גק בלנגה
צילום: רשתות

"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"

בעיות רבות באופן יישום החוק עלולות להוביל להכנסות זניחות לקופת המדינה בשנת 2025, למרות הציפיות הגבוהות


אדיר בן עמי | (2)

הצעת החוק בדרך לאישור. המס על הרווחים הכלואים הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך יש שיטפון ובלבול שגורם מצד אחד להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני. 

/> המס הזה בהגדרה אומנם צודק, אבל הוא יוביל לגופים רבים לשלם מס שלא בצדק - יש הרבה גופים שמרוויחים מעל 25% מההכנסות בקרב העסקים הקטנים. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא. מנגד, יש בעלי שליטה שירוויחו בשנה 30 מיליון שקל ולא יכללו

בחוק. 

כך או אחרת, מה שברור שהאוצר ורשות המסים עשו עבודה חלקית. מעבר לכך שהאוצר נכנע במספר רב של מקומות לרואי החשבון, עורכי הדין והעסקים, הוא העריך ביתר את תשלומי המס לקופה. לקראת סוף הדיונים עלה עניין מאוד חשוב - המס של 2% הרי משולם על רווחי

שנה מסוימת רק בעת הגשת הדוח בשנה שלאחר מכן. כלומר המס שצריך לשלם ב-2025 ישולם במקרה הטוב במאי-יוני 2026 במקרה הרע אפילו ב-2027.

וזה כשכל הרעיון להשיג 10 מיליארד שקל כבר ב-2025. אז מה עשו? כמה דברים - ראשית, באופציה השנייה של תשלום דיבידנד שפוטר

את המס, הורידו את השיעור מ-6% מסך הרווחים הכלואים ל-5% בשנת 2025. כלומרף מי שישלם עוד ב-2025 5% מהרווחים הכלואים יהיה פטור. ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון סבור שזה לא מספיק. אין כאן תגמול מפק להערכתו ואנשים יעדיפו לדחות את המס מאשר לקבל הנחה של 1%.

/>
האוצר גם בונה על מס שיגיע מפירוק חברות. יש במסגרת החוק הטבה למי שיפרק את החברה שלו באופן מלא או חלקי במחצית הראשונה. זה יביא למסים, אבל זה יביא למסים נמוכים לעומת מה שיכול היה להיות. הפירוק הזה הוא בעצם /שקול להטבה על חלוקת דיבידנד. יהיו כאן תכנוני

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תמחקו כתבה ישנה מ29.12.24. (ל"ת)
    אנונימי 08/03/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 31/12/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    ואת חבריו הצמודים...
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.