וול סטריט עשויה לפתוח בירוק לפי איתותי החוזים
הבורסות האמריקניות עשויות לפתוח את שעריהן למסחר בעליות שערים, כך מנבאים החוזים העתידיים הנסחרים על המדדים המובילים בשעה זאת. גרינספאן התבטא היום בוועידה בביג'ין ואמר כי מדיניות הריבית הנמוכה ארוכת הטווח קשה להסבר, אך ניכר כי היא לא תשתנה בטווח הקרוב.
החוזים על הדאו-ג'ונס נסחרים בעליה של 0.26% ומגלמים את המדד ברמת 10,497 נקודות, החוזים על הנאסד"ק 100 נסחרים בעליה של 0.36% ומגלמים את המדד ברמת 1,551 נקודות, החוזים על ה-s&p500 נסחרים בעליה של 0.22% ומגלמים את המדד ברמת 1,200 נקודות.
מחירי הנפט ממשיכים להחלש ומאותתים בחיוב לשוק המניות. הם ירדו אל מתחת לקו 55 הדולרים לחבית, ונסחרים כעת במסחר האלקטרוני המקדים בבורסת ה-NYMEX בכ-54.35 דולר לחבית (לחוזה למסירה ביולי).
אתמול הוסיף מדד הנאסד"ק כ-0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.
בזירת המאקרו עתיד להתפרסם נתון האשראי לצרכנים. הצפי הוא לאשראי בהיקף של 8 מיליארד דולר בחודש אפריל שהוענק לצרכנים בארה"ב, בטווח שבין 4.8 ל-9.8 מיליארד דולר.
בקרב המניות הגדולות של וול סטריט, תמשוך יצרנית השבבים הגדולה בתבל - אינטל (INTC), חברת כבוד במדד הדאו-ג'ונס, את תשומת הלב. חברת המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים של הראשונה בתוך מחשבי המקינטוש שלה. לידיעה יש חדשות מרחיקות לכת, שכן אפל זוכה לעדנה בשנה האחרונה, מאז ייצרה את קדחת ה-iPod. ההסכם פוגע ב-IBM (סימול IBM), שממנה רכשה אפל את השבבים למחשבים הללו עד כה.
חברת פרוקטור אנד גמבל (PG) ענקית המותגים הקמעונאיים, הודיעה על אשרור התחזיות שלה לרווחים ברבעון הרביעי השנה. החברה מעריכה כי היא תעמוד ביעד המכירות שלה ל-2005 שתגדלנה באחוזים ב"תחום החד-ספרתי הגבוה".
הישראליות: טבע תמשיך לעניין
טבע עשויה להמשיך ולרכז את עניין המשקיעים. החברה הודיעה לחברת תרופות אנגלית כי היא מעוניינת לשווק את תרופת ה"אדרל" שלה הנלחמת בתופעת ההיפראקטיביות. טבע מעוניינת להפיץ את התרופה במינונים נוספים של 5,15 ו-20 מיליגרם.
גם אמדוקס, ספקית תוכנות הבילינג, עשויה לעניין את המשקיעים. החברה מודיעה היום על זמינות מוצר חדש שלה: Order-to-Activation. הפתרון המקיף הזה משלב את חבילת Amdocs 6 של מוצרים מודולריים משולבים מראש עם שירותי ייעוץ חדשים ומערכת שמשלבת שותפים עסקיים. זהו מוצר OSS, והחברה ציינה כי השוק בו הוא יתחרה מוערך בכ-11 מיליארד דולר.
גם חברת הטלקום ECI הודיעה כי היא מרחיבה את היקף היכולות של מוצרי ה-ROADM שלה. כעת המוצרים שנועדו לרשתות איזוריות ולרשתות מטרו מסוג WDM. כעת יוצע המוצר עם אמפליפיירים פנימיים.
עוד בענייני הודעות, חברת ריטליקס, ספקית התוכנות לרשתות הקמעונאות והקופות הרושמות, הודיעה על מינויו של ויקטור המילטון לתפקיד מנכ"ל ריטליקס USA.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
