בשל התנגדות השרים ישיבת הממשלה על התקציב פוזרה ללא הסכמות
ישיבת הממשלה על תוכנית הקיצוץ הגדולה של האוצר בהוצאות והגדלת הכנסות הממשלה פוזרה ללא הסכמות. הוצאות המלחמה הכבדות שמגיעות כבר ל-25 מיליארד שקל, העלו את הגירעון כבר ל-4.2% מהתוצר, ושר האוצר וראש המשלה הודיעו כי בכוונתם לקצץ בתקציבי המשרדים השונים על מנת לממן את ההוצאות הכבדות.
בין הצעדים עליהם המליץ האוצר - העלאת תקרת הגירעון ל-6.5% מהתוצר, לעומת 2.25% הקבועים כעת בחוק. קיצוצים של 3% בתקציבי הממשלה. ואחד הצעדים המשמעותיים ביותר עליהם המליץ האוצר הוא העלאת המע"מ בשנת 2025 ב-1% לשיעור של 18%. העלאת המע"מ אמורה להוסיף כ-7.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה, אך אם לקראת סוף 2024 ייראה כי יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, המהלך כנראה לא ייכנס לתוקף.
השרים זעמו
בין השרים אשר התנגדו לקיצוצים היה גם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי שאמר כי "המלחמה הוכרזה לא רק כנגד מדינת ישראל, אלא כנגד העם היהודי כולו. מלחמת חרבות ברזל הובילה לזינוק חד של מאות אחוזים בשיח האנטישמי ובתקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם. יתרה מכך, בתחום המאבק בדה-לגיטימציה, האויב נלחם בנו בקמפוסים ובטריבונאלים בינלאומיים עם צבא של ארגונים בהשקעות של מיליארדים".
שקלי ציין כי "התקציב הנוכחי מתעלם לחלוטין מקהילות ישראל בתפוצות, מהעלייה החדה באנטישמיות, מהמערכה נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ומההזדמנות שהמשבר הנוכחי מייצר למול יהודי העולם, ולכן לא אוכל לתמוך בו. על מדינת ישראל להתעלות לייעודה כמדינת העם היהודי - זו לא רק זכותנו, זו חובתנו".
בחינוך מתנגדים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר החינוך יואב קיש יצא במהלך ישיבת הממשלה בכעס, כאשר שר התרבות והספורט מיקי זוהר יצא בעקבותיו.
גם השר גדעון סער הודיע כי יצביע נגד הצעת התקציב. "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה".
סער ציין כי "ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית כגון: קיצוץ בשנת 2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים שיקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה"
קיצוצים
צעד נוסף עליו המליצו באוצר מתיחס לבנקים. באוצר רוצים לאשר את מיסוי רווחי בנקים, כך שבשנים 2024-2025 ישלמו הבנקים מס שכר בגובה 17% ומס רווח בשיעור 26%, כאשר צעד זה אמור להכניס למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה. בטיוטת האוצר כלולים גם הגדלת המיסוי על טבק, מיסוי על תחליפי דלק, וגם מס נסועה.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול במכתב לקראת ישיבת הממשלה. "אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית. אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה, טובה ומאוזנת. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה את ההוצאה ומגדילה את ההכנסה, אבל עושה זאת באוסף של צעדים מדודים. האלטרנטיבה הייתה העלאת מיסים משמעותית, וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד שקל, שהמשמעות שלו היא השבתה מוחלטת של כלל משרדי הממשלה".
עוד מהמלצותיו של משרד האוצר - מס הרכישה על רכבים חשמליים יעמוד בשנת 2025 על 50%, כאשר ב-2026 הוא יעלה ל-57% וב-2027 על 2027, וזאת בנוסף על מס הנסועה שכאמור צפוי להיות מוחל החל משנת 2026.
באוצר גם הציעו להגדיל את ההפרשה לקרן הפיצויים - היקף ההוצאות מהקרן בעקבות המלחמה שמוערכות בכ-17.8 מיליארד שקל צפיות לחרוג מהיקף היתרות שבקרן. על כן, במשרד האוצר ממליצים שבשנים 2024-2025 יעמוד שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס הרכישה על 100% במקום על 25%.
- 8.רונן 15/01/2024 12:33הגב לתגובה זוולמנות אנשים ישרים שישבו בכנסת רק אז אנשים יבינו כמה גושי החרא האלה הרסו את המדינה במשך עשרות שנים ולא משנה מימין ומשמאל כולם מיצי זבל.
- 7.אנונימי 15/01/2024 11:52הגב לתגובה זוממשלה וראש ממשלה ארורים. בטלו את הכספים הקואליציונים, סגרו משרדים מיותרים ולאחר מכן תתפטרו !!!
- 6.ממשלת החורבן 15/01/2024 11:32הגב לתגובה זואיך נתניהו האיש שהעביר כסף לחמאס ואחראי לתבוסה של ישראל עדיין ממשיך לעסוק בפוליטקה עם ממשלת הכלומניקים שממשיכה לחלק כסף רק למושחתים. ממשלת החורבן והטבח צריכה להתנדף עכשיו.
- סמג"דה 15/01/2024 14:10הגב לתגובה זוהוא ידאג להם ולא לכולנו... ה
- 5.רוצים דיווחי אמת 15/01/2024 11:27הגב לתגובה זוהעם דורש פירוט מדוייק להיכן הולך כול שקל ושקל
- 4.איש פשוט 15/01/2024 11:27הגב לתגובה זוכל שר שיתנגד לתקציב - לשחררו מיד מהמשרד !!!! יש מספיק בורים וחסרי אחריות במפלגה שיסכימו להפוך לשרים ויצביעו בעד התקציב הזה ואפילו גרוע יותר.
- הצעה לנתניהו תתפטר מעולם לא ידעת לנהל ממשלה (ל"ת)אליק 15/01/2024 11:49הגב לתגובה זו
- 3.לינה 15/01/2024 11:19הגב לתגובה זולהפסיק את חלוקת הכספים הקואליציוניים
- 2."ננצח ביחד" רק אם נקבל כספים קואליציוניים ? (ל"ת)יניב כהן 15/01/2024 10:45הגב לתגובה זו
- 1.אסור לקרוא להם שרים, כולם "עבד כי ימלוך" (ל"ת)זליג 15/01/2024 10:33הגב לתגובה זו
- יותם 15/01/2024 11:18הגב לתגובה זולא ראויים
- דוד 15/01/2024 10:47הגב לתגובה זולך תפיץ את הרעל שלך במקום אחר!
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
