וירוס קורונה
צילום: Pete Linforth Pixabay

"תוך שבועות יהיה לנו טיפול לקורונה"

בגליל מפתחים תרופה לקורונה - ד"ר חן כץ, מוביל המחקר משדר אופטימיות, הוא מסביר על הטיפול, על המבנה המיוחד של הווירוס, ומפציר בכם לא להיכנס ללחץ
ארז ליבנה | (27)

מכון מיגל בגליל, דיווח שבוע שעבר על פתרון אפשרי לווירוס הקורונה. זו בשורה גדולה, וחשוב להדגיש כי מרכזי מו"פ וחברות נוספות נמצאים במירוץ אחרי התרופה. נכון שהווירוס מתפשט, ונכון שאף אחד לא יודע כיצד זה יתפתח בהמשך, אבל סיכויים טובים שבמקביל ללמידה וההתמודדות עם המחלה, לצד ירידה בתמותה, תגיע התרופה המיוחלת, ואולי מהגליל תבוא הבשורה. אז מה יש להם במכון מיגל, שבתמיכת משרד החקלאות והכלכלה, להציע לעולם? שיחה עם ד"ר חן כץ, המוביל את המחקר בתחום הקורונה.

"אנחנו לא פיתחנו חיסון, אנחנו פיתחנו טכנולוגיה של חיסונים", אומר ד"ר כץ ומוסיף, "יצא במקרה שבדקנו את אותה טכנולוגיה על וירוס קורונה של עופות, בעצם יצא לנו ללמוד את הווירוס הזה ולדעת איזה חלקים ממנו אנחנו צריכים, כדי שהטכנולוגיה שלנו תעבוד".

 

"המודל שבחרנו בהתחלה היה מודל וטרינרי. זה הרבה יותר קל לבדוק. מבחינת רגולציה וניירת וכל מה שנדרש. בדקנו את זה, אמנם על עופות, אבל הטכנולוגיה היא טכנולוגיה כללית שמתאימה לעופות כמו שהיא מתאימה ליונקים. מאז שפרסמו את הרצף הגנטי של הווירוס החדש, אנחנו בשלב של התאמת המערכת לרצפים החדשים. זה ייקח שבועות".

זה אומר שיכול להיות שיהיה לנו טיפול אפקטיבי כבר תוך כמה שבועות לווירוס קורונה?

"תראה. יש את החלק שלנו ויש את החלק של הרגולטור. אנחנו נדע לייצר חלבונים רלוונטיים לבדיקה תוך כמה שבועות. אחר כך צריך לעבור את כל מה שצריך לעבור מבחינה רגולטורית, וזה כבר מחוץ לתחום שלנו".

במה שונה הקורונה מהסארס, הבנתי שיש ביניהם דמיון של 80%?

"באופן עקרוני, יש סוגים שונים של קורונה. כל הווירוסים של הקורונה, יש בהם את אותה מערכת גנטית, ואת אותם חלבונים שמשרתים את הווירוס. אחד החלבונים הכי פופולאריים בווירוס, זה החלבון מעטפת, שנקרא חלבון הפאיק. זה חלבון שבולט מהווירוס והוא נותן לו את המבנה הזה שהרבה פעמים רואים בציורים של וירוסים של קורונה - עגול עם מלא פומפות עליו".

"הפומפות זה איזה שהוא חלבון, כל המאפיינים המבניים הם בעצם דומים מאוד בכל הקורונות, אבל החלבונים קצת שונים".

 

>>>עדכונים על התפשטות הקורונה והשפעתה על השווקים

יש מקום לדאגה מהווירוס החדש - יכול להיות שהוא סוג של נגיף איקס שיכול לייצר בעיות ברמה הגלובלית?

"אני חושב, שאנחנו לא יודעים. מצד אחד יש אפשרות שהוא יעלם כמו שהוא הופיע, זאת אומרת יהיה איזה שינוי של מזג האוויר, ייווצרו איזה שהם תנאים שלא מתאימים להפצה שלו. והוא ייגמר. יחד עם זאת, הנתונים עכשיו הם נתונים בעייתיים".

אתה חושב שהתגובה של השווקים, והלחץ בכלל מוצדקת או לא מוצדקת?

"באופן כללי אני חושב שלחץ זה דבר גרוע. אנחנו יודעים ברמה הביולוגית הכי בסיסית שלחץ מחליש את מערכת החיסון, והופך אותנו ליותר רגישים להדבקות. במובן הזה חד משמעית הלחץ הוא בעייתי, מצד שני, אנחנו התחלנו להתרגל כחברה לפעול רק במקרים של לחץ גבוה. אז אנחנו מייצרים לחץ כדי לפעול. בעוד שאידיאלית היינו צריכים לפעול כאילו שיש לחץ, אבל להיות רגועים כאילו שאין. 

