בשל התנגדות השרים ישיבת הממשלה על התקציב פוזרה ללא הסכמות
ישיבת הממשלה על תוכנית הקיצוץ הגדולה של האוצר בהוצאות והגדלת הכנסות הממשלה פוזרה ללא הסכמות. הוצאות המלחמה הכבדות שמגיעות כבר ל-25 מיליארד שקל, העלו את הגירעון כבר ל-4.2% מהתוצר, ושר האוצר וראש המשלה הודיעו כי בכוונתם לקצץ בתקציבי המשרדים השונים על מנת לממן את ההוצאות הכבדות.
בין הצעדים עליהם המליץ האוצר - העלאת תקרת הגירעון ל-6.5% מהתוצר, לעומת 2.25% הקבועים כעת בחוק. קיצוצים של 3% בתקציבי הממשלה. ואחד הצעדים המשמעותיים ביותר עליהם המליץ האוצר הוא העלאת המע"מ בשנת 2025 ב-1% לשיעור של 18%. העלאת המע"מ אמורה להוסיף כ-7.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה, אך אם לקראת סוף 2024 ייראה כי יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, המהלך כנראה לא ייכנס לתוקף.
השרים זעמו
בין השרים אשר התנגדו לקיצוצים היה גם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי שאמר כי "המלחמה הוכרזה לא רק כנגד מדינת ישראל, אלא כנגד העם היהודי כולו. מלחמת חרבות ברזל הובילה לזינוק חד של מאות אחוזים בשיח האנטישמי ובתקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם. יתרה מכך, בתחום המאבק בדה-לגיטימציה, האויב נלחם בנו בקמפוסים ובטריבונאלים בינלאומיים עם צבא של ארגונים בהשקעות של מיליארדים".
שקלי ציין כי "התקציב הנוכחי מתעלם לחלוטין מקהילות ישראל בתפוצות, מהעלייה החדה באנטישמיות, מהמערכה נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ומההזדמנות שהמשבר הנוכחי מייצר למול יהודי העולם, ולכן לא אוכל לתמוך בו. על מדינת ישראל להתעלות לייעודה כמדינת העם היהודי - זו לא רק זכותנו, זו חובתנו".
בחינוך מתנגדים
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר החינוך יואב קיש יצא במהלך ישיבת הממשלה בכעס, כאשר שר התרבות והספורט מיקי זוהר יצא בעקבותיו.
גם השר גדעון סער הודיע כי יצביע נגד הצעת התקציב. "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה".
סער ציין כי "ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית כגון: קיצוץ בשנת 2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים שיקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה"
קיצוצים
צעד נוסף עליו המליצו באוצר מתיחס לבנקים. באוצר רוצים לאשר את מיסוי רווחי בנקים, כך שבשנים 2024-2025 ישלמו הבנקים מס שכר בגובה 17% ומס רווח בשיעור 26%, כאשר צעד זה אמור להכניס למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה. בטיוטת האוצר כלולים גם הגדלת המיסוי על טבק, מיסוי על תחליפי דלק, וגם מס נסועה.
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול במכתב לקראת ישיבת הממשלה. "אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית. אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה, טובה ומאוזנת. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה את ההוצאה ומגדילה את ההכנסה, אבל עושה זאת באוסף של צעדים מדודים. האלטרנטיבה הייתה העלאת מיסים משמעותית, וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד שקל, שהמשמעות שלו היא השבתה מוחלטת של כלל משרדי הממשלה".
עוד מהמלצותיו של משרד האוצר - מס הרכישה על רכבים חשמליים יעמוד בשנת 2025 על 50%, כאשר ב-2026 הוא יעלה ל-57% וב-2027 על 2027, וזאת בנוסף על מס הנסועה שכאמור צפוי להיות מוחל החל משנת 2026.
באוצר גם הציעו להגדיל את ההפרשה לקרן הפיצויים - היקף ההוצאות מהקרן בעקבות המלחמה שמוערכות בכ-17.8 מיליארד שקל צפיות לחרוג מהיקף היתרות שבקרן. על כן, במשרד האוצר ממליצים שבשנים 2024-2025 יעמוד שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס הרכישה על 100% במקום על 25%.
- 8.רונן 15/01/2024 12:33הגב לתגובה זוולמנות אנשים ישרים שישבו בכנסת רק אז אנשים יבינו כמה גושי החרא האלה הרסו את המדינה במשך עשרות שנים ולא משנה מימין ומשמאל כולם מיצי זבל.
- 7.אנונימי 15/01/2024 11:52הגב לתגובה זוממשלה וראש ממשלה ארורים. בטלו את הכספים הקואליציונים, סגרו משרדים מיותרים ולאחר מכן תתפטרו !!!
- 6.ממשלת החורבן 15/01/2024 11:32הגב לתגובה זואיך נתניהו האיש שהעביר כסף לחמאס ואחראי לתבוסה של ישראל עדיין ממשיך לעסוק בפוליטקה עם ממשלת הכלומניקים שממשיכה לחלק כסף רק למושחתים. ממשלת החורבן והטבח צריכה להתנדף עכשיו.
- סמג"דה 15/01/2024 14:10הגב לתגובה זוהוא ידאג להם ולא לכולנו... ה
- 5.רוצים דיווחי אמת 15/01/2024 11:27הגב לתגובה זוהעם דורש פירוט מדוייק להיכן הולך כול שקל ושקל
- 4.איש פשוט 15/01/2024 11:27הגב לתגובה זוכל שר שיתנגד לתקציב - לשחררו מיד מהמשרד !!!! יש מספיק בורים וחסרי אחריות במפלגה שיסכימו להפוך לשרים ויצביעו בעד התקציב הזה ואפילו גרוע יותר.
- הצעה לנתניהו תתפטר מעולם לא ידעת לנהל ממשלה (ל"ת)אליק 15/01/2024 11:49הגב לתגובה זו
- 3.לינה 15/01/2024 11:19הגב לתגובה זולהפסיק את חלוקת הכספים הקואליציוניים
- 2."ננצח ביחד" רק אם נקבל כספים קואליציוניים ? (ל"ת)יניב כהן 15/01/2024 10:45הגב לתגובה זו
- 1.אסור לקרוא להם שרים, כולם "עבד כי ימלוך" (ל"ת)זליג 15/01/2024 10:33הגב לתגובה זו
- יותם 15/01/2024 11:18הגב לתגובה זולא ראויים
- דוד 15/01/2024 10:47הגב לתגובה זולך תפיץ את הרעל שלך במקום אחר!

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”