הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד

מוביל את דרוג דנס 100 של D&B. המשפט המסחרי שוב בראש. אשתקד פחתה תופעת מיזוגים ממניעי התייעלות ויתרון לגודל ולכן לא נרשם שינוי מהותי בדירוג
שי פאוזנר |

משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מוביל את דרוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, זו בפעם השביעית. הרצוג פוקס נאמן תופס את הבכורה, לאחר שבשנה שעברה דורג במקום הראשון משרד בלטר גוט אלוני, שירד השנה למקום השני.

כלכלני דירוג דנס 100 מציינים שניתוח הדירוג ב-7 השנים האחרונות מעלה, כי משרד בלטר גוט אלוני דורג ראשון 4 פעמים ואילו הרצוג פוקס נאמן 3 פעמים.

עוד בעשירייה הראשונה השנה, יגאל ארנון במקום השלישי, כמו בשנה שעברה. מיתר, ליקוורניק, גבע לשם ברנדויין ושות' במקום הרביעי לאחר שהחליף מקום את ש. הורביץ - המדורג השנה במקום החמישי. גולדפרב לוי , ערן ושות' עולה מהמקום השביעי אשתקד למקום השישי ואחריו מדורג גורניצקי ושות' שתופס את המקום השביעי לאחר שבשנה שעברה דורג במקום התשיעי. במקום השמיני מדורג משרד נשיץ ברנדס ( מקום שישי אשתקד ) ובתשיעי מ. פירון (מקום שמיני אשתקד) וכניסה חדשה לעשירייה הראשונה, גרוס , קלינהנדלר, חודק , הלוי, גרינברג שדורג בשנה שעברה במקום השלושה עשר.

בדרוג מופיעים 100 המשרדים המובילים בישראל מתוך מאות משרדים שנבדקו. הפרמטרים לקביעת הדרוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.

כלכלני דרוג דנס 100 מסבירים, כי בשנים קודמות התאפיין הענף במגמה של מיזוגים בין משרדי עורכי דין שנולדו מתוך מניעי התייעלות ויתרון לגודל. כך לדוגמא במהלך שנת 2003 בוצעו כ-4 מיזוגים בקרב 25 המשרדים הגדולים. במהלך שנת 2004 פחתה תופעת המיזוגים, ועל כן אין שינויים גדולים בדרוג.

המיזוג העיקרי השנה היה במשרד אהרונסון שר אבועלפיה אמודאי ושות', שלאחר המיזוג עם משרדו של עו"ד גלעד שר תופס את המקום ה ? 14 , עם 46 עורכי דין , במקום המקום ה- 20 אשתקד. זינוקים נוספים בדרוג, שאינם דווקא כתוצאה ממיזוגים נרשמו במשרד המבורגר עברון המדורג במקום ה- 20 , לעומת המקום ? 24 אשתקד, רון גזית רוטנברג ושות' מדורג במקום ה- 28 (מקום 33 אשתקד) ומשרד ארדינסט בן נתן מדורג במקום ה-30, לעומת מקום 38 בשנה שעברה. הזינוקים המרשימים בדרוג, במשרד משה ניסים רינקוב , סנדרוביץ שעלה מהמקום ה-94 למקום ה-77 ומשרדו של עו"ד משה קפלנסקי מהמקום ה-65 למקום ה-50.

בין הכניסות החדשות לרשימת 100 המשרדים הגדולים ניתן למנות את משרד גילת ברקת ושות', שנכנס למקום ה-70, משרד אריאל שמר במקום ה-75 , משרד כהן וילצ'יק ושות שדורג במקום ה-84 ומשרד משה שוב שדורג במקום ה-89. במקום ה-100 מדורג משרד שדות ושות.

בחינת תחומי העיסוק המובילים של 100 המשרדים המדורגים מעלה, כי 19.5% מהמשרדים המדורגים מגדירים את תחום העיסוק העיקרי שלהם ? משפט מסחרי, 15.9% - לטיגציה (ייצוג והופעה בבתי משפט) 11.1% קניין ומקרקעין, 8.8% משפט אזרחי, 5.1% דיני נזיקין וביטוח, 4.6% הי טק ומחשבים, 4.4% שוק הון, ניירות ערך והנפקות (אחר ? 30.5%).