קיראו עוד ב"גלובל"

איך בעצם פתרתם את הבעיה?

"התחלנו לפני ארבע שנים פרויקט גדול של פיתוח טכנולוגיות חדשות לחיסון. במסגרת הפרויקט הזה שמעורבות בו כמה קבוצות מחקר שונות, ושמומן על ידי משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, השקנו כמה טכנולוגיות חדשות. בכל טכנולוגיה בדקנו וירוס אחר. יצאנו בעצם עם ארבעה וירוסים שונים של עופות במקרה הזה, ופיתחנו ארבע טכנולוגיות שונות, אחת הטכנולוגיות מתאימה במיוחד לווירוסים מהסוג הזה – קורונה. זה וירוס שעל מנת לטפל בו בעצם נדרשת הפעלה של מערכת החיסון הרירית".

"יש לנו בגוף שתי מערכות חיסון, אחת ששומרת על הכניסות, זאת אומרת שומרת על הרקמה הרירית במערכת העיכול, ומערכת הנשימה ובעיניים. ומערכת אחת שהיא יותר פנימית, אותה אנחנו מכירים יותר. בדרך כלל כשמדברים על חיסון מדברים על המערכת הזאת. עכשיו, אם אנחנו מזריקים חומר לתוך הגוף, יש הפעלה חזקה של מערכת החיסון הפנימית בלי הפעלה של מערכת החיסון הרירית, אז אין הגנה על החדירה של הווירוס. הוירוסים האלה, במשפחה של הקורונה הם וירוסים שדורשים בעיקר הפעלה של מערכת החיסון הריריתף ובעצם הטכנולוגיה שלנו היתה מכוונת לשם.

מההודעה שלכם אני יכול להסיק שאם בעתיד יתפתח וירוס חדש ממשפחת הקורונה אז תוכלו גם...

"להתאים אליו חיסון מהר".

להתאים אליו מהר, זה אומר שבעצם אנחנו יכולים לראות עתיד ללא וירוסים כאלה. אפשר שיהיה עתיד ללא קורונה?

"אמת. בוא נגיד כך - אם אנחנו נדע לטפל בבעיה הזאת כנראה נדע לטפל גם בבעיות נוספות אם יבואו כשיבואו".

אלא אם יהיה שינוי גנטי מהותי שיהפוך אותו לשונה מכל הרצפים האחרים?

"אם זה יהיה ממש, ממש שונה. תמיד יכולים להיות קשיים, אבל צריך לזכור - אנחנו בעיקר מתעסקים במבנים של החלבונים, ואפילו אם הרצף שלהם הוא מאוד שונה המבנה הוא מאוד ברור. זאת אומרת קשה להאמין שאנחנו נגלה קורונה בלי פומפה. אלה מבנים שחייבים להתקיים ואנחנו בעצם מווסתים את הטכנולוגיה שלנו על המבנים האלה, ולכן זה מאוד הגיוני שנדע לטפל בכל סוגי הקורונה. אגב, שהתחלנו עם פיתוח המערכת זאת היתה מערכת שהמטרה שלה להגיב לשוק הווטרינרי ששם כל שנה יש נגיף אחר. היא פותחה להיות מאוד, מאוד דינאמית".

איך בעצם הקורונה עברה מחיות לבני אדם?

"אני לא וירולוג ואני לא מומחה למחלות, אבל אני מסתובב בין כאלה אז אני אוכל קצת לענות. יש לכל חיה לכל ייצור, איזה שהיא מערכת וירוסים, שאנחנו חיים איתם בשיווי משקל. זאת אומרת אותו וירוס שעושה בלגן גדול בבני אדם, בחיה שממנה הוא הגיע, הוא לא עשה כלום, או כמעט כלום. הוא חי והוא משתמש בחיה בשביל להתאים את עצמו. יש מצבים של קפיצות וירוס מחיה לאדם. אנחנו מכירים את זה גם בשפעת, וגם בווירוסים אחרים. במקרה שיש קפיצה של וירוס מיצור מסוג אחד ליצור מסוג אחר, אז ראשית - זה מאוד, מאוד לא טריוויאלי. וירוס שמחזור החיים שלו מותאם לחיה מסוימת, צריך להצליח להתאים את עצמו גם לחיה אחרת, שהתנאים, הסביבתיים מבחינתו הם שונים. זה לא קורה הרבה. זה מאוד, מאוד נדיר. אבל כשזה קורה זה יכול לעשות בלגן גדול.

