פורסקאוט
צילום: יחצ

אקזיט נוסף: פורסקאוט נמכרת תמורת 1.9 מיליארד דולר

הרוכשות הן היא קרן ההשקעות Advent International וקרן ההשקעות קרוס פוינט, כאשר מדובר בפרמיה של 19% למחיר המניה אמש. דירקטוריון החברה רשאי לחפש הצעות חלופיות ב-30 הימים 
עמית נעם טל |

חברת הסייבר פורסקאוט (סימול:FSCT) נרכשת ע"י קרן ההשקעות Advent International וקרן ההשקעות קרוס פוינט תמורת 1.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה לצאת לפועל במהלך הרבעון ה-2 של 2020. 

ההצעה לרכישה עמדה על 33 דולר למניה במזומן, פרימיה של קרוב ל-19% למחיר הסגירה אמש במחברה, כאשר הפרמיה נסגרת היום במסחר בוול סטריט. ההצעה כוללת תקופה של 30 יום בהם דירקטוריון החברה יכול לחפש הצעה חלופית. 

פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר.  החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 לפי שווי של 800 מיליון דולר. 

מטה החברה נמצא היום בסן חוזה, כאשר החברה מחזיקה ב-4 מרכזי פיתוח. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מתוכם כ-250 בישראל. החברה מתמקדת היום באבטחת IoT בארגונים ולמעשה גילוי וניטור של כל המכשירים ברשת, מה שמשפר ומחזק את הגנת נקודות קצה ויכולת הריסון של איומים לרוחב הרשת הארגונית. 

בנובמבר 2018 קנתה פורסקאוט את חברת סקיוריטי מאטרס ב-113 מיליון דולר. המניע מאטרס מספקת שקיפות לרשתות OT (רשתות תפעוליות), שנפוצות במפעלים ובמתקני תשתית.

במבקביל להודעה על המכירה, החברה פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון האחרון. החברה דיווחה על הכנסות של 91.3 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 84.7 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. פורסקאוט סיימה את 2019  עם הכנסות של 333.6 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 297.7 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 13%. 

בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי (GAAP) של 20 מיליון דולר או 0.42 דולר למניה, לעומת הפסד של 17.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים של החברה מהפעילות השוטפת הסתכם ב-10.2 מיליון דולר, או 11% מההכנסות, לעומת תזרים של 6.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.