פורסטר: רק 23% בהארגונים פיירוול לכל מחשב אישי

53% מהארגונים מתכוונים להשקיע בשנה הקרובה בכלים להתגוננות ולסינון דואר זבל. למרות ההכנות המקיפות בשל עסקים, הרוגלות לא יהיו הפוגע המהותי ב-IT
שי פאוזנר |

סכנות אבטחת המידע הגדולות ביותר לשנת 2005 הן ווירוסים ותולעים (worms) ברשת האינטרנט, כך עולה מסקר מקיף בנושא אבטחת מידע, שערכה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', בקרב כ-200 מומחי טכנולוגיה ומקבלי החלטות בארגונים בארה"ב. הסיכון השני בחשיבותו, לפי תוצאות הסקר, הוא פעילות בלתי-מוסמכת של עובדים, ובמקום השלישי נמצא כישלון לעמוד בתנאי רגולציה שונים.

במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה, מבין תשע האפשרויות השונות שהוצעו לנסקרים, נמצאים דואר הזבל (spam) והרוגלות (spyware), כאיום על אבטחת המידע של הארגון.

"תוצאות הסקר מלמדות, כי 65% מהארגונים שענו לסקר ישקיעו בשנה הקרובה בכלים למלחמה ברוגלות (spyware). בנוסף, 57% ישקיעו בהתקנת תוכנות אנטי-וירוס גם במחשבי המשתמשים, ו-42% ישקיעו בהתקנת פיירוולים אישיים במחשבי המשתמשים", אומר דייויד פרידלנדר, אנליסט בכיר בפורסטר לתחום אבטחת מידע.

"ארגונים החלו להכיר בעובדה, שהם לא יכולים עוד להסתמך אך ורק על מוצרים המותקנים ברשת הארגונית ובשערי הכניסה לארגון, כדי להתגונן ולהגן על המשתמשים. קיימים בארגונים יותר ויותר מחשבים ניידים, אשר מתחברים לאינטרנט גם מחוץ לארגון, ויכולים להביא סכנות בחזרה אל תוך הארגון, ולעקוף בדרך זו את הפיירוול ואת ההגנות הסטנדרטיות. התקנת תוכנות הגנה על כל אחד ממחשבי המשתמשים, מספקת לארגון קו אחרון וקריטי של הגנה", מוסיף פרידלנדר.

לפי נתוני פורסטר, כ-63% מהארגונים מגינים כיום על חלק מהמחשבים האישיים בארגונים, באמצעות פיירוולים אישיים. בפורסטר מציינים, כי אחוז ההטמעה של פיירוולים אישיים אינו מספק, כיוון שרק 23 אחוז מהארגונים התקינו פיירוולים אישיים על כל תחנות העבודה בארגון, כפי שממליצה פורסטר ללקוחותיה.

מתוצאות הסקר עולה, כי 58% מהארגונים מתכוונים להשקיע במוצרי פיירוול לרשת הארגונית בשנה הקרובה, 43 אחוזים עומדים להשקיע במוצרי אנטי-וירוס לשער הארגוני, ו-35% ישקיעו במוצרי IDS, או IPS מבוססי-רשת. "מוצרי האבטחה המותקנים בשערים לארגון מהווים עדיין את אחת הדרכים הטובות והיעילות ביותר להגנה על הרשת הארגונית, מאחר והם מהווים את קו ההגנה הראשון של הארגון, מפני חדירת איומים לרשת הארגונית", מציין פרידלנדר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':