שטרום מאשים את חברות הירקות הקפואים כקרטל

הממונה על ההגבלים העסקיים מגיש תביעה נגד ויטה פרי הגלילה, כור תעשיות, סנפרוסט, פוד קלאב, ומילוטל. מואשמות כי ב-92 עד 98 פעלו כקרטל בשווקים בישראל
חזי שטרנליכט |

הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, דרור שטרום, החליט להגיש כתב אישום בגין אשמת התארגנות כקרטל נגד החברות פרי הגליל בע"מ, ויטה פרי הגליל שיווק, כור תעשיות אשר היתה בעבר הבעלים של פרי גליל, סנפרוסט, פוד קלאב ומילוטל, העוסקות בשיווק ירקות קפואים. כתב התביעה מוגש גם נגד מי שהיו מנהליהן ונושאי משרה בכירים בחברות אלה בהן בשנים 1992-1998.

על פי כתב האישום, חברו יחדיו יצרניות הירקות הקפואים לקרטל שנמשך משנת 1992 עד שנת 1998. על פי כתב האישום החברות תיאמו מחירים של ירקות קפואים שנמכרו על ידן, וחילקו לקוחות על-פי רשימות שערכו. בכתב האישום נכתב, שמנהלי החברות נפגשו מעת לעת במשרדי החברות השונות לצורך תיאום המחירים וחלוקת הלקוחות.

היקף שוק הירקות הקפואים עמד במועדים הרלוונטיים על כ- 160 מיליוני שקלים בשנה. לאחר שימוע הוחלט להגיש כתב אישום נגד החברות פרי הגליל בע"מ, ויטה - פרי הגליל שיווק בע"מ (לשעבר פרי הגליל שיווק בע"מ), כור תעשיות בע"מ אשר היתה בעבר הבעלים של פרי גליל, סנפרוסט בע"מ, פוד קלאב בע"מ ומילוטל בע"מ. כן הואשמו מנהלים מחברות אלה ובהם אבי מרגלית, מנחם רייניץ, ואהרון לימור. כתב האישום הוגש באמצעות עורכי הדין איריס אכמון ואסף מוזס מהמחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.