הגירעון זינק ל-4.2%; ישראל הוציאה 25 מיליארד שקל במלחמה
הגירעון המצטבר בתקציב ב-12 החודשים האחרונים גדל ב-0.8% ועמד על כ-4.2% מהתוצר. הגירעון החודשי לחודש נובמבר עמד על כ-33.8 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-18.5 מיליארדי שקל בלבד - זאת בעקבות המלחמה כמובן. בדומה לחודש הקודם, הגידול בגירעון נובע מגידול בהיקף ההוצאות לצד קיטון בהכנסות המדינה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
בשנת 2023 נמדד גירעון מצטבר של כ-77.5 מיליארד שקל. ההוצאות החודש עמדו על כ-71 מיליארד שקל: כ-17.2 שקל כהוצאות מלחמה. סך הוצאות הממשלה בשנת 2023 עמדו על כ-516.1 מיליארד שקל, לעומת 458.6 מיליארד שקל בשנת 2022 - גידול של 12%. סך הוצאות המלחמה בשנת 2023 עמדו על כ-24.7 מיליארד שקל.
- 4.הגרעון מלפני ביבי שדד הקופה עם הסכמים קואליציונים (ל"ת)אפק 11/01/2024 18:03הגב לתגובה זו
- 3.זהו סכום סביר בהחלט למען המטרה (ל"ת)אזרח 11/01/2024 15:43הגב לתגובה זו
- 2.יוני 11/01/2024 15:31הגב לתגובה זואת המלחמה
- 1.איש פשוט 11/01/2024 13:57הגב לתגובה זומעתה בכל פעם שסמוטריץ ידבר על התקציב והגרעון הוא יגיד פעמיים (!!!) בעזרת השם והכל יסתדר. ובמקביל יגדיל את תקציבי הישיבות, האולפנאות, משרדים למורשת ויהדות, לאגודות המתמחות בלשחרר אברכים מצה"ל ובכל הנושאים הלא יצרניים במשק. בהצלחה לנו, בעזרת הסמוטריץ.....
- אמיר 11/01/2024 17:13הגב לתגובה זובוא ננהל דיון. מהו תקציב התרבות השנתי? מה בדיוק מייצרים ה'מתורבתים' הממומנים על ידי המדינה? אשמח לתשובה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
