הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד
משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מוביל את דרוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כך עולה מדרוג דנס 100 לשנת 2005 שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, זו בפעם השביעית. הרצוג פוקס נאמן תופס את הבכורה, לאחר שבשנה שעברה דורג במקום הראשון משרד בלטר גוט אלוני, שירד השנה למקום השני.
כלכלני דירוג דנס 100 מציינים שניתוח הדירוג ב-7 השנים האחרונות מעלה, כי משרד בלטר גוט אלוני דורג ראשון 4 פעמים ואילו הרצוג פוקס נאמן 3 פעמים.
עוד בעשירייה הראשונה השנה, יגאל ארנון במקום השלישי, כמו בשנה שעברה. מיתר, ליקוורניק, גבע לשם ברנדויין ושות' במקום הרביעי לאחר שהחליף מקום את ש. הורביץ - המדורג השנה במקום החמישי. גולדפרב לוי , ערן ושות' עולה מהמקום השביעי אשתקד למקום השישי ואחריו מדורג גורניצקי ושות' שתופס את המקום השביעי לאחר שבשנה שעברה דורג במקום התשיעי. במקום השמיני מדורג משרד נשיץ ברנדס ( מקום שישי אשתקד ) ובתשיעי מ. פירון (מקום שמיני אשתקד) וכניסה חדשה לעשירייה הראשונה, גרוס , קלינהנדלר, חודק , הלוי, גרינברג שדורג בשנה שעברה במקום השלושה עשר.
בדרוג מופיעים 100 המשרדים המובילים בישראל מתוך מאות משרדים שנבדקו. הפרמטרים לקביעת הדרוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.
כלכלני דרוג דנס 100 מסבירים, כי בשנים קודמות התאפיין הענף במגמה של מיזוגים בין משרדי עורכי דין שנולדו מתוך מניעי התייעלות ויתרון לגודל. כך לדוגמא במהלך שנת 2003 בוצעו כ-4 מיזוגים בקרב 25 המשרדים הגדולים. במהלך שנת 2004 פחתה תופעת המיזוגים, ועל כן אין שינויים גדולים בדרוג.
המיזוג העיקרי השנה היה במשרד אהרונסון שר אבועלפיה אמודאי ושות', שלאחר המיזוג עם משרדו של עו"ד גלעד שר תופס את המקום ה ? 14 , עם 46 עורכי דין , במקום המקום ה- 20 אשתקד. זינוקים נוספים בדרוג, שאינם דווקא כתוצאה ממיזוגים נרשמו במשרד המבורגר עברון המדורג במקום ה- 20 , לעומת המקום ? 24 אשתקד, רון גזית רוטנברג ושות' מדורג במקום ה- 28 (מקום 33 אשתקד) ומשרד ארדינסט בן נתן מדורג במקום ה-30, לעומת מקום 38 בשנה שעברה. הזינוקים המרשימים בדרוג, במשרד משה ניסים רינקוב , סנדרוביץ שעלה מהמקום ה-94 למקום ה-77 ומשרדו של עו"ד משה קפלנסקי מהמקום ה-65 למקום ה-50.
בין הכניסות החדשות לרשימת 100 המשרדים הגדולים ניתן למנות את משרד גילת ברקת ושות', שנכנס למקום ה-70, משרד אריאל שמר במקום ה-75 , משרד כהן וילצ'יק ושות שדורג במקום ה-84 ומשרד משה שוב שדורג במקום ה-89. במקום ה-100 מדורג משרד שדות ושות.
בחינת תחומי העיסוק המובילים של 100 המשרדים המדורגים מעלה, כי 19.5% מהמשרדים המדורגים מגדירים את תחום העיסוק העיקרי שלהם ? משפט מסחרי, 15.9% - לטיגציה (ייצוג והופעה בבתי משפט) 11.1% קניין ומקרקעין, 8.8% משפט אזרחי, 5.1% דיני נזיקין וביטוח, 4.6% הי טק ומחשבים, 4.4% שוק הון, ניירות ערך והנפקות (אחר ? 30.5%).
