נורטל תציג מוצרי אבטחת מידע ותקשורת בכנס

הכנס ייפתח במעמד שגריר קנדה בישראל, מר דונלד סינקלר, ובהשתתפות סגן נשיא נורטל העולמית לשיווק, פיטר פינטר, ונשיא נורטל ישראל, פולין ודרום מזרח אירופה, סורין לופו
חזי שטרנליכט |

נורטל מתכננת להציג מוצרי תקשורת מקיפים בתחומי אבטחת רשתות, ניידות ופתרונות תקשורת לארגונים וספקי שרות, במסגרת יום עיון שתערוך ללקוחות. הכנס ייפתח במעמד שגריר קנדה בישראל, מר דונלד סינקלר, ובהשתתפות הנהלת החברה בראשות סורין לופו, נשיא נורטל בישראל, פולין ודרום מזרח אירופה, וסגן נשיא נורטל (העולמית) לשיווק, פיטר פינטר.

במהלך הכנס יתקיים פאנל לדיון בנושאי אבטחת רשתות, ניידות ושוק התקשורת בישראל, בהשתתפות: נציג משרד התקשורת העתידן דר' דוד פסיג גיא יאיר, סמנכ"ל אגף עסקי בינת עופר ישראלי, סמנכ"ל מכירות טלדור איתן לומברד, מנכ"ל סנסקום יועצים ואדוארד רסניק, מנהל קשרי שותפים SUN.

בכנס יוצג פתרון האבטחה המקיף של נורטל, שהינו בעל מבנה רב-שכבתי וכולל את הפתרון המתקדם המשותף לנורטל ולצ'ק פוינט, Altheon Firewall Switch, המתג החזק לדברי החברה, בשוק פתרונות לאבטחת רשתות תקשורת, אשר מאחד את היכולות המוכחות של צ'ק פוינט בתחום הפיירוול עם יכולות מיתוג התוכן של הייחודיות של נורטל.

בנוסף, תציג נורטל את פתרון ה-Nortel Threat Protection System מתוצרתה - מערכת חדשנית לניטור תמידי של חתימות וירוסים, תולעים ואיומים אחרים.

עוד יוצגו מוצרים בתחום הרשתות הסלולריות של הדור השלישי: בכללן תציג נורטל את טכנולוגיית ה-HSDPA המתקדמת, שהודגמה לראשונה בארץ בשבוע שעבר בניסוי של פרטנר ונורטל, במסגרתו הצליחו להוריד קבצי נתונים בקצב של 1.2-1.4 mbps.

עוד תחום לוהט שבו יוצגו מוצרים הוא טלפוניית ה-IP. בכוונת החברה להציג את שיתוף הפעולה בינה לבין חברת

RIM בתחום המוצר הלוהט שהצליח לגרור את חברות הסלולר המקומיות למאבק על השקתו: ה-Blackberry. לאחרונה, הקימו שתי החברות מיזם משותף לפיתוח פתרון לתאימות ואינטגרציה בין פלטפורמת ה-Blackberry לעסקים של חברת RIM לבין שרת המולטימדיה MCS 5100 של נורטל.

הכנס יפתח ביום חמישי, 2 ביוני 2005, בסינמה סיטי, גלילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.