הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

הריבית ירדה ברבע אחוז - כך זה ישפיע על המשכנתא שלכם

אחרי הורדת הריבית ואם הצפי להורדות נוספות יתממש תוכלו לחסוך השנה מאות שקלים בכל חודש. כמה חסכתם בעקבות ההחלטה אתמול והאם ההפחתה באמת משמעותית? הנה המספרים
איציק יצחקי | (11)
נושאים בכתבה משכנתא ריבית בנק ישראל ריבית פריים

ריבית בנק ישראל ירדה אתמול ברבע אחוז והיא עומדת כעת על 4.5%, מה שאומר שריבית בנק ישראל עומדת על 6% במקום 6.25%. השאלה הגדולה היא איך זה משפיע על נוטלי המשכנתאות ובכמה יירד ההחזר החודשי שלהם, אחרי ששילמו מאות שקלים (וחלקם גם אלפי שקלים בודדים) יותר במהלך החודשים האחרונים.

טבלת ריבית הפריים

הבדל של 1,123 שקל מאפריל 22, במסלול ל-30 שנה. טבלת ריבית הפריים - באדיבות התאחדות יועצי המשכנתאות

למה נוטלי המשכנתאות מחכים באמת?

בטבלה שלמעלה אפשר לראות את ההבדלים, עבור משכנתא שמסלול הפריים שלה עומד על 450 אלף שקל. כלומר, נניח שלקחתם משכנתא של 900 אלף שקל, כשחצי ממנה מסלול הפריים - כמה כסף "תחסכו" בעקבות ההחלטה של הנגיד?

כפי שאפשר להסיק מהטבלה, אחרי ירידה של 0.25%, משכנתא ממוצעת ל-30 שנה תחסוך כ-73 שקל בחודש. אבל, ויש אבל גדול - חלק גדול מאיתנו לוקחים משכנתא גדולה יותר מ-900 אלף שקל. למשל, עבור דירת 4 חדרים באזור השרון רוב האנשים ישלמו סביב 3 מיליון שקל. נניח שיש בידי זוג צעיר מיליון שקל הון עצמי (לא לכולם יש, זה ברור), המשכנתא שהם ייקחו תנוע סביב 2 מיליון שקל. כדי להקל עליכם, במידה ולקחתם משכנתא של 1.8 מיליון שקל, פשוט תכפילו את המספרים בטבלה (למרות שבמקרה כזה ההחזר יהיה גבוה יותר). כלומר, עבור משכנתא של 1.8 מיליון שקל, כשחצי ממנה בפריים, ההחזר החודשי שלכם יקטן בכ-150 שקל בקירוב. כמובן, יש אנשים שלוקחים משכנתא גבוהה יותר ורק שליש ממנה הוא בפריים. במקרה כזה, ברור שהמשכנתא תקטן סביב 100 שקל בחודש.

ומה יקרה אם הריבית תרד בחצי אחוז? זה כבר הרבה יותר משמעותי. אם בחודש הבא הנגיד יוריד את הריבית ל-5.75%, משכנתא ממוצעת ל-30 שנה תרד ב-145 שקל ואם לקחתם 900 אלף שקל במסלול הפריים היא תרד בכמעט 300 שקל. בגדול, אפשר לומר שעל כל ירידה של רבע אחוז, במשכנתא ממוצעת של עד 450 אלף שקל במסלול הפריים תשלמו 75 שקל פחות. כלומר, אם הריבית תרד באחוז בשנה הקרובה, ולקחתם משכנתא של 1.8 מיליון שקל, שחצי ממנה בריבית פריים, סביר להניח שההחזר החודשי שלכם יקטן ב-600 שקל.

אז איך הגעתם למצב שבו אתם משלמים 1,500-2,500 שקל יותר ממה ששילמתם באפריל 2022? פשוט, אז הריבית עמדה על 0.1%, והפריים על 1.6%. כלומר, אם שילמתם עבור מסלול הפריים בלבד 1,575 שקל, תשלמו כעת 2,698 שקל - 1,123 שקל יותר. אם לקחתם משכנתא של 2 מיליון שקל, סביר להניח שתשלמו כ-2,500 שקל יותר. נראה כי הריבית לא תחזור להיות אפסית בקרוב, אבל אם היא תרד בעוד 0.75% בשנה הקרובה, תוכלו לחסוף כמה מאות שקלים בחודש, בהתאם למסלול שבחרתם.

קיראו עוד ב"בארץ"

דירות בראש העין (שלומי יוסף)געגועים למרץ 2022. דירות בראש העין (שלומי יוסף)

אגב, רק כדי להבין עד כמה נושא הריבית חשוב - מעבר מריבית אפסית לריבית הנוכחית משמעותו החזר כולל גבוה יותר בכ-400 אלף שקל עבור משכנתא נמוכה. ברור, גם לאינפלציה יש השפעה על המשכנתא שלכם. המדד צפוי לרדת בשנה הקרובה ואיתו גם ההחזר שלכם. יחד עם זאת, זה ישפיע פחות מאשר תזוזה של ריבית הפריים.

