בקרוב: עושי שוק ראשיים גם באג"ח ממשלתיות

החשב הכללי, זליכה: "עד כה הביעו חמישה בנקים בינלאומיים מהגדולים בעולם את רצונם להשתלב ברפורמה כעושי שוק ראשיים והדבר מעיד על אמונם של משקיעים ומוסדות פיננסיים בחו"ל בחוסנו של שוק ההון הישראלי"
שרון שפורר |

אגף החשב הכללי פרסם היום (שני) את מסמכי ההתקשרות למינוי עושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות. במסגרת הרפורמה המקיפה בשוק איגרות החוב הממשלתיות ימונו בנקים וחברי בורסה המתמחים בתחום האג"ח כעושי שוק באיגרות חוב מטעם הממשלה. גופים אלו יהיו מחויבים לפעילות בשוק הראשוני והמשני באג"ח הממשלתיות, תוך רכישתן ומכירתן למשקיעים הפוטנציאליים בארץ ובחו"ל וציטוט מחירי קניה ומכירה במהלך שעות המסחר.

החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, ציין, כי פרסום מסמכי ההתקשרות הוא צעד חשוב במימוש הרפורמה עליה שוקדת יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי מזה כ-4 שנים.

הרפורמה מתבססת על המלצותיה של ועדה בין-משרדית משותפת למשרד האוצר, הרשות לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך ובנק ישראל. מטרותיה העיקריות של הרפורמה הינן: הוזלת עלות גיוס החוב הממשלתי, תוך הפחתת העלויות התקציביות ופינוי מקורות תקציביים אשר יאפשרו את המשך יישום מדיניותו של משרד האוצר בדבר קיצוץ ההוצאה הממשלתית והפחתת עומס המס על יחידים וחברות.

מטרה נוספת היא הגדלה משמעותית בהיקפי המסחר באג"ח ממשלתיות, אשר תביא להגברת האטרקטיביות של נכסים אלו ועוד מטרה היא משיכתם של משקיעים מחו"ל, בעיקר משקיעים מוסדיים, לשוק ההון הישראלי ושילובם של בנקים זרים, מהגדולים בעולם, בשוק ההון הישראלי באופן קבוע כמו גם שיכלול מערכות המסחר והסליקה והשקת מכשירים פיננסיים חדשניים.

זליכה ציין, כי עד כה הביעו חמישה בנקים בינלאומיים מהגדולים בעולם את רצונם להשתלב ברפורמה כעושי שוק ראשיים וכי הדבר מעיד על אמונם של משקיעים ומוסדות פיננסיים בחו"ל בחוסנו של שוק ההון הישראלי ובצעדים הכלכליים שמבצע משרד האוצר בשנתיים האחרונות. החשב הכללי הוסיף, כי ארגונים כלכליים מובילים כגון קרן המטבע הבינלאומית, ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) והבנק העולמי נתנו את ברכתם והביעו תמיכה ברפורמה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.