נורטל תציג מוצרי אבטחת מידע ותקשורת בכנס

הכנס ייפתח במעמד שגריר קנדה בישראל, מר דונלד סינקלר, ובהשתתפות סגן נשיא נורטל העולמית לשיווק, פיטר פינטר, ונשיא נורטל ישראל, פולין ודרום מזרח אירופה, סורין לופו
חזי שטרנליכט |

נורטל מתכננת להציג מוצרי תקשורת מקיפים בתחומי אבטחת רשתות, ניידות ופתרונות תקשורת לארגונים וספקי שרות, במסגרת יום עיון שתערוך ללקוחות. הכנס ייפתח במעמד שגריר קנדה בישראל, מר דונלד סינקלר, ובהשתתפות הנהלת החברה בראשות סורין לופו, נשיא נורטל בישראל, פולין ודרום מזרח אירופה, וסגן נשיא נורטל (העולמית) לשיווק, פיטר פינטר.

במהלך הכנס יתקיים פאנל לדיון בנושאי אבטחת רשתות, ניידות ושוק התקשורת בישראל, בהשתתפות: נציג משרד התקשורת העתידן דר' דוד פסיג גיא יאיר, סמנכ"ל אגף עסקי בינת עופר ישראלי, סמנכ"ל מכירות טלדור איתן לומברד, מנכ"ל סנסקום יועצים ואדוארד רסניק, מנהל קשרי שותפים SUN.

בכנס יוצג פתרון האבטחה המקיף של נורטל, שהינו בעל מבנה רב-שכבתי וכולל את הפתרון המתקדם המשותף לנורטל ולצ'ק פוינט, Altheon Firewall Switch, המתג החזק לדברי החברה, בשוק פתרונות לאבטחת רשתות תקשורת, אשר מאחד את היכולות המוכחות של צ'ק פוינט בתחום הפיירוול עם יכולות מיתוג התוכן של הייחודיות של נורטל.

בנוסף, תציג נורטל את פתרון ה-Nortel Threat Protection System מתוצרתה - מערכת חדשנית לניטור תמידי של חתימות וירוסים, תולעים ואיומים אחרים.

עוד יוצגו מוצרים בתחום הרשתות הסלולריות של הדור השלישי: בכללן תציג נורטל את טכנולוגיית ה-HSDPA המתקדמת, שהודגמה לראשונה בארץ בשבוע שעבר בניסוי של פרטנר ונורטל, במסגרתו הצליחו להוריד קבצי נתונים בקצב של 1.2-1.4 mbps.

עוד תחום לוהט שבו יוצגו מוצרים הוא טלפוניית ה-IP. בכוונת החברה להציג את שיתוף הפעולה בינה לבין חברת

RIM בתחום המוצר הלוהט שהצליח לגרור את חברות הסלולר המקומיות למאבק על השקתו: ה-Blackberry. לאחרונה, הקימו שתי החברות מיזם משותף לפיתוח פתרון לתאימות ואינטגרציה בין פלטפורמת ה-Blackberry לעסקים של חברת RIM לבין שרת המולטימדיה MCS 5100 של נורטל.

הכנס יפתח ביום חמישי, 2 ביוני 2005, בסינמה סיטי, גלילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".