בהתאחדות יועצי המשכנתאות מזהירים מקריסה

הבוקר קראה התאחדות יועצי המשכנתאות להקמה מיידית של ועדת שרים לענייני נדל"ן כדי למזער את הפגיעה בציבור בהווה ובעתיד. "הפחתה של 0.25% בשיעור הריבית במשק משקפת ירידה ממוצעת של  69 שקלים בהחזר החודשי ושל 20,747 שקלים לאורך חיי המשכנתא", אומרים שם. בהתאחדות ממשיכים להזהיר מקריסה של משקי בית רבים שלא זוכים לסיוע ומברכים על הוראת השעה של בנק ישראל שתאפשר לקיחת הלוואה לכל מטרה בשעבוד נכס קיים של עד 70% מימון מערך הנכס או עד 200 א' שקל מעבר ל-50% מימון מערך הנכס (הנמוך מביניהם).

"הקפאה נוספת של הריבית במשק או ירידה מזערית של שיעור הריבית בשיעור של 0.25% לא מביאה איתה בשורה לציבור הישראלי שבערב המלחמה הגיעה לקצה גבול יכולת ההחזר שלו", נמסר. "בהתאחדות יועצי המשכנתאות דורשים לאור הנתונים הקשים של בנק ישראל ובשל התחזיות הקודרות לעתיד להקים באופן מיידי ועדת שרים לענייני נדל"ן שתבחן דרכים מעשיות לסייע לציבור בהווה ובעתיד".

עוד הם מציינים, כי כל המדדים הכלכליים שפורסמו בחודשים שלפני המלחמה העידו על סכנה של קריסת משקי בית רבים ועתה, כאשר מצטרפים אליהם נתוני סוף שנת 2023, מדובר בסכנה ברורה ומיידית.

 

עוד נמסר: "מזה חודשים ארוכים אנו מתריעים על כך שמאות אלפי ישראלים נמצאים על סף קריסה כלכלית, אזהרה שמקבלת משנה תוקף לאור מצב החירום במשק, שמגיע על רקע חודשים ארוכים של משיכות כספים אגרסיביות של הציבור מקופות הגמל וההשתלמות, הגדלת מסגרות האשראי בבנקים, גידול בהלוואות לכל מטרה ועוד. ללא התייחסות מקיפה בהובלת ממשלת ישראל הפגיעה תהיה גדולה ומשמעותית".

 

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)
    מירה 03/01/2024 05:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פ. ספיר 02/01/2024 14:53
    הגב לתגובה זו
    נגיד אחד שיכור מכוח בלתי מוגבל שמישהו נתו לו החליט שעונש קולקטיבי על משקי בית יביא להורדת מחירים. בפועל מאות אלפי משקי בית שכמעט הוכפלה להם המשכנתא תוך שנה (מי ששילם החזר של 7,000 משלם עכשיו 12,000) הגיעו לקריסה טוטלית. אצל העסקים שכולם מבוססי מימון המצב גרוע יותר. התשומות שלהם התייקרו (מימון שכד וכד) והם פשוט העלו מחירים ולא הורידו. הנגיד שלו אינטרסים אישיים גרם לנזק הכי גדול שנגרם אי פעפ לכלכלה הישראלית חובה להוריד לפחות ב2%!!!!!!
  • 6.
    יצחק 02/01/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    הסביר שזה בגלל התמתנות האינפלצי המחירים עולים בעשרות אחוזים בכל החברות כולל חברת חשמל, הדלק, במוצרי מכולת אז איך יורדת האינפלציה?אולי הוא גר במדינה אחרת?
  • 5.
    יובל 02/01/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
    אם הדלק התייקר השבוע ב30 אגורות לליטר, החשמל הולך להתייקר ב2.4%. שני אלה הם מנוע אינפלציוני אדיר. זה הולך לחלחל להכל. בנוסף עיקוף של ספינות בכף התקווה הטובה נותן תירוץ לכל החמדנים היבואנים לייקר מחירים של כל דבר מהמזרח. ההסתדרות תייקר את פריקת המכולות. והאינפלציה תחגוג. ייקור מכוניות חשמליות יגיע גם למדד. המדד הולך לעלות. וההורדה של הריבית ב0.25% היא מנוע לעליית שער המטח. מה שיוסיף לעליית המדד. ועל כן מה שאני מסכם זה שזאתי הייתה רק התחלה של פייק טוב-לב של הנגיד. כי הוא האיש הכי חכם במדינה ויודע לאן אנחנו צוללים. הוא יודע הכל. הוא עושה מחקרים ומפעיל פעילים ויודע מה המשק עושה. חכו תראו שאני צודק. בגדול, הוא יודע שהמדד יעלה בחזרה את מה שהוא הוריד אתמול. דלק וחשמל הולכים לייקר הכל, זאת הייתה הורדת 0.25 טוב לב
  • לזה קוראים ירידה לצורך עליה (ל"ת)
    גולדפינגר 02/01/2024 15:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק לשכור היום המחירים רק עולים אתם לא רואים מה קורה??? (ל"ת)
    ביטי 02/01/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דפקו אותי ב-1800 שקל החזירו 73 הנגיד הזה חייב ללכת (ל"ת)
    משה רחובות 02/01/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז למה כל משקי הבית הקורסים לכאורה לא מוכרים את הדירות? (ל"ת)
    לא הבנתי 02/01/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
  • כי אין לאנשים כסף לקנות (ל"ת)
    הומלס 02/01/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
  • פ. ספיר 02/01/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    איפה יגורו? סעזה?
  • 1.
    רציונלי 02/01/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    לא ברורה הבכיינות של מי שרכשו בית עם חוסר באמצעים, והם שמשלמים אלפי ש"ח בחודש ביתר ביחס לשכירות, רק כדי להיות "בעלים של דירה".
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן