פורסטר: רק 23% בהארגונים פיירוול לכל מחשב אישי
סכנות אבטחת המידע הגדולות ביותר לשנת 2005 הן ווירוסים ותולעים (worms) ברשת האינטרנט, כך עולה מסקר מקיף בנושא אבטחת מידע, שערכה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', בקרב כ-200 מומחי טכנולוגיה ומקבלי החלטות בארגונים בארה"ב. הסיכון השני בחשיבותו, לפי תוצאות הסקר, הוא פעילות בלתי-מוסמכת של עובדים, ובמקום השלישי נמצא כישלון לעמוד בתנאי רגולציה שונים.
במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה, מבין תשע האפשרויות השונות שהוצעו לנסקרים, נמצאים דואר הזבל (spam) והרוגלות (spyware), כאיום על אבטחת המידע של הארגון.
"תוצאות הסקר מלמדות, כי 65% מהארגונים שענו לסקר ישקיעו בשנה הקרובה בכלים למלחמה ברוגלות (spyware). בנוסף, 57% ישקיעו בהתקנת תוכנות אנטי-וירוס גם במחשבי המשתמשים, ו-42% ישקיעו בהתקנת פיירוולים אישיים במחשבי המשתמשים", אומר דייויד פרידלנדר, אנליסט בכיר בפורסטר לתחום אבטחת מידע.
"ארגונים החלו להכיר בעובדה, שהם לא יכולים עוד להסתמך אך ורק על מוצרים המותקנים ברשת הארגונית ובשערי הכניסה לארגון, כדי להתגונן ולהגן על המשתמשים. קיימים בארגונים יותר ויותר מחשבים ניידים, אשר מתחברים לאינטרנט גם מחוץ לארגון, ויכולים להביא סכנות בחזרה אל תוך הארגון, ולעקוף בדרך זו את הפיירוול ואת ההגנות הסטנדרטיות. התקנת תוכנות הגנה על כל אחד ממחשבי המשתמשים, מספקת לארגון קו אחרון וקריטי של הגנה", מוסיף פרידלנדר.
לפי נתוני פורסטר, כ-63% מהארגונים מגינים כיום על חלק מהמחשבים האישיים בארגונים, באמצעות פיירוולים אישיים. בפורסטר מציינים, כי אחוז ההטמעה של פיירוולים אישיים אינו מספק, כיוון שרק 23 אחוז מהארגונים התקינו פיירוולים אישיים על כל תחנות העבודה בארגון, כפי שממליצה פורסטר ללקוחותיה.
מתוצאות הסקר עולה, כי 58% מהארגונים מתכוונים להשקיע במוצרי פיירוול לרשת הארגונית בשנה הקרובה, 43 אחוזים עומדים להשקיע במוצרי אנטי-וירוס לשער הארגוני, ו-35% ישקיעו במוצרי IDS, או IPS מבוססי-רשת. "מוצרי האבטחה המותקנים בשערים לארגון מהווים עדיין את אחת הדרכים הטובות והיעילות ביותר להגנה על הרשת הארגונית, מאחר והם מהווים את קו ההגנה הראשון של הארגון, מפני חדירת איומים לרשת הארגונית", מציין פרידלנדר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
