הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד
משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מוביל את דרוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, זו בפעם השביעית. הרצוג פוקס נאמן תופס את הבכורה, לאחר שבשנה שעברה דורג במקום הראשון משרד בלטר גוט אלוני, שירד השנה למקום השני.
כלכלני דירוג דנס 100 מציינים שניתוח הדירוג ב-7 השנים האחרונות מעלה, כי משרד בלטר גוט אלוני דורג ראשון 4 פעמים ואילו הרצוג פוקס נאמן 3 פעמים.
עוד בעשירייה הראשונה השנה, יגאל ארנון במקום השלישי, כמו בשנה שעברה. מיתר, ליקוורניק, גבע לשם ברנדויין ושות' במקום הרביעי לאחר שהחליף מקום את ש. הורביץ - המדורג השנה במקום החמישי. גולדפרב לוי , ערן ושות' עולה מהמקום השביעי אשתקד למקום השישי ואחריו מדורג גורניצקי ושות' שתופס את המקום השביעי לאחר שבשנה שעברה דורג במקום התשיעי. במקום השמיני מדורג משרד נשיץ ברנדס ( מקום שישי אשתקד ) ובתשיעי מ. פירון (מקום שמיני אשתקד) וכניסה חדשה לעשירייה הראשונה, גרוס , קלינהנדלר, חודק , הלוי, גרינברג שדורג בשנה שעברה במקום השלושה עשר.
בדרוג מופיעים 100 המשרדים המובילים בישראל מתוך מאות משרדים שנבדקו. הפרמטרים לקביעת הדרוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.
כלכלני דרוג דנס 100 מסבירים, כי בשנים קודמות התאפיין הענף במגמה של מיזוגים בין משרדי עורכי דין שנולדו מתוך מניעי התייעלות ויתרון לגודל. כך לדוגמא במהלך שנת 2003 בוצעו כ-4 מיזוגים בקרב 25 המשרדים הגדולים. במהלך שנת 2004 פחתה תופעת המיזוגים, ועל כן אין שינויים גדולים בדרוג.
המיזוג העיקרי השנה היה במשרד אהרונסון שר אבועלפיה אמודאי ושות', שלאחר המיזוג עם משרדו של עו"ד גלעד שר תופס את המקום ה ? 14 , עם 46 עורכי דין , במקום המקום ה- 20 אשתקד. זינוקים נוספים בדרוג, שאינם דווקא כתוצאה ממיזוגים נרשמו במשרד המבורגר עברון המדורג במקום ה- 20 , לעומת המקום ? 24 אשתקד, רון גזית רוטנברג ושות' מדורג במקום ה- 28 (מקום 33 אשתקד) ומשרד ארדינסט בן נתן מדורג במקום ה-30, לעומת מקום 38 בשנה שעברה. הזינוקים המרשימים בדרוג, במשרד משה ניסים רינקוב , סנדרוביץ שעלה מהמקום ה-94 למקום ה-77 ומשרדו של עו"ד משה קפלנסקי מהמקום ה-65 למקום ה-50.
בין הכניסות החדשות לרשימת 100 המשרדים הגדולים ניתן למנות את משרד גילת ברקת ושות', שנכנס למקום ה-70, משרד אריאל שמר במקום ה-75 , משרד כהן וילצ'יק ושות שדורג במקום ה-84 ומשרד משה שוב שדורג במקום ה-89. במקום ה-100 מדורג משרד שדות ושות.
בחינת תחומי העיסוק המובילים של 100 המשרדים המדורגים מעלה, כי 19.5% מהמשרדים המדורגים מגדירים את תחום העיסוק העיקרי שלהם ? משפט מסחרי, 15.9% - לטיגציה (ייצוג והופעה בבתי משפט) 11.1% קניין ומקרקעין, 8.8% משפט אזרחי, 5.1% דיני נזיקין וביטוח, 4.6% הי טק ומחשבים, 4.4% שוק הון, ניירות ערך והנפקות (אחר ? 30.5%).
