התעוררות בשוק המט"ח? אולי בשבוע הבא...
שערו היציג של הדולר נקבע היום בגובה של 4.369 שקל, לאחר שעלה ב-0.05%. האירו גם הוא התחזק היום אל מול רעהו הישראלי ובשיעור חד מעט יותר של כ-0.27% לשער יציג של 5.6603 שקל. במהלך השבוע החולף נותר המטבע האמריקני כמעט ללא שינוי, תוך עליה מזערית בלבד של 0.02% ואילו המטבע האירופי נחלש ב-0.8%.
בחדר העסקאות של בנק דיסקונט ממתינים לתחילת שבוע הבא, שכן השבוע החולף היה רדום ביותר עבור שוק המט"ח המקומי, שגם כך, עבר שנה משעממת למדי. מחזורי המסחר היו היום מצומצמים ביותר ובשבוע הבא מצפים, כאמור, להתעוררות, שכן הסוחרים ישובו מחופשת החג וביום שלישי - תתכן אף ערנות של ממש, שכן יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן צפוי להודיע על העלאת שיעור הריבית בארה"ב בפעם השמינית ברציפות בשיעור של רבע נקודות האחוז לגובה של כ-3%.
וכמו שכתבנו בבוקר, מאז לא חל שינוי מהותי, רמת התמיכה הקרובה לדולר מצויה, בראיית דיסקונט, בגובה של 4.34 שקל ורמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל.
עוד בעולם - מבית פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר נסחר במגמת החלשות כנגד העיקריים, אולם נראה כי מהלך זה הינו תיקון טכני בלבד, עקב מימוש רווחים לקראת סוף השבוע. כעת נסחר המטבע האמריקני סביב הרמה של 1.2965 כנגד האירו, סביב הרמה של 105.05 כנגד היין וסביב הרמה של 1.9135 כנגד הסטרלינג.
עיני השוק ממוקדות בפרסום ה-PCE של ארה"ב הצפוי אחר הצהרים. במידה והנתון יתפרסם בשיעור גבוה מ- 1.8%, יתכן התחזקות של הדולר. הצפי עומד כעת בשיעור של 1.6%-1.7%, מתחת לרף המקובל על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. בנוסף לכך, ימתין השוק לפרסום סופי של סקר אוניברסיטת מישיגן, המודד את אמון הצרכנים, הצפוי בשעה 16:45 (שעון ישראל).
היום פורסמו באירופה סנטימנטים כלכליים, אשר הצביעו על חולשה נוספת בכלכלת הגוש. האקלים העסקי ירד ב-0.3%, לעומת ציפיות השוק לירידה של 0.1% בלבד. כמו כן, סנטימנט הכלכלה הצביע על הידרדרות לרמה של 96.5 נקודות בלבד, לעומת ציפיות הכלכלנים ל-97.2 נדודות. שיעור האינפלציה נותר ברמה של 2.1%. יחד עם זאת, נתונים הללו לא השפיעו על מהלך המסחר. באנגליה פורסם במהלך היום, סקר ה-GFK (ביטחון הצרכן) אשר עלה ב-1%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
