התעוררות בשוק המט"ח? אולי בשבוע הבא...
שערו היציג של הדולר נקבע היום בגובה של 4.369 שקל, לאחר שעלה ב-0.05%. האירו גם הוא התחזק היום אל מול רעהו הישראלי ובשיעור חד מעט יותר של כ-0.27% לשער יציג של 5.6603 שקל. במהלך השבוע החולף נותר המטבע האמריקני כמעט ללא שינוי, תוך עליה מזערית בלבד של 0.02% ואילו המטבע האירופי נחלש ב-0.8%.
בחדר העסקאות של בנק דיסקונט ממתינים לתחילת שבוע הבא, שכן השבוע החולף היה רדום ביותר עבור שוק המט"ח המקומי, שגם כך, עבר שנה משעממת למדי. מחזורי המסחר היו היום מצומצמים ביותר ובשבוע הבא מצפים, כאמור, להתעוררות, שכן הסוחרים ישובו מחופשת החג וביום שלישי - תתכן אף ערנות של ממש, שכן יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן צפוי להודיע על העלאת שיעור הריבית בארה"ב בפעם השמינית ברציפות בשיעור של רבע נקודות האחוז לגובה של כ-3%.
וכמו שכתבנו בבוקר, מאז לא חל שינוי מהותי, רמת התמיכה הקרובה לדולר מצויה, בראיית דיסקונט, בגובה של 4.34 שקל ורמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל.
עוד בעולם - מבית פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר נסחר במגמת החלשות כנגד העיקריים, אולם נראה כי מהלך זה הינו תיקון טכני בלבד, עקב מימוש רווחים לקראת סוף השבוע. כעת נסחר המטבע האמריקני סביב הרמה של 1.2965 כנגד האירו, סביב הרמה של 105.05 כנגד היין וסביב הרמה של 1.9135 כנגד הסטרלינג.
עיני השוק ממוקדות בפרסום ה-PCE של ארה"ב הצפוי אחר הצהרים. במידה והנתון יתפרסם בשיעור גבוה מ- 1.8%, יתכן התחזקות של הדולר. הצפי עומד כעת בשיעור של 1.6%-1.7%, מתחת לרף המקובל על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. בנוסף לכך, ימתין השוק לפרסום סופי של סקר אוניברסיטת מישיגן, המודד את אמון הצרכנים, הצפוי בשעה 16:45 (שעון ישראל).
היום פורסמו באירופה סנטימנטים כלכליים, אשר הצביעו על חולשה נוספת בכלכלת הגוש. האקלים העסקי ירד ב-0.3%, לעומת ציפיות השוק לירידה של 0.1% בלבד. כמו כן, סנטימנט הכלכלה הצביע על הידרדרות לרמה של 96.5 נקודות בלבד, לעומת ציפיות הכלכלנים ל-97.2 נדודות. שיעור האינפלציה נותר ברמה של 2.1%. יחד עם זאת, נתונים הללו לא השפיעו על מהלך המסחר. באנגליה פורסם במהלך היום, סקר ה-GFK (ביטחון הצרכן) אשר עלה ב-1%.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןאוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI
שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית
בר אילן אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI
ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת
בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .
במסגרת
שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.
המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים
המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות
המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.
- כמה רואי חשבון הוסמכו ומי האוניברסיטה הכי מצליחה?
- לומדים, סטאז' ואז לשוק: פרויקט לימודי התקשורת של אייס, חלק ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עבור USAII זוהי זכות
לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום
אחראי של בינה מלאכותית".
