המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

• המדדים סיימו בעליות חדות אחרי נאום פאוול, סולאראדג' זינקה 13%
• מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.

רכישת 10% ממניות אינטל Intel Corp -0.96%  בידי ממשל טראמפ בעסקה בשווי 8.9 מיליארד דולר עשויה להוות תחילתו של מהלך רחב להשקעות ממשלתיות בחברות אסטרטגיות. שר המסחר האמריקני הווארד לוטניק הצהיר השבוע כי הממשלה בוחנת הרחבת מודל זה לתחומים נוספים, בעיקר בתעשיית הביטחון.

בראיון לרשת CNBC הזכיר לוטניק במפורש את חברת לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp , אחת מיצרניות הנשק המובילות בארצות הברית. "הם למעשה זרוע של הממשלה האמריקאית", אמר השר, תוך ציון העובדה כי 73% מהכנסות החברה מגיעות ממשלת ארצות הברית.

מודל חדש

הצהרות לוטניק מגיעות בזמן שהממשל הנוכחי פועל לחיזוק העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ארצות הברית. המודל החדש מציע גישה חלופית למענקים המסורתיים: במקום העברת כספי ציבור ללא תמורה ישירה, הממשלה רוכשת נכסים העשויים להניב תשואה עתידית לאוצר. במסגרת עסקת אינטל, הממשלה האמריקאית תקבל 433.3 מיליון מניות המייצגות כ-10% מהחברה. המהלך מסמל מעבר מהגישה המקובלת של מענקי פיתוח לגישה עסקית שמחייבת את הממשלה לפעול כמשקיע מוסדי. התוצאה צפויה להיות יישור תמריצים טוב יותר ושקיפות מוגברת בניצול משאבי הציבור.

השאלה המרכזית שמציב לוטניק נוגעת לדרכים להגדלת המנוף הכלכלי של הממשל מול חברות הנהנות ממימון ציבורי. "צריך ללחוץ על האנשים הללו, אי אפשר להיות תמימים", הצהיר השר. גישה זו עשויה לשנות באופן מהותי את מערכת היחסים בין הממשל לקבלני הביטחון הגדולים.

• בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?
• אפלייד מטיריאלס צונחת לאחר הורדת תחזיות והצהרת טראמפ על 300% מכס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לוקהיד מרטין, שמניותיה עלו השנה בכ-10%, מתמחה בפיתוח מערכות ביטחון מתקדמות ומוצרי תעופה וחלל. החברה נהנית מחוזים רב-שנתיים עם הפנטגון ומתקציבים פדרליים קבועים. במידה והממשל יחליט לרכוש בה נתח, הדבר עלול ליצור תקדים המשפיע על עשרות חברות נוספות בתחום הביטחון.