארד השקעה. (ל"ת)
    חן 16/12/2022 22:44
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.