הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד

מוביל את דרוג דנס 100 של D&B. המשפט המסחרי שוב בראש. אשתקד פחתה תופעת מיזוגים ממניעי התייעלות ויתרון לגודל ולכן לא נרשם שינוי מהותי בדירוג
שי פאוזנר |

משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מוביל את דרוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, זו בפעם השביעית. הרצוג פוקס נאמן תופס את הבכורה, לאחר שבשנה שעברה דורג במקום הראשון משרד בלטר גוט אלוני, שירד השנה למקום השני.

כלכלני דירוג דנס 100 מציינים שניתוח הדירוג ב-7 השנים האחרונות מעלה, כי משרד בלטר גוט אלוני דורג ראשון 4 פעמים ואילו הרצוג פוקס נאמן 3 פעמים.

עוד בעשירייה הראשונה השנה, יגאל ארנון במקום השלישי, כמו בשנה שעברה. מיתר, ליקוורניק, גבע לשם ברנדויין ושות' במקום הרביעי לאחר שהחליף מקום את ש. הורביץ - המדורג השנה במקום החמישי. גולדפרב לוי , ערן ושות' עולה מהמקום השביעי אשתקד למקום השישי ואחריו מדורג גורניצקי ושות' שתופס את המקום השביעי לאחר שבשנה שעברה דורג במקום התשיעי. במקום השמיני מדורג משרד נשיץ ברנדס ( מקום שישי אשתקד ) ובתשיעי מ. פירון (מקום שמיני אשתקד) וכניסה חדשה לעשירייה הראשונה, גרוס , קלינהנדלר, חודק , הלוי, גרינברג שדורג בשנה שעברה במקום השלושה עשר.

בדרוג מופיעים 100 המשרדים המובילים בישראל מתוך מאות משרדים שנבדקו. הפרמטרים לקביעת הדרוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.

כלכלני דרוג דנס 100 מסבירים, כי בשנים קודמות התאפיין הענף במגמה של מיזוגים בין משרדי עורכי דין שנולדו מתוך מניעי התייעלות ויתרון לגודל. כך לדוגמא במהלך שנת 2003 בוצעו כ-4 מיזוגים בקרב 25 המשרדים הגדולים. במהלך שנת 2004 פחתה תופעת המיזוגים, ועל כן אין שינויים גדולים בדרוג.

המיזוג העיקרי השנה היה במשרד אהרונסון שר אבועלפיה אמודאי ושות', שלאחר המיזוג עם משרדו של עו"ד גלעד שר תופס את המקום ה ? 14 , עם 46 עורכי דין , במקום המקום ה- 20 אשתקד. זינוקים נוספים בדרוג, שאינם דווקא כתוצאה ממיזוגים נרשמו במשרד המבורגר עברון המדורג במקום ה- 20 , לעומת המקום ? 24 אשתקד, רון גזית רוטנברג ושות' מדורג במקום ה- 28 (מקום 33 אשתקד) ומשרד ארדינסט בן נתן מדורג במקום ה-30, לעומת מקום 38 בשנה שעברה. הזינוקים המרשימים בדרוג, במשרד משה ניסים רינקוב , סנדרוביץ שעלה מהמקום ה-94 למקום ה-77 ומשרדו של עו"ד משה קפלנסקי מהמקום ה-65 למקום ה-50.

בין הכניסות החדשות לרשימת 100 המשרדים הגדולים ניתן למנות את משרד גילת ברקת ושות', שנכנס למקום ה-70, משרד אריאל שמר במקום ה-75 , משרד כהן וילצ'יק ושות שדורג במקום ה-84 ומשרד משה שוב שדורג במקום ה-89. במקום ה-100 מדורג משרד שדות ושות.

בחינת תחומי העיסוק המובילים של 100 המשרדים המדורגים מעלה, כי 19.5% מהמשרדים המדורגים מגדירים את תחום העיסוק העיקרי שלהם ? משפט מסחרי, 15.9% - לטיגציה (ייצוג והופעה בבתי משפט) 11.1% קניין ומקרקעין, 8.8% משפט אזרחי, 5.1% דיני נזיקין וביטוח, 4.6% הי טק ומחשבים, 4.4% שוק הון, ניירות ערך והנפקות (אחר ? 30.5%).