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס למגמות שאפיינו השנה את משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ומציין, כי הצמיחה שהורגשה במשק החל מתחילת שנת 2004, החלה לתת אותותיה גם בקרב משרדי עורכי הדין בישראל.

מחד, נמשכה לדבריו מגמת ההתייעלות בקרב המשרדים שאפיינה את שנת 2003, ומספר עובדי המנהלה ביחס למספר עורכי הדין במשרדים המובילים המשיך את מגמת הירידה מהשנים הקודמות . אך מאידך, בשל הגידול בהשקעות זרים בישראל, הגאות בשוק ההון והיציאה המדורגת מהמיתון , נרשמה פריחה מחודשת במשרדים המתמחים בפעילות בינלאומית, בתחומי מיזוגים ורכישות ובתחומי שוק ההון וההנפקות, מגמה שצפויה להתרחב במהלך שנת 2005.

קובנט מוסיף, כי אם בשנים קודמות התבטאה ההתייעלות, בין היתר, גם במיזוגים בין משרדים , הרי שבמהלך 2004 פחתה מגמה זו. מגמה נוספת שהחלה בענף, הינה העסקת מנכ"ל מקצועי כפונקציה של התייעלות וניהול נכון הנחוץ לאור מספר המועסקים הגבוה במשרדים הגדולים. ואכן על פי נתוני הדירוג , מספר המועסקים ב-3 המשרדים הגדולים בדרוג עובר את ה-150 בכל משרד, ועוד כ-8 משרדים מדורגים מעסיקים מעל ל-100 עובדים. ניתוח המגמות בעשרת המשרדים המובילים , מראה כי במהלך שנת 2004 ירד מספר המתמחים ב- 2.3% , מספר המועסקים הכללי גדל ב- 1.3% ואילו מספר עורכי הדין גדל ב- 7%.

מגמה נוספת שאפיינה את השנה האחרונה - היא גידול במספר עורכי הדין המעסיקים משרדי יחסי ציבור. לדברי קובנט, ניתן להסביר את הגידול בשימוש ביחסי ציבור כחלק מההתמודדות עם התחרות הגוברת בענף, כאשר יחסי הציבור משמשים ככלי שיווקי ותדמיתי שמטרתו סיוע בגיוס לקוחות איכותיים כמו גם גיוס כח אדם איכותי.

סקירה כללית על הענף שערכה חברת דן אנד ברדסטריט לרגל השקת דרוג דנס 100 של משרי עורכי הדין הגדולים בישראל, מעלה כי מספר עורכי הדין הרשומים בישראל בשנת 2004 הגיע ל-31,311 עורכי דין, לעומת 28,509 עורכי דין בשנת 2003, כמו כן, מספר המתמחים בענף עומד כיום על כ-2,500, כאשר המשרדים המובילים מעסיקים כ-27% מהמתמחים בענף.

עם זאת, בקרב 100 המשרדים המובילים, חלה עלייה של כ-3% במספר עורכי הדין ל-2,505 עורכי דין המהווים כ-8% מכלל עורכי הדין הרשומים בישראל וכ-11% מכלל עורכי הדין הפעילים.

כלכלני החברה מציינים, כי הגידול במספר עורכי הדין המוסמכים בשנים האחרונות נובע מריבוי המכללות העוסקות בלימודי משפטים. על פי נתוני שנת 2004 מספר עורכי הדין בישראל, ביחס לאוכלוסייה עומד כיום על עו"ד אחד לכל 220 אזרחים, מה שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר עורכי דין ביחס לאוכלוסייה.

ריבוי מספר עורכי הדין הביא לתופעה של עורכי דין שעל אף הסמכתם אינם עוסקים בענף ועל פי ההערכות בישראל יש כ- 8000 עו"ד שלא עוסקים במקצועם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.