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס למגמות שאפיינו השנה את משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ומציין, כי הצמיחה שהורגשה במשק החל מתחילת שנת 2004, החלה לתת אותותיה גם בקרב משרדי עורכי הדין בישראל.
מחד, נמשכה לדבריו מגמת ההתייעלות בקרב המשרדים שאפיינה את שנת 2003, ומספר עובדי המנהלה ביחס למספר עורכי הדין במשרדים המובילים המשיך את מגמת הירידה מהשנים הקודמות . אך מאידך, בשל הגידול בהשקעות זרים בישראל, הגאות בשוק ההון והיציאה המדורגת מהמיתון , נרשמה פריחה מחודשת במשרדים המתמחים בפעילות בינלאומית, בתחומי מיזוגים ורכישות ובתחומי שוק ההון וההנפקות, מגמה שצפויה להתרחב במהלך שנת 2005.
קובנט מוסיף, כי אם בשנים קודמות התבטאה ההתייעלות, בין היתר, גם במיזוגים בין משרדים , הרי שבמהלך 2004 פחתה מגמה זו. מגמה נוספת שהחלה בענף, הינה העסקת מנכ"ל מקצועי כפונקציה של התייעלות וניהול נכון הנחוץ לאור מספר המועסקים הגבוה במשרדים הגדולים. ואכן על פי נתוני הדירוג , מספר המועסקים ב-3 המשרדים הגדולים בדרוג עובר את ה-150 בכל משרד, ועוד כ-8 משרדים מדורגים מעסיקים מעל ל-100 עובדים. ניתוח המגמות בעשרת המשרדים המובילים , מראה כי במהלך שנת 2004 ירד מספר המתמחים ב- 2.3% , מספר המועסקים הכללי גדל ב- 1.3% ואילו מספר עורכי הדין גדל ב- 7%.
מגמה נוספת שאפיינה את השנה האחרונה - היא גידול במספר עורכי הדין המעסיקים משרדי יחסי ציבור. לדברי קובנט, ניתן להסביר את הגידול בשימוש ביחסי ציבור כחלק מההתמודדות עם התחרות הגוברת בענף, כאשר יחסי הציבור משמשים ככלי שיווקי ותדמיתי שמטרתו סיוע בגיוס לקוחות איכותיים כמו גם גיוס כח אדם איכותי.
סקירה כללית על הענף שערכה חברת דן אנד ברדסטריט לרגל השקת דרוג דנס 100 של משרי עורכי הדין הגדולים בישראל, מעלה כי מספר עורכי הדין הרשומים בישראל בשנת 2004 הגיע ל-31,311 עורכי דין, לעומת 28,509 עורכי דין בשנת 2003, כמו כן, מספר המתמחים בענף עומד כיום על כ-2,500, כאשר המשרדים המובילים מעסיקים כ-27% מהמתמחים בענף.
עם זאת, בקרב 100 המשרדים המובילים, חלה עלייה של כ-3% במספר עורכי הדין ל-2,505 עורכי דין המהווים כ-8% מכלל עורכי הדין הרשומים בישראל וכ-11% מכלל עורכי הדין הפעילים.
כלכלני החברה מציינים, כי הגידול במספר עורכי הדין המוסמכים בשנים האחרונות נובע מריבוי המכללות העוסקות בלימודי משפטים. על פי נתוני שנת 2004 מספר עורכי הדין בישראל, ביחס לאוכלוסייה עומד כיום על עו"ד אחד לכל 220 אזרחים, מה שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר עורכי דין ביחס לאוכלוסייה.
ריבוי מספר עורכי הדין הביא לתופעה של עורכי דין שעל אף הסמכתם אינם עוסקים בענף ועל פי ההערכות בישראל יש כ- 8000 עו"ד שלא עוסקים במקצועם.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
