גק בלנגה
צילום: רשתות

"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"

בעיות רבות באופן יישום החוק עלולות להוביל להכנסות זניחות לקופת המדינה בשנת 2025, למרות הציפיות הגבוהות


אדיר בן עמי | (2)

הצעת החוק בדרך לאישור. המס על הרווחים הכלואים הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך יש שיטפון ובלבול שגורם מצד אחד להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני. 

/> המס הזה בהגדרה אומנם צודק, אבל הוא יוביל לגופים רבים לשלם מס שלא בצדק - יש הרבה גופים שמרוויחים מעל 25% מההכנסות בקרב העסקים הקטנים. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא. מנגד, יש בעלי שליטה שירוויחו בשנה 30 מיליון שקל ולא יכללו

בחוק. 

כך או אחרת, מה שברור שהאוצר ורשות המסים עשו עבודה חלקית. מעבר לכך שהאוצר נכנע במספר רב של מקומות לרואי החשבון, עורכי הדין והעסקים, הוא העריך ביתר את תשלומי המס לקופה. לקראת סוף הדיונים עלה עניין מאוד חשוב - המס של 2% הרי משולם על רווחי

שנה מסוימת רק בעת הגשת הדוח בשנה שלאחר מכן. כלומר המס שצריך לשלם ב-2025 ישולם במקרה הטוב במאי-יוני 2026 במקרה הרע אפילו ב-2027.

וזה כשכל הרעיון להשיג 10 מיליארד שקל כבר ב-2025. אז מה עשו? כמה דברים - ראשית, באופציה השנייה של תשלום דיבידנד שפוטר

את המס, הורידו את השיעור מ-6% מסך הרווחים הכלואים ל-5% בשנת 2025. כלומרף מי שישלם עוד ב-2025 5% מהרווחים הכלואים יהיה פטור. ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון סבור שזה לא מספיק. אין כאן תגמול מפק להערכתו ואנשים יעדיפו לדחות את המס מאשר לקבל הנחה של 1%.

/>
האוצר גם בונה על מס שיגיע מפירוק חברות. יש במסגרת החוק הטבה למי שיפרק את החברה שלו באופן מלא או חלקי במחצית הראשונה. זה יביא למסים, אבל זה יביא למסים נמוכים לעומת מה שיכול היה להיות. הפירוק הזה הוא בעצם /שקול להטבה על חלוקת דיבידנד. יהיו כאן תכנוני

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תמחקו כתבה ישנה מ29.12.24. (ל"ת)
    אנונימי 08/03/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 31/12/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    ואת חבריו הצמודים...
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).