ועידת ההשקעות

ניר צוק: "הטאלנט בישראל הוא מהטובים בעולם. נמשיך לגייס עובדים רבים ולרכוש כאן חברות"

צוק מייסד פאלו אלטו שהתארח בוועידת ההשקעות של ביזפורטל על רקע זכייתו בתואר איש השנה של קהל ומערכת ביזפורטל מדבר על יזמות, על קפיצת המדרגה של העובדים הישראלים ועל הפעילות בישראל
רוי שיינמן | (6)

25 שנים עברו מאז פרש ניר צוק מצ'ק פוינט והקים את ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס. בשונה מצ'ק פוינט, החברה מתאפיינת ב-DNA לא שמרני והיא רוכשת סדרתית של חברות, מה שעוזר לה לשבור בהתמדה שיאים של מכירות ורווחים כשהשווי שלה נוסק מדי שנה ונושק ל-120 מיליארד דולר.

פאלו אלטו היא החברה הגדולה ביותר שהוקמה על ידי יזם ישראלי. היא חברה אמריקאית עם מטה ומרכז מו"פ גדול בארץ הכולל מעל 1,200 עובדים וזה יגדל. היא רוכשת בשנה 2-3 חברות ישראליות במאות מיליוני דולרים ואפילו יותר. יש לה זיקה ישראלית חזקה ושומעים את זה כמעט בכל משפט של המייסד ומנהל המו"פ של החברה - ניר צוק שזכה בהמשך להצבעת מעל 100 אלף גולשי ביזפורטל בתואר איש השנה שלהם. כמו כן, הוא נבחר על ידי מערכת ביזפורטל כשהמוקד בבחירה היה היכולת לייצר ערך עצום, אפילו בלתי נתפס בזכות יזמות, יצירתיות, תחרותיות וריצה כל הזמן קדימה. 

ניר צוק - "במלחמה רכשנו שתי חברות ב-1 מיליארד דולר ונמשיך בכך" (צילום: שלומי יוסף) 

צוק ופאלו אלטו מבטאים את הפוטנציאל האדיר של תעשיית הסייבר המקומית, שעל פי כל המנהלים בתחום וגם האנליסטים, תמשיך לצמוח בקצבים משמעותיים גם בהמשך. צוק מבטא את החלום של הסטארטאפיסטים וגם של החברות הבשלות שאפשר לחלום בגדול ולממש את החלום. הוא מעל כולם בשווי - פאלו אלטו היא ענקית במונחי שווי, והוא ממשיך ליזום ולחלום. 

האם נולדים יזמים או הופכים לזה?

צוק: "אני מאמין שאנשים נולדים יזמים, לא בגלל כסף אלא כי הם יזמים. מי שיזם בשביל כסף הוא לא יזם, הוא אופורטוניסט".

איך מתמודדים עם משברים תוך כדי תנועה? איזה עזרה קיבלת?

"הכי חשוב זה הצוות שעובד איתך. זה כולל עובדים וגם את המשקיעים. משקיעים נמדדים בתקופות משבר והיו לי משברים גם בחברה קודמת שלי. אז, היו משקיעים פחות איכותיים שלא נמצאים עכשיו, לכן אני יכול לדבר על זה היום, ונאלצנו למכור את החברה. בפאלו אלטו גם היו משברים, אבל היו לנו משקיעים מעולים ותומכים כמו גריילוק וסקויה, וצלחנו את המשבר".

אחרי שמגיעים לאן שהגעת. יש לך לאן לשאוף?

"בפאלו אלטו - כן. אנחנו החברה הגדולה בעולם אבל מטרתנו היא לאחד עוד פונקציות סייבר לפלטפורמה. זה שוק של 100-200 מיליארד דולר ואנחנו מגרדים את ה-10 מיליארד, אז יש לאן לצמוח. היום שוק הסייבר עובר מהפכה. חצי מהשוק זה הוצאות על שירותי כוח אדם, עובדים בארגון או מחוצה לו שעוזרים בהטמעה ובשימוש השוטף במוצר. המהפכה שאנחנו עוברים היא שה-AI יחליף פונקציות אנושיות ונראה 100 מיליארד דולר עוברים משוק של נותני השירותים לשוק מוצרים".

