הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד

מוביל את דרוג דנס 100 של D&B. המשפט המסחרי שוב בראש. אשתקד פחתה תופעת מיזוגים ממניעי התייעלות ויתרון לגודל ולכן לא נרשם שינוי מהותי בדירוג
שי פאוזנר |

משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מוביל את דרוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, זו בפעם השביעית. הרצוג פוקס נאמן תופס את הבכורה, לאחר שבשנה שעברה דורג במקום הראשון משרד בלטר גוט אלוני, שירד השנה למקום השני.

כלכלני דירוג דנס 100 מציינים שניתוח הדירוג ב-7 השנים האחרונות מעלה, כי משרד בלטר גוט אלוני דורג ראשון 4 פעמים ואילו הרצוג פוקס נאמן 3 פעמים.

עוד בעשירייה הראשונה השנה, יגאל ארנון במקום השלישי, כמו בשנה שעברה. מיתר, ליקוורניק, גבע לשם ברנדויין ושות' במקום הרביעי לאחר שהחליף מקום את ש. הורביץ - המדורג השנה במקום החמישי. גולדפרב לוי , ערן ושות' עולה מהמקום השביעי אשתקד למקום השישי ואחריו מדורג גורניצקי ושות' שתופס את המקום השביעי לאחר שבשנה שעברה דורג במקום התשיעי. במקום השמיני מדורג משרד נשיץ ברנדס ( מקום שישי אשתקד ) ובתשיעי מ. פירון (מקום שמיני אשתקד) וכניסה חדשה לעשירייה הראשונה, גרוס , קלינהנדלר, חודק , הלוי, גרינברג שדורג בשנה שעברה במקום השלושה עשר.

בדרוג מופיעים 100 המשרדים המובילים בישראל מתוך מאות משרדים שנבדקו. הפרמטרים לקביעת הדרוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.

כלכלני דרוג דנס 100 מסבירים, כי בשנים קודמות התאפיין הענף במגמה של מיזוגים בין משרדי עורכי דין שנולדו מתוך מניעי התייעלות ויתרון לגודל. כך לדוגמא במהלך שנת 2003 בוצעו כ-4 מיזוגים בקרב 25 המשרדים הגדולים. במהלך שנת 2004 פחתה תופעת המיזוגים, ועל כן אין שינויים גדולים בדרוג.

המיזוג העיקרי השנה היה במשרד אהרונסון שר אבועלפיה אמודאי ושות', שלאחר המיזוג עם משרדו של עו"ד גלעד שר תופס את המקום ה ? 14 , עם 46 עורכי דין , במקום המקום ה- 20 אשתקד. זינוקים נוספים בדרוג, שאינם דווקא כתוצאה ממיזוגים נרשמו במשרד המבורגר עברון המדורג במקום ה- 20 , לעומת המקום ? 24 אשתקד, רון גזית רוטנברג ושות' מדורג במקום ה- 28 (מקום 33 אשתקד) ומשרד ארדינסט בן נתן מדורג במקום ה-30, לעומת מקום 38 בשנה שעברה. הזינוקים המרשימים בדרוג, במשרד משה ניסים רינקוב , סנדרוביץ שעלה מהמקום ה-94 למקום ה-77 ומשרדו של עו"ד משה קפלנסקי מהמקום ה-65 למקום ה-50.

בין הכניסות החדשות לרשימת 100 המשרדים הגדולים ניתן למנות את משרד גילת ברקת ושות', שנכנס למקום ה-70, משרד אריאל שמר במקום ה-75 , משרד כהן וילצ'יק ושות שדורג במקום ה-84 ומשרד משה שוב שדורג במקום ה-89. במקום ה-100 מדורג משרד שדות ושות.

בחינת תחומי העיסוק המובילים של 100 המשרדים המדורגים מעלה, כי 19.5% מהמשרדים המדורגים מגדירים את תחום העיסוק העיקרי שלהם ? משפט מסחרי, 15.9% - לטיגציה (ייצוג והופעה בבתי משפט) 11.1% קניין ומקרקעין, 8.8% משפט אזרחי, 5.1% דיני נזיקין וביטוח, 4.6% הי טק ומחשבים, 4.4% שוק הון, ניירות ערך והנפקות (אחר ? 30.5%).