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס למגמות שאפיינו השנה את משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ומציין, כי הצמיחה שהורגשה במשק החל מתחילת שנת 2004, החלה לתת אותותיה גם בקרב משרדי עורכי הדין בישראל.

מחד, נמשכה לדבריו מגמת ההתייעלות בקרב המשרדים שאפיינה את שנת 2003, ומספר עובדי המנהלה ביחס למספר עורכי הדין במשרדים המובילים המשיך את מגמת הירידה מהשנים הקודמות . אך מאידך, בשל הגידול בהשקעות זרים בישראל, הגאות בשוק ההון והיציאה המדורגת מהמיתון , נרשמה פריחה מחודשת במשרדים המתמחים בפעילות בינלאומית, בתחומי מיזוגים ורכישות ובתחומי שוק ההון וההנפקות, מגמה שצפויה להתרחב במהלך שנת 2005.

קובנט מוסיף, כי אם בשנים קודמות התבטאה ההתייעלות, בין היתר, גם במיזוגים בין משרדים , הרי שבמהלך 2004 פחתה מגמה זו. מגמה נוספת שהחלה בענף, הינה העסקת מנכ"ל מקצועי כפונקציה של התייעלות וניהול נכון הנחוץ לאור מספר המועסקים הגבוה במשרדים הגדולים. ואכן על פי נתוני הדירוג , מספר המועסקים ב-3 המשרדים הגדולים בדרוג עובר את ה-150 בכל משרד, ועוד כ-8 משרדים מדורגים מעסיקים מעל ל-100 עובדים. ניתוח המגמות בעשרת המשרדים המובילים , מראה כי במהלך שנת 2004 ירד מספר המתמחים ב- 2.3% , מספר המועסקים הכללי גדל ב- 1.3% ואילו מספר עורכי הדין גדל ב- 7%.

מגמה נוספת שאפיינה את השנה האחרונה - היא גידול במספר עורכי הדין המעסיקים משרדי יחסי ציבור. לדברי קובנט, ניתן להסביר את הגידול בשימוש ביחסי ציבור כחלק מההתמודדות עם התחרות הגוברת בענף, כאשר יחסי הציבור משמשים ככלי שיווקי ותדמיתי שמטרתו סיוע בגיוס לקוחות איכותיים כמו גם גיוס כח אדם איכותי.

סקירה כללית על הענף שערכה חברת דן אנד ברדסטריט לרגל השקת דרוג דנס 100 של משרי עורכי הדין הגדולים בישראל, מעלה כי מספר עורכי הדין הרשומים בישראל בשנת 2004 הגיע ל-31,311 עורכי דין, לעומת 28,509 עורכי דין בשנת 2003, כמו כן, מספר המתמחים בענף עומד כיום על כ-2,500, כאשר המשרדים המובילים מעסיקים כ-27% מהמתמחים בענף.

עם זאת, בקרב 100 המשרדים המובילים, חלה עלייה של כ-3% במספר עורכי הדין ל-2,505 עורכי דין המהווים כ-8% מכלל עורכי הדין הרשומים בישראל וכ-11% מכלל עורכי הדין הפעילים.

כלכלני החברה מציינים, כי הגידול במספר עורכי הדין המוסמכים בשנים האחרונות נובע מריבוי המכללות העוסקות בלימודי משפטים. על פי נתוני שנת 2004 מספר עורכי הדין בישראל, ביחס לאוכלוסייה עומד כיום על עו"ד אחד לכל 220 אזרחים, מה שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר עורכי דין ביחס לאוכלוסייה.

ריבוי מספר עורכי הדין הביא לתופעה של עורכי דין שעל אף הסמכתם אינם עוסקים בענף ועל פי ההערכות בישראל יש כ- 8000 עו"ד שלא עוסקים במקצועם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.