התעוררות בשוק המט"ח? אולי בשבוע הבא...
שערו היציג של הדולר נקבע היום בגובה של 4.369 שקל, לאחר שעלה ב-0.05%. האירו גם הוא התחזק היום אל מול רעהו הישראלי ובשיעור חד מעט יותר של כ-0.27% לשער יציג של 5.6603 שקל. במהלך השבוע החולף נותר המטבע האמריקני כמעט ללא שינוי, תוך עליה מזערית בלבד של 0.02% ואילו המטבע האירופי נחלש ב-0.8%.
בחדר העסקאות של בנק דיסקונט ממתינים לתחילת שבוע הבא, שכן השבוע החולף היה רדום ביותר עבור שוק המט"ח המקומי, שגם כך, עבר שנה משעממת למדי. מחזורי המסחר היו היום מצומצמים ביותר ובשבוע הבא מצפים, כאמור, להתעוררות, שכן הסוחרים ישובו מחופשת החג וביום שלישי - תתכן אף ערנות של ממש, שכן יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן צפוי להודיע על העלאת שיעור הריבית בארה"ב בפעם השמינית ברציפות בשיעור של רבע נקודות האחוז לגובה של כ-3%.
וכמו שכתבנו בבוקר, מאז לא חל שינוי מהותי, רמת התמיכה הקרובה לדולר מצויה, בראיית דיסקונט, בגובה של 4.34 שקל ורמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל.
עוד בעולם - מבית פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר נסחר במגמת החלשות כנגד העיקריים, אולם נראה כי מהלך זה הינו תיקון טכני בלבד, עקב מימוש רווחים לקראת סוף השבוע. כעת נסחר המטבע האמריקני סביב הרמה של 1.2965 כנגד האירו, סביב הרמה של 105.05 כנגד היין וסביב הרמה של 1.9135 כנגד הסטרלינג.
עיני השוק ממוקדות בפרסום ה-PCE של ארה"ב הצפוי אחר הצהרים. במידה והנתון יתפרסם בשיעור גבוה מ- 1.8%, יתכן התחזקות של הדולר. הצפי עומד כעת בשיעור של 1.6%-1.7%, מתחת לרף המקובל על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. בנוסף לכך, ימתין השוק לפרסום סופי של סקר אוניברסיטת מישיגן, המודד את אמון הצרכנים, הצפוי בשעה 16:45 (שעון ישראל).
היום פורסמו באירופה סנטימנטים כלכליים, אשר הצביעו על חולשה נוספת בכלכלת הגוש. האקלים העסקי ירד ב-0.3%, לעומת ציפיות השוק לירידה של 0.1% בלבד. כמו כן, סנטימנט הכלכלה הצביע על הידרדרות לרמה של 96.5 נקודות בלבד, לעומת ציפיות הכלכלנים ל-97.2 נדודות. שיעור האינפלציה נותר ברמה של 2.1%. יחד עם זאת, נתונים הללו לא השפיעו על מהלך המסחר. באנגליה פורסם במהלך היום, סקר ה-GFK (ביטחון הצרכן) אשר עלה ב-1%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