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס למגמות שאפיינו השנה את משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל ומציין, כי הצמיחה שהורגשה במשק החל מתחילת שנת 2004, החלה לתת אותותיה גם בקרב משרדי עורכי הדין בישראל.
מחד, נמשכה לדבריו מגמת ההתייעלות בקרב המשרדים שאפיינה את שנת 2003, ומספר עובדי המנהלה ביחס למספר עורכי הדין במשרדים המובילים המשיך את מגמת הירידה מהשנים הקודמות . אך מאידך, בשל הגידול בהשקעות זרים בישראל, הגאות בשוק ההון והיציאה המדורגת מהמיתון , נרשמה פריחה מחודשת במשרדים המתמחים בפעילות בינלאומית, בתחומי מיזוגים ורכישות ובתחומי שוק ההון וההנפקות, מגמה שצפויה להתרחב במהלך שנת 2005.
קובנט מוסיף, כי אם בשנים קודמות התבטאה ההתייעלות, בין היתר, גם במיזוגים בין משרדים , הרי שבמהלך 2004 פחתה מגמה זו. מגמה נוספת שהחלה בענף, הינה העסקת מנכ"ל מקצועי כפונקציה של התייעלות וניהול נכון הנחוץ לאור מספר המועסקים הגבוה במשרדים הגדולים. ואכן על פי נתוני הדירוג , מספר המועסקים ב-3 המשרדים הגדולים בדרוג עובר את ה-150 בכל משרד, ועוד כ-8 משרדים מדורגים מעסיקים מעל ל-100 עובדים. ניתוח המגמות בעשרת המשרדים המובילים , מראה כי במהלך שנת 2004 ירד מספר המתמחים ב- 2.3% , מספר המועסקים הכללי גדל ב- 1.3% ואילו מספר עורכי הדין גדל ב- 7%.
מגמה נוספת שאפיינה את השנה האחרונה - היא גידול במספר עורכי הדין המעסיקים משרדי יחסי ציבור. לדברי קובנט, ניתן להסביר את הגידול בשימוש ביחסי ציבור כחלק מההתמודדות עם התחרות הגוברת בענף, כאשר יחסי הציבור משמשים ככלי שיווקי ותדמיתי שמטרתו סיוע בגיוס לקוחות איכותיים כמו גם גיוס כח אדם איכותי.
סקירה כללית על הענף שערכה חברת דן אנד ברדסטריט לרגל השקת דרוג דנס 100 של משרי עורכי הדין הגדולים בישראל, מעלה כי מספר עורכי הדין הרשומים בישראל בשנת 2004 הגיע ל-31,311 עורכי דין, לעומת 28,509 עורכי דין בשנת 2003, כמו כן, מספר המתמחים בענף עומד כיום על כ-2,500, כאשר המשרדים המובילים מעסיקים כ-27% מהמתמחים בענף.
עם זאת, בקרב 100 המשרדים המובילים, חלה עלייה של כ-3% במספר עורכי הדין ל-2,505 עורכי דין המהווים כ-8% מכלל עורכי הדין הרשומים בישראל וכ-11% מכלל עורכי הדין הפעילים.
כלכלני החברה מציינים, כי הגידול במספר עורכי הדין המוסמכים בשנים האחרונות נובע מריבוי המכללות העוסקות בלימודי משפטים. על פי נתוני שנת 2004 מספר עורכי הדין בישראל, ביחס לאוכלוסייה עומד כיום על עו"ד אחד לכל 220 אזרחים, מה שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר עורכי דין ביחס לאוכלוסייה.
ריבוי מספר עורכי הדין הביא לתופעה של עורכי דין שעל אף הסמכתם אינם עוסקים בענף ועל פי ההערכות בישראל יש כ- 8000 עו"ד שלא עוסקים במקצועם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
