וול סטריט עשויה לפתוח בירוק לפי איתותי החוזים
הבורסות האמריקניות עשויות לפתוח את שעריהן למסחר בעליות שערים, כך מנבאים החוזים העתידיים הנסחרים על המדדים המובילים בשעה זאת. גרינספאן התבטא היום בוועידה בביג'ין ואמר כי מדיניות הריבית הנמוכה ארוכת הטווח קשה להסבר, אך ניכר כי היא לא תשתנה בטווח הקרוב.
החוזים על הדאו-ג'ונס נסחרים בעליה של 0.26% ומגלמים את המדד ברמת 10,497 נקודות, החוזים על הנאסד"ק 100 נסחרים בעליה של 0.36% ומגלמים את המדד ברמת 1,551 נקודות, החוזים על ה-s&p500 נסחרים בעליה של 0.22% ומגלמים את המדד ברמת 1,200 נקודות.
מחירי הנפט ממשיכים להחלש ומאותתים בחיוב לשוק המניות. הם ירדו אל מתחת לקו 55 הדולרים לחבית, ונסחרים כעת במסחר האלקטרוני המקדים בבורסת ה-NYMEX בכ-54.35 דולר לחבית (לחוזה למסירה ביולי).
אתמול הוסיף מדד הנאסד"ק כ-0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.
בזירת המאקרו עתיד להתפרסם נתון האשראי לצרכנים. הצפי הוא לאשראי בהיקף של 8 מיליארד דולר בחודש אפריל שהוענק לצרכנים בארה"ב, בטווח שבין 4.8 ל-9.8 מיליארד דולר.
בקרב המניות הגדולות של וול סטריט, תמשוך יצרנית השבבים הגדולה בתבל - אינטל (INTC), חברת כבוד במדד הדאו-ג'ונס, את תשומת הלב. חברת המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים של הראשונה בתוך מחשבי המקינטוש שלה. לידיעה יש חדשות מרחיקות לכת, שכן אפל זוכה לעדנה בשנה האחרונה, מאז ייצרה את קדחת ה-iPod. ההסכם פוגע ב-IBM (סימול IBM), שממנה רכשה אפל את השבבים למחשבים הללו עד כה.
חברת פרוקטור אנד גמבל (PG) ענקית המותגים הקמעונאיים, הודיעה על אשרור התחזיות שלה לרווחים ברבעון הרביעי השנה. החברה מעריכה כי היא תעמוד ביעד המכירות שלה ל-2005 שתגדלנה באחוזים ב"תחום החד-ספרתי הגבוה".
הישראליות: טבע תמשיך לעניין
טבע עשויה להמשיך ולרכז את עניין המשקיעים. החברה הודיעה לחברת תרופות אנגלית כי היא מעוניינת לשווק את תרופת ה"אדרל" שלה הנלחמת בתופעת ההיפראקטיביות. טבע מעוניינת להפיץ את התרופה במינונים נוספים של 5,15 ו-20 מיליגרם.
גם אמדוקס, ספקית תוכנות הבילינג, עשויה לעניין את המשקיעים. החברה מודיעה היום על זמינות מוצר חדש שלה: Order-to-Activation. הפתרון המקיף הזה משלב את חבילת Amdocs 6 של מוצרים מודולריים משולבים מראש עם שירותי ייעוץ חדשים ומערכת שמשלבת שותפים עסקיים. זהו מוצר OSS, והחברה ציינה כי השוק בו הוא יתחרה מוערך בכ-11 מיליארד דולר.
גם חברת הטלקום ECI הודיעה כי היא מרחיבה את היקף היכולות של מוצרי ה-ROADM שלה. כעת המוצרים שנועדו לרשתות איזוריות ולרשתות מטרו מסוג WDM. כעת יוצע המוצר עם אמפליפיירים פנימיים.
עוד בענייני הודעות, חברת ריטליקס, ספקית התוכנות לרשתות הקמעונאות והקופות הרושמות, הודיעה על מינויו של ויקטור המילטון לתפקיד מנכ"ל ריטליקס USA.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
