התעוררות בשוק המט"ח? אולי בשבוע הבא...
שערו היציג של הדולר נקבע היום בגובה של 4.369 שקל, לאחר שעלה ב-0.05%. האירו גם הוא התחזק היום אל מול רעהו הישראלי ובשיעור חד מעט יותר של כ-0.27% לשער יציג של 5.6603 שקל. במהלך השבוע החולף נותר המטבע האמריקני כמעט ללא שינוי, תוך עליה מזערית בלבד של 0.02% ואילו המטבע האירופי נחלש ב-0.8%.
בחדר העסקאות של בנק דיסקונט ממתינים לתחילת שבוע הבא, שכן השבוע החולף היה רדום ביותר עבור שוק המט"ח המקומי, שגם כך, עבר שנה משעממת למדי. מחזורי המסחר היו היום מצומצמים ביותר ובשבוע הבא מצפים, כאמור, להתעוררות, שכן הסוחרים ישובו מחופשת החג וביום שלישי - תתכן אף ערנות של ממש, שכן יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן צפוי להודיע על העלאת שיעור הריבית בארה"ב בפעם השמינית ברציפות בשיעור של רבע נקודות האחוז לגובה של כ-3%.
וכמו שכתבנו בבוקר, מאז לא חל שינוי מהותי, רמת התמיכה הקרובה לדולר מצויה, בראיית דיסקונט, בגובה של 4.34 שקל ורמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל.
עוד בעולם - מבית פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר נסחר במגמת החלשות כנגד העיקריים, אולם נראה כי מהלך זה הינו תיקון טכני בלבד, עקב מימוש רווחים לקראת סוף השבוע. כעת נסחר המטבע האמריקני סביב הרמה של 1.2965 כנגד האירו, סביב הרמה של 105.05 כנגד היין וסביב הרמה של 1.9135 כנגד הסטרלינג.
עיני השוק ממוקדות בפרסום ה-PCE של ארה"ב הצפוי אחר הצהרים. במידה והנתון יתפרסם בשיעור גבוה מ- 1.8%, יתכן התחזקות של הדולר. הצפי עומד כעת בשיעור של 1.6%-1.7%, מתחת לרף המקובל על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. בנוסף לכך, ימתין השוק לפרסום סופי של סקר אוניברסיטת מישיגן, המודד את אמון הצרכנים, הצפוי בשעה 16:45 (שעון ישראל).
היום פורסמו באירופה סנטימנטים כלכליים, אשר הצביעו על חולשה נוספת בכלכלת הגוש. האקלים העסקי ירד ב-0.3%, לעומת ציפיות השוק לירידה של 0.1% בלבד. כמו כן, סנטימנט הכלכלה הצביע על הידרדרות לרמה של 96.5 נקודות בלבד, לעומת ציפיות הכלכלנים ל-97.2 נדודות. שיעור האינפלציה נותר ברמה של 2.1%. יחד עם זאת, נתונים הללו לא השפיעו על מהלך המסחר. באנגליה פורסם במהלך היום, סקר ה-GFK (ביטחון הצרכן) אשר עלה ב-1%.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
