גק בלנגה
צילום: רשתות

"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"

בעיות רבות באופן יישום החוק עלולות להוביל להכנסות זניחות לקופת המדינה בשנת 2025, למרות הציפיות הגבוהות


אדיר בן עמי | (2)

הצעת החוק בדרך לאישור. המס על הרווחים הכלואים הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך יש שיטפון ובלבול שגורם מצד אחד להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני. 

/> המס הזה בהגדרה אומנם צודק, אבל הוא יוביל לגופים רבים לשלם מס שלא בצדק - יש הרבה גופים שמרוויחים מעל 25% מההכנסות בקרב העסקים הקטנים. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא. מנגד, יש בעלי שליטה שירוויחו בשנה 30 מיליון שקל ולא יכללו

בחוק. 

כך או אחרת, מה שברור שהאוצר ורשות המסים עשו עבודה חלקית. מעבר לכך שהאוצר נכנע במספר רב של מקומות לרואי החשבון, עורכי הדין והעסקים, הוא העריך ביתר את תשלומי המס לקופה. לקראת סוף הדיונים עלה עניין מאוד חשוב - המס של 2% הרי משולם על רווחי

שנה מסוימת רק בעת הגשת הדוח בשנה שלאחר מכן. כלומר המס שצריך לשלם ב-2025 ישולם במקרה הטוב במאי-יוני 2026 במקרה הרע אפילו ב-2027.

וזה כשכל הרעיון להשיג 10 מיליארד שקל כבר ב-2025. אז מה עשו? כמה דברים - ראשית, באופציה השנייה של תשלום דיבידנד שפוטר

את המס, הורידו את השיעור מ-6% מסך הרווחים הכלואים ל-5% בשנת 2025. כלומרף מי שישלם עוד ב-2025 5% מהרווחים הכלואים יהיה פטור. ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון סבור שזה לא מספיק. אין כאן תגמול מפק להערכתו ואנשים יעדיפו לדחות את המס מאשר לקבל הנחה של 1%.

/>
האוצר גם בונה על מס שיגיע מפירוק חברות. יש במסגרת החוק הטבה למי שיפרק את החברה שלו באופן מלא או חלקי במחצית הראשונה. זה יביא למסים, אבל זה יביא למסים נמוכים לעומת מה שיכול היה להיות. הפירוק הזה הוא בעצם /שקול להטבה על חלוקת דיבידנד. יהיו כאן תכנוני

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תמחקו כתבה ישנה מ29.12.24. (ל"ת)
    אנונימי 08/03/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 31/12/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    ואת חבריו הצמודים...
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.