"זה כמו תהליך של מינים פולשים. פתאום מגיעה חיה או איזה צמח שמתנאים מסוימים, עבר לתנאים אחרים, התנאים האלה טובים לו, מצד אחד ומצד שני אין משהו שמדכא אותו, אין שם שיווי משקל".

כמו עכברושים שהביאו הספינות של מגלי העולמות שהחריבו את הכל.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    חי 25/03/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    נו.... טיפול??
  • 17.
    כשימצאו צריך להעביר המשרדים ליו"ש ולראות אם החרם עובד (ל"ת)
    אבי 11/03/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    דני 09/03/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    100 אלף פלוס 1000 אחוז אתה מליונר
  • 15.
    יהודה כהן 07/03/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
    אן כמו מדינת ישראל רק אם ימצאו תרופות לקרונה
  • 14.
    אפשר לקבל את הכתבה בפחות שרלטנות? (ל"ת)
    אשמדאי 04/03/2020 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יהיה לנו לפחות תרנגול בריא לכפרות (ל"ת)
    נחמיה 04/03/2020 06:20
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    סוחר ותיק 03/03/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
    ארז רק הבוקר דיברת על ירוק והסתיים באדום בוהק
  • 11.
    אם תצליחו לעשות את זה תקבלו פרס נובל!!! (ל"ת)
    ישראל 03/03/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ישראל 03/03/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    רק תעשו את זה ותקבלו פרס נובל
  • 9.
    יש כבר היום טיפול סיני: הורגים את החולה ושורפים הגופה (ל"ת)
    הנשיא שי 03/03/2020 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נתנאל 03/03/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    ככל הנראה ולמיטב הבנתי ייתכן ומדובר על חברת באטמ שהוציאה הודעה בשבןע שעבר בנושא זה. אם כך הדברים זו אכן בשורות טובות
  • חיסון לתוכים (ל"ת)
    חחח 03/03/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
  • חיסון לתוכים (ל"ת)
    כן, שמענו 03/03/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
  • בדוק שוב, היא דיווחה על עוד ערכת בדיקה, זה הכל (ל"ת)
    משקיע 03/03/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע טבע 03/03/2020 14:10
    הגב לתגובה זו
    מכון המחקר מביא את צד המחקר וטבע תביא את היכולת המוכחת להעביר תרופה ברגולציה + ייצור בהיקף המוני וזול.
  • טבע יודעת רק להכשל (ל"ת)
    שום שת"פ 19/03/2020 01:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלה שלמדו ביולוגיה במקום תורה, מצילים את אלה שמתפללים (ל"ת)
    יוסי 03/03/2020 14:09
    הגב לתגובה זו
  • אלירן 03/03/2020 14:48
    הגב לתגובה זו
    יש השגחה מיוחדת עלינו כעם יהודי המדע בעולם כל כך גדול אז למה רק איזה יהודי מהצפון מצא פיתרון ? התשובה היא בזכות התפילה ולומדי התורה
  • 5.
    אתם מטעים את הקוראים. לא מפתחים חיסון המוני בכמה שבועות (ל"ת)
    זה בפרוש פייק ניוז ! 03/03/2020 13:37
    הגב לתגובה זו
  • למה לא לקרוא הנאמר, לפני שמביעים דעה? (ל"ת)
    ד"ר צאק נוריס 03/03/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • יפתחו חיסון בתוך 100-200 שבועות. כנראה שפחות אבל לא יות (ל"ת)
    טועה ומטעה 03/03/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריאל 03/03/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לחסן את האנושות נגד כל וירוס או חיידק זאת פשוט לא גישה נכונה. הגישה הנכונה היא לחזק את מערכת החיסון שלנו ולהגביר את ההיגיינה וכך להתמודד עם מחלות.
  • 3.
    מיקי 03/03/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    החולים הקשים יקבלו את התרופה עוד לפני האישור....
  • 2.
    מיכל 03/03/2020 11:57
    הגב לתגובה זו
    זו חברה שנסחרת בבורסה?
  • זה מכון מחקר ישראלי (ל"ת)
    דוד 03/03/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
  • לא. (ל"ת)
    יש ר אלי 03/03/2020 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הכבוד גאים בכם! (ל"ת)
    האמיתי 03/03/2020 11:32
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים 

ענת גלעד |


מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.