פורסטר: רק 23% בהארגונים פיירוול לכל מחשב אישי
סכנות אבטחת המידע הגדולות ביותר לשנת 2005 הן ווירוסים ותולעים (worms) ברשת האינטרנט, כך עולה מסקר מקיף בנושא אבטחת מידע, שערכה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', בקרב כ-200 מומחי טכנולוגיה ומקבלי החלטות בארגונים בארה"ב. הסיכון השני בחשיבותו, לפי תוצאות הסקר, הוא פעילות בלתי-מוסמכת של עובדים, ובמקום השלישי נמצא כישלון לעמוד בתנאי רגולציה שונים.
במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה, מבין תשע האפשרויות השונות שהוצעו לנסקרים, נמצאים דואר הזבל (spam) והרוגלות (spyware), כאיום על אבטחת המידע של הארגון.
"תוצאות הסקר מלמדות, כי 65% מהארגונים שענו לסקר ישקיעו בשנה הקרובה בכלים למלחמה ברוגלות (spyware). בנוסף, 57% ישקיעו בהתקנת תוכנות אנטי-וירוס גם במחשבי המשתמשים, ו-42% ישקיעו בהתקנת פיירוולים אישיים במחשבי המשתמשים", אומר דייויד פרידלנדר, אנליסט בכיר בפורסטר לתחום אבטחת מידע.
"ארגונים החלו להכיר בעובדה, שהם לא יכולים עוד להסתמך אך ורק על מוצרים המותקנים ברשת הארגונית ובשערי הכניסה לארגון, כדי להתגונן ולהגן על המשתמשים. קיימים בארגונים יותר ויותר מחשבים ניידים, אשר מתחברים לאינטרנט גם מחוץ לארגון, ויכולים להביא סכנות בחזרה אל תוך הארגון, ולעקוף בדרך זו את הפיירוול ואת ההגנות הסטנדרטיות. התקנת תוכנות הגנה על כל אחד ממחשבי המשתמשים, מספקת לארגון קו אחרון וקריטי של הגנה", מוסיף פרידלנדר.
לפי נתוני פורסטר, כ-63% מהארגונים מגינים כיום על חלק מהמחשבים האישיים בארגונים, באמצעות פיירוולים אישיים. בפורסטר מציינים, כי אחוז ההטמעה של פיירוולים אישיים אינו מספק, כיוון שרק 23 אחוז מהארגונים התקינו פיירוולים אישיים על כל תחנות העבודה בארגון, כפי שממליצה פורסטר ללקוחותיה.
מתוצאות הסקר עולה, כי 58% מהארגונים מתכוונים להשקיע במוצרי פיירוול לרשת הארגונית בשנה הקרובה, 43 אחוזים עומדים להשקיע במוצרי אנטי-וירוס לשער הארגוני, ו-35% ישקיעו במוצרי IDS, או IPS מבוססי-רשת. "מוצרי האבטחה המותקנים בשערים לארגון מהווים עדיין את אחת הדרכים הטובות והיעילות ביותר להגנה על הרשת הארגונית, מאחר והם מהווים את קו ההגנה הראשון של הארגון, מפני חדירת איומים לרשת הארגונית", מציין פרידלנדר.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
