אקזיט נוסף: פורסקאוט נמכרת תמורת 1.9 מיליארד דולר
חברת הסייבר פורסקאוט (סימול:FSCT) נרכשת ע"י קרן ההשקעות Advent International וקרן ההשקעות קרוס פוינט תמורת 1.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה לצאת לפועל במהלך הרבעון ה-2 של 2020.
ההצעה לרכישה עמדה על 33 דולר למניה במזומן, פרימיה של קרוב ל-19% למחיר הסגירה אמש במחברה, כאשר הפרמיה נסגרת היום במסחר בוול סטריט. ההצעה כוללת תקופה של 30 יום בהם דירקטוריון החברה יכול לחפש הצעה חלופית.
פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר. החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 לפי שווי של 800 מיליון דולר.
מטה החברה נמצא היום בסן חוזה, כאשר החברה מחזיקה ב-4 מרכזי פיתוח. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מתוכם כ-250 בישראל. החברה מתמקדת היום באבטחת IoT בארגונים ולמעשה גילוי וניטור של כל המכשירים ברשת, מה שמשפר ומחזק את הגנת נקודות קצה ויכולת הריסון של איומים לרוחב הרשת הארגונית.
- יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנובמבר 2018 קנתה פורסקאוט את חברת סקיוריטי מאטרס ב-113 מיליון דולר. המניע מאטרס מספקת שקיפות לרשתות OT (רשתות תפעוליות), שנפוצות במפעלים ובמתקני תשתית.
במבקביל להודעה על המכירה, החברה פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון האחרון. החברה דיווחה על הכנסות של 91.3 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 84.7 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. פורסקאוט סיימה את 2019 עם הכנסות של 333.6 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 297.7 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 13%.
בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי (GAAP) של 20 מיליון דולר או 0.42 דולר למניה, לעומת הפסד של 17.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים של החברה מהפעילות השוטפת הסתכם ב-10.2 מיליון דולר, או 11% מההכנסות, לעומת תזרים של 6.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- בדרך לעידן שאחרי באפט: טוד קומבס עוזב, מבנה הניהול נבנה מחדש
- פרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.

השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
הירידה בפרמיית הסיכון הרימה את ההשקעות הזרות במחצית הראשונה ל-10.2 מיליארד דולר
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד.
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים."
ביצועים טובים יותר מהממוצע העולמי
הנתונים מראים כי ישראל מציגה ביצועים טובים יותר מהמגמות הגלובליות. בעוד שהעלייה בהשקעות הזרות הנכנסות לישראל עמדה על 35%, ברמה הגלובלית נרשמה עלייה של 15% בלבד בחציון הראשון של 2025, ובמדינות ה-OECD עלייה של 30%.
אברמזון מציין בהקשר זה: "הגידול בהשקעות, במיוחד במגזר ההיי-טק, מעידים על התאוששות האמון בכלכלה הישראלית ועל חזרתה של ישראל למגמת צמיחה."
עסקת Wiz: האקזיט הגדול בתולדות ישראל
הדו"ח מציין כי במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה בתולדות ישראל, עם רכישתה של חברת Wiz בסכום של 32 מיליארד דולר. יש לציין כי עסקה זו מסווגת כאקזיט ולא כהשקעה זרה ישירה, ולכן אינה נכללת בנתוני ההשקעות הזרות.
- "אנחנו רואים נטייה מוגברת להשקיע דרך חוב"
- הבורסה שמובילה בתשואות מתחילת השנה ומה מכפילי הרווח של המניות הנסחרות בה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד ההישגים המרכזיים שמציין הדו"ח הוא חתימת הסכם השקעות חדש עם הודו בספטמבר. הודו מדורגת ככלכלה הרביעית בגודלה בעולם, עם תחזיות צמיחה של 6.3% בשנת 2025 ו-6.4% בשנת 2026.