קיראו עוד ב"בארץ"

כלומר, מעבר לגידול הטבעי בלקוחות שוק הסייבר, מעבר לגידול האורגני של פאלו אלטו שעולה על הגידול הטבעי בשוק, ובלי להתייחס לגידול דרך רכישות (לרוב הרכישות הן טכנולוגיות), פאלו אלטו צופה גידול בשל מהפכת ה-AI - פחות תמיכה, פחות כוח אדם ויותר מוצרים מתוחכמים מבוססי AI. זאת כנראה הסיבה לתמחור של החברה שנסחרת במכפיל רווח עתידי של 50 - לכאורה יקר, אבל הצמיחה שלה - כ-20% ברווח ובהכנסות, גורמת לכך ש"היקר" הזה מתברר בדיעבד כזול. החברה מכה את התחזיות, והמשקיעים מרוויחים - מאז ההנפקה לפני 12 שנה הניבה המניה תשואה של 1,700%, ממוצע של 25% בשנה, ומה שמדהים הוא שהתשואה המשוקללת בשנים האחרונות גבוהה יותר. בשנה האחרונה המניה זינקה פי 2. 

ניר צוק - "יש עוד הרבה לאן לגדול בפאלו אלטו"  (צילום: שלומי יוסף)

צוק מדבר על שוק סייבר של 200 מיליארד דולר ומסביר שאם סוכמים את המכירות של החברות הגדולות בתחום הנסחרות בוול סטריט לא מתקרבים למספר הזה גם מכיוון שיש הרבה שחקנים קטנים. לדבריו, זו עדות נוספת לפוטנציאל השוק. 

כמה חשוב האקו-סיסטם בתחום הסייבר לתעשייה כולה? האנשים כאן טובים ואיכותיים יותר ממקומות אחרים? תמשיך לרכוש כאן סטארטאפים?

"הטאלנט כאן הוא מהטובים בעולם. לפאלו אלטו יש שני מרכזי פיתוח - אחד בקליפורניה ואחד בתל אביב, ויש מרכז קטן בהודו שירשנו משתי רכישות בארה"ב. אין לנו עוד מרכז פיתוח. אנחנו מאמינים ומשקיעים הון בישראל. במלחמה רכשנו שתי חברות בכ-1 מיליארד דולר ונמשיך בכך.

"בשנים האחרונות הייתה קפיצת מדרגה בישראל. ישראלים יודעים לפתח טכנולוגיה אבל לא ידעו לתרגם את זה לפיתוח מוצרים, כי רוב הידע והאנשים מהצבא ושם אין לקוחות. גם קשה לנו כישראלים עם לקוחות. אנחנו יודעים הכל, גם מה טוב בשביל הלקוח. זה השתנה. אני רואה מעבר מתעשיית הייטק שמוכרת טכנולוגיה במחיר נמוך יחסית, לתעשייה שמוכרת מוצרים במחיר גבוה. זו קפיצת מדרגה מדהימה בישראל. חוץ מעמק הסיליקון אין עוד מקומות שיודעים לבנות מוצרים כמו שיודעים בישראל".

עד כמה הקשר בין פאלו אלטו לישראל הוא חזק?

"אנחנו מגייסים המון עובדים בארץ כשהגיוסים כאן הם בחזית הגיוסים של פאלו אלטו. יש לנו מרכז פיתוח גדול. הערכנו שנגייס 200 עובדים בשנה הפיסקלית שלנו שמסתיימת באוגוסט, אנחנו בקצב גדול יותר, לא אתפלא אם נעבור את ה-1,500 עובדים בישראל. אנחנו גם החברה השנייה בגודלה בארץ מבחינת מוצרי סייבר שנמכרים בישראל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איתן 15/02/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    תמיד מדבר לעניין ובגובה העיניים. טעון שיפור בגינוי אישי לאחר מעשי הטבח לא הכל זה כסף
  • 5.
    לירון 15/02/2024 08:34
    הגב לתגובה זו
    האיש שווה עשרות מיליארדי דולרים ואין לו פוזה, מדבר בגובה העיניים,
  • 4.
    תמשיכו להצליח (ל"ת)
    חיים 15/02/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כשרון גדול, ג'ניוס ישראלי (ל"ת)
    צביקה 14/02/2024 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 14/02/2024 15:24
    הגב לתגובה זו
    יזם ויוצר ואיש טוב
  • 1.
    דרור 14/02/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    כי בפוליטיקה יש רק זבל וחולי נפש . . אין סוף לדוגמאות .
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.