סקר: רוב הבנקים המרכזיים מאמינים בהתפרקות גוש האירו תוך 5 שנים
הבנקים המרכזיים שהודיעו על אפשרות לנקיטת צעדי מנע מקווים שתוצאת הבחירות ביוון תנעם להם והמדינה לא תצטרך לעזוב את גוש האירו. עם זאת, מסקר בין המנהיגים הכלכלים של העולם עולה שהבנקים המרכזיים מאמינים שהם יצטרכו להתמודד עם אפשרות של התפרקות הגוש כפי שאנו מכירים אותו כיום.
מסקר שערך בנק UBS בין בנקים מרכזיים בעולם עולה כי אלו מצפים לעזיבה של לפחות מדינה אחת את גוש האירו בתוך 5 שנים. הסקר כלל 80 בנקים מרכזיים, מנהלי כספים ריבוניים וקרנות רב לאומיות ששולטים על יותר מ-8 טריליון דולר.
רוב הנשאלים אמרו שהתפרקות גוש האירו היא הסכנה הגדולה ביותר מ-12 החודשים הבאים. כמעט שלושה רבעים מהם אמרו שלפחות מדינה אחת תעזוב בתוך 5 שנים. כמעט רבע חושבים ששתי מדינות עשויות לעזוב את גוש האירו.
התחזיות הפסימיות האלו עומדות למעשה בניגוד גמור לנסיונות של הבנקים המרכזים להראות ביטחון למשקיעים בחוזקו של המטבע האירופי. באופן טבעי הם שומרים את דעותיהם לעצמם מכיון שהם עלולים להשפיע על שווקי המט"ח רק בעזרת ההחלטות כיצד להסיט את החזקותיהם.
כמה מהבנקים מגלים את שינוי עמדותיהם ברבים. הבנק המרכזי השוויצרי, גילה בחודש שעבר כי הוא הכפיל את החזקתו בפאונד הבריטי במהלך הרבעון הראשון והקטין את חשיפתו לאירו. אנליסטים טוענים שבנקים מרכזיים אחרים ביצעו פעולות דומות. מעניין לראות כי רוב הנשאלים אמרו שהאירו מול הדולר יעמוד בסוף השנה בין 1.15 ל-1.25, זאת כאשר עתה הוא נסחר באיזור 1.26 ורק חלק קטן מהנשאלים מאמינים שעד סוף השנה האיור כלל לא יתקיים.
- 2.[--x--] 16/06/2012 20:40הגב לתגובה זוזה כבר ברור יוון הגיעה לסוף דרכה.
- 1.הנביא 15/06/2012 09:32הגב לתגובה זואצלנו הבורסה כבר התפרקה.
שורט (דאי אי)השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד
עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.
בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".
הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.
את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.
- היום בוול סטריט: האם התיקון יימשך ומה צפוי במניות הבולטות?
- F‑35, איירבוס וגם אנבידיה: סעודיה מכוונת הכי גבוה בדרך להפוך למוקד תחבורה אזורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיקון - כן, משבר אמיתי - לא
התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
