סקר: רוב הבנקים המרכזיים מאמינים בהתפרקות גוש האירו תוך 5 שנים

לקראת הבחירות ביוון, ביצע בנק UBS סקר בקרב אלו ששולטים בכסף הגדול באמת. כרבע חושבים ששתי מדינות יעזבו את גוש האירו. וכיצד הם פועלים בשוק?
ג'וש דוקרקר | (2)

הבנקים המרכזיים שהודיעו על אפשרות לנקיטת צעדי מנע מקווים שתוצאת הבחירות ביוון תנעם להם והמדינה לא תצטרך לעזוב את גוש האירו. עם זאת, מסקר בין המנהיגים הכלכלים של העולם עולה שהבנקים המרכזיים מאמינים שהם יצטרכו להתמודד עם אפשרות של התפרקות הגוש כפי שאנו מכירים אותו כיום.

מסקר שערך בנק UBS בין בנקים מרכזיים בעולם עולה כי אלו מצפים לעזיבה של לפחות מדינה אחת את גוש האירו בתוך 5 שנים. הסקר כלל 80 בנקים מרכזיים, מנהלי כספים ריבוניים וקרנות רב לאומיות ששולטים על יותר מ-8 טריליון דולר.

רוב הנשאלים אמרו שהתפרקות גוש האירו היא הסכנה הגדולה ביותר מ-12 החודשים הבאים. כמעט שלושה רבעים מהם אמרו שלפחות מדינה אחת תעזוב בתוך 5 שנים. כמעט רבע חושבים ששתי מדינות עשויות לעזוב את גוש האירו.

התחזיות הפסימיות האלו עומדות למעשה בניגוד גמור לנסיונות של הבנקים המרכזים להראות ביטחון למשקיעים בחוזקו של המטבע האירופי. באופן טבעי הם שומרים את דעותיהם לעצמם מכיון שהם עלולים להשפיע על שווקי המט"ח רק בעזרת ההחלטות כיצד להסיט את החזקותיהם.

כמה מהבנקים מגלים את שינוי עמדותיהם ברבים. הבנק המרכזי השוויצרי, גילה בחודש שעבר כי הוא הכפיל את החזקתו בפאונד הבריטי במהלך הרבעון הראשון והקטין את חשיפתו לאירו. אנליסטים טוענים שבנקים מרכזיים אחרים ביצעו פעולות דומות. מעניין לראות כי רוב הנשאלים אמרו שהאירו מול הדולר יעמוד בסוף השנה בין 1.15 ל-1.25, זאת כאשר עתה הוא נסחר באיזור 1.26 ורק חלק קטן מהנשאלים מאמינים שעד סוף השנה האיור כלל לא יתקיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [--x--] 16/06/2012 20:40
    הגב לתגובה זו
    זה כבר ברור יוון הגיעה לסוף דרכה.
  • 1.
    הנביא 15/06/2012 09:32
    הגב לתגובה זו
    אצלנו הבורסה כבר התפרקה.
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

וורנר ברוסוורנר ברוס

קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ

למה הקנס כל כך גדול ומה המשמעות של הקנס על עסקת הרכישה?

עמית בר |

עסקאות מיזוג ענק אינן רק עניין של מחיר רכישה - הן מלחמה אסטרטגית מול המתחרות. המחיר הוא החלק המרכזי, אבל ככל שהקונה ישדר ביטחון בעסקה ומחויבות לרבות קנס גדול אם העסקה לא תצא לפועל, כך הסיכוי שלו גדל.  

נטפליקס חתמה אתמול  על רכישת אולפני הסרטים, הסדרות והסטרימינג של וורנר ברוס דיסקברי תמורת 72 מיליארד דולר. העסקה כוללת את HBO Max, זיכיונות כמו הארי פוטר, DC, משחקי הכס והסופרנוס, אבל משאירה מחוץ לה את רשתות הטלוויזיה הליניאריות כמו CNN ו-TNT.

פרט חשוב שבלט בהכרזה הוא קנס על פיצוץ עסקה -  5.8 מיליארד דולר. זה הסכום שתשלם נטפליקס אם העסקה תיכשל, בעיקר בגלל מגבלה רגולטורית. זהו קנס חריג בגובהו: כ-8% מערך העסקה, בעוד שבמיזוגים רגילים הקנס נע בין 1-3% בלבד. וורנר, לעומת זאת, תשלם רק 2.8 מיליארד אם תעדיף הצעה מתחרה.


קנס כזה משמש לכמה מטרות בו זמנית. הוא קודם כל ביטוח למוכר - וורנר מקבלת פיצוי ענק אם נטפליקס לא מצליחה לעבור את הרגולטורים. שנית, הוא מגן מפני מתחרים - כל מי שירצה לקפוץ עם הצעה גבוהה יותר (פרמאונט-סקיידנס כבר ניסתה) חייב לשים על השולחן גם את 5.8 המיליארד האלה. שלישית, הוא משדר לשוק ביטחון מוחלט של נטפליקס שהעסקה תעבור.

הקנס הזה יעיל. פרמאונט  הגישה הצעה של 30 דולר למניה, נטפליקס ענתה ב-27.75 דולר (23.25 במזומן + מניות) - והמשחק נגמר. אף אחד לא מוכן לשלם גם את הקנס. נטפליקס כבר גייסה הלוואת גישור של 59 מיליארד דולר, אחת הגדולות בהיסטוריה, והיא מתכננת לקצר את חלון בתי הקולנוע מ-45 יום ל-17 יום ולשלב באולפנים תוכן מבוסס AI.



דברים שצריך לדעת על קנס ביטוח עסקה (breakup fee)