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס למגמות שאפיינו השנה את משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ומציין, כי הצמיחה שהורגשה במשק החל מתחילת שנת 2004, החלה לתת אותותיה גם בקרב משרדי עורכי הדין בישראל.

מחד, נמשכה לדבריו מגמת ההתייעלות בקרב המשרדים שאפיינה את שנת 2003, ומספר עובדי המנהלה ביחס למספר עורכי הדין במשרדים המובילים המשיך את מגמת הירידה מהשנים הקודמות . אך מאידך, בשל הגידול בהשקעות זרים בישראל, הגאות בשוק ההון והיציאה המדורגת מהמיתון , נרשמה פריחה מחודשת במשרדים המתמחים בפעילות בינלאומית, בתחומי מיזוגים ורכישות ובתחומי שוק ההון וההנפקות, מגמה שצפויה להתרחב במהלך שנת 2005.

קובנט מוסיף, כי אם בשנים קודמות התבטאה ההתייעלות, בין היתר, גם במיזוגים בין משרדים , הרי שבמהלך 2004 פחתה מגמה זו. מגמה נוספת שהחלה בענף, הינה העסקת מנכ"ל מקצועי כפונקציה של התייעלות וניהול נכון הנחוץ לאור מספר המועסקים הגבוה במשרדים הגדולים. ואכן על פי נתוני הדירוג , מספר המועסקים ב-3 המשרדים הגדולים בדרוג עובר את ה-150 בכל משרד, ועוד כ-8 משרדים מדורגים מעסיקים מעל ל-100 עובדים. ניתוח המגמות בעשרת המשרדים המובילים , מראה כי במהלך שנת 2004 ירד מספר המתמחים ב- 2.3% , מספר המועסקים הכללי גדל ב- 1.3% ואילו מספר עורכי הדין גדל ב- 7%.

מגמה נוספת שאפיינה את השנה האחרונה - היא גידול במספר עורכי הדין המעסיקים משרדי יחסי ציבור. לדברי קובנט, ניתן להסביר את הגידול בשימוש ביחסי ציבור כחלק מההתמודדות עם התחרות הגוברת בענף, כאשר יחסי הציבור משמשים ככלי שיווקי ותדמיתי שמטרתו סיוע בגיוס לקוחות איכותיים כמו גם גיוס כח אדם איכותי.

סקירה כללית על הענף שערכה חברת דן אנד ברדסטריט לרגל השקת דרוג דנס 100 של משרי עורכי הדין הגדולים בישראל, מעלה כי מספר עורכי הדין הרשומים בישראל בשנת 2004 הגיע ל-31,311 עורכי דין, לעומת 28,509 עורכי דין בשנת 2003, כמו כן, מספר המתמחים בענף עומד כיום על כ-2,500, כאשר המשרדים המובילים מעסיקים כ-27% מהמתמחים בענף.

עם זאת, בקרב 100 המשרדים המובילים, חלה עלייה של כ-3% במספר עורכי הדין ל-2,505 עורכי דין המהווים כ-8% מכלל עורכי הדין הרשומים בישראל וכ-11% מכלל עורכי הדין הפעילים.

כלכלני החברה מציינים, כי הגידול במספר עורכי הדין המוסמכים בשנים האחרונות נובע מריבוי המכללות העוסקות בלימודי משפטים. על פי נתוני שנת 2004 מספר עורכי הדין בישראל, ביחס לאוכלוסייה עומד כיום על עו"ד אחד לכל 220 אזרחים, מה שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר עורכי דין ביחס לאוכלוסייה.

ריבוי מספר עורכי הדין הביא לתופעה של עורכי דין שעל אף הסמכתם אינם עוסקים בענף ועל פי ההערכות בישראל יש כ- 8000 עו"ד שלא עוסקים במקצועם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.