וול סטריט עשויה לפתוח בירוק לפי איתותי החוזים
הבורסות האמריקניות עשויות לפתוח את שעריהן למסחר בעליות שערים, כך מנבאים החוזים העתידיים הנסחרים על המדדים המובילים בשעה זאת. גרינספאן התבטא היום בוועידה בביג'ין ואמר כי מדיניות הריבית הנמוכה ארוכת הטווח קשה להסבר, אך ניכר כי היא לא תשתנה בטווח הקרוב.
החוזים על הדאו-ג'ונס נסחרים בעליה של 0.26% ומגלמים את המדד ברמת 10,497 נקודות, החוזים על הנאסד"ק 100 נסחרים בעליה של 0.36% ומגלמים את המדד ברמת 1,551 נקודות, החוזים על ה-s&p500 נסחרים בעליה של 0.22% ומגלמים את המדד ברמת 1,200 נקודות.
מחירי הנפט ממשיכים להחלש ומאותתים בחיוב לשוק המניות. הם ירדו אל מתחת לקו 55 הדולרים לחבית, ונסחרים כעת במסחר האלקטרוני המקדים בבורסת ה-NYMEX בכ-54.35 דולר לחבית (לחוזה למסירה ביולי).
אתמול הוסיף מדד הנאסד"ק כ-0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.
בזירת המאקרו עתיד להתפרסם נתון האשראי לצרכנים. הצפי הוא לאשראי בהיקף של 8 מיליארד דולר בחודש אפריל שהוענק לצרכנים בארה"ב, בטווח שבין 4.8 ל-9.8 מיליארד דולר.
בקרב המניות הגדולות של וול סטריט, תמשוך יצרנית השבבים הגדולה בתבל - אינטל (INTC), חברת כבוד במדד הדאו-ג'ונס, את תשומת הלב. חברת המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים של הראשונה בתוך מחשבי המקינטוש שלה. לידיעה יש חדשות מרחיקות לכת, שכן אפל זוכה לעדנה בשנה האחרונה, מאז ייצרה את קדחת ה-iPod. ההסכם פוגע ב-IBM (סימול IBM), שממנה רכשה אפל את השבבים למחשבים הללו עד כה.
חברת פרוקטור אנד גמבל (PG) ענקית המותגים הקמעונאיים, הודיעה על אשרור התחזיות שלה לרווחים ברבעון הרביעי השנה. החברה מעריכה כי היא תעמוד ביעד המכירות שלה ל-2005 שתגדלנה באחוזים ב"תחום החד-ספרתי הגבוה".
הישראליות: טבע תמשיך לעניין
טבע עשויה להמשיך ולרכז את עניין המשקיעים. החברה הודיעה לחברת תרופות אנגלית כי היא מעוניינת לשווק את תרופת ה"אדרל" שלה הנלחמת בתופעת ההיפראקטיביות. טבע מעוניינת להפיץ את התרופה במינונים נוספים של 5,15 ו-20 מיליגרם.
גם אמדוקס, ספקית תוכנות הבילינג, עשויה לעניין את המשקיעים. החברה מודיעה היום על זמינות מוצר חדש שלה: Order-to-Activation. הפתרון המקיף הזה משלב את חבילת Amdocs 6 של מוצרים מודולריים משולבים מראש עם שירותי ייעוץ חדשים ומערכת שמשלבת שותפים עסקיים. זהו מוצר OSS, והחברה ציינה כי השוק בו הוא יתחרה מוערך בכ-11 מיליארד דולר.
גם חברת הטלקום ECI הודיעה כי היא מרחיבה את היקף היכולות של מוצרי ה-ROADM שלה. כעת המוצרים שנועדו לרשתות איזוריות ולרשתות מטרו מסוג WDM. כעת יוצע המוצר עם אמפליפיירים פנימיים.
עוד בענייני הודעות, חברת ריטליקס, ספקית התוכנות לרשתות הקמעונאות והקופות הרושמות, הודיעה על מינויו של ויקטור המילטון לתפקיד מנכ"ל ריטליקס USA.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
