שטרום מאשים את חברות הירקות הקפואים כקרטל
הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, דרור שטרום, החליט להגיש כתב אישום בגין אשמת התארגנות כקרטל נגד החברות פרי הגליל בע"מ, ויטה פרי הגליל שיווק, כור תעשיות אשר היתה בעבר הבעלים של פרי גליל, סנפרוסט, פוד קלאב ומילוטל, העוסקות בשיווק ירקות קפואים. כתב התביעה מוגש גם נגד מי שהיו מנהליהן ונושאי משרה בכירים בחברות אלה בהן בשנים 1992-1998.
על פי כתב האישום, חברו יחדיו יצרניות הירקות הקפואים לקרטל שנמשך משנת 1992 עד שנת 1998. על פי כתב האישום החברות תיאמו מחירים של ירקות קפואים שנמכרו על ידן, וחילקו לקוחות על-פי רשימות שערכו. בכתב האישום נכתב, שמנהלי החברות נפגשו מעת לעת במשרדי החברות השונות לצורך תיאום המחירים וחלוקת הלקוחות.
היקף שוק הירקות הקפואים עמד במועדים הרלוונטיים על כ- 160 מיליוני שקלים בשנה. לאחר שימוע הוחלט להגיש כתב אישום נגד החברות פרי הגליל בע"מ, ויטה - פרי הגליל שיווק בע"מ (לשעבר פרי הגליל שיווק בע"מ), כור תעשיות בע"מ אשר היתה בעבר הבעלים של פרי גליל, סנפרוסט בע"מ, פוד קלאב בע"מ ומילוטל בע"מ. כן הואשמו מנהלים מחברות אלה ובהם אבי מרגלית, מנחם רייניץ, ואהרון לימור. כתב האישום הוגש באמצעות עורכי הדין איריס אכמון ואסף מוזס מהמחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
