"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"
בעיות רבות באופן יישום החוק עלולות להוביל להכנסות זניחות לקופת המדינה בשנת 2025, למרות הציפיות הגבוהות
הצעת החוק בדרך לאישור. המס על הרווחים הכלואים הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך יש שיטפון ובלבול שגורם מצד אחד להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.
/> המס הזה בהגדרה אומנם צודק, אבל הוא יוביל לגופים רבים לשלם מס שלא בצדק - יש הרבה גופים שמרוויחים מעל 25% מההכנסות בקרב העסקים הקטנים. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא. מנגד, יש בעלי שליטה שירוויחו בשנה 30 מיליון שקל ולא יכללו
בחוק.
כך או אחרת, מה שברור שהאוצר ורשות המסים עשו עבודה חלקית. מעבר לכך שהאוצר נכנע במספר רב של מקומות לרואי החשבון, עורכי הדין והעסקים, הוא העריך ביתר את תשלומי המס לקופה. לקראת סוף הדיונים עלה עניין מאוד חשוב - המס של 2% הרי משולם על רווחי
שנה מסוימת רק בעת הגשת הדוח בשנה שלאחר מכן. כלומר המס שצריך לשלם ב-2025 ישולם במקרה הטוב במאי-יוני 2026 במקרה הרע אפילו ב-2027.
וזה כשכל הרעיון להשיג 10 מיליארד שקל כבר ב-2025. אז מה עשו? כמה דברים - ראשית, באופציה השנייה של תשלום דיבידנד שפוטר
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המס, הורידו את השיעור מ-6% מסך הרווחים הכלואים ל-5% בשנת 2025. כלומרף מי שישלם עוד ב-2025 5% מהרווחים הכלואים יהיה פטור. ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון סבור שזה לא מספיק. אין כאן תגמול מפק להערכתו ואנשים יעדיפו לדחות את המס מאשר לקבל הנחה של 1%.
/>
האוצר גם בונה על מס שיגיע מפירוק חברות. יש במסגרת החוק הטבה למי שיפרק את החברה שלו באופן מלא או חלקי במחצית הראשונה. זה יביא למסים, אבל זה יביא למסים נמוכים לעומת מה שיכול היה להיות. הפירוק הזה הוא בעצם /שקול להטבה על חלוקת דיבידנד. יהיו כאן תכנוני
- 2.תמחקו כתבה ישנה מ29.12.24. (ל"ת)אנונימי 08/03/2025 11:08הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 31/12/2024 18:20הגב לתגובה זוואת חבריו הצמודים...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)