נפילת רקטה בשדרות טיל
צילום: דוברות המשטרה

הערכה: נזקי הרכוש נאמדים סביב 3-4 מיליארד שקל - והיד עוד נטויה

המדינה אוספת את השברים בעקבות ההרס שנגרם בעוטף, שמצטרף ל-4 מייארד שקל לשבוע שעולה המלחמה. ברשות המסים ערכו רשימה של המבנים והרכבים שנפגעו

​רשות המסים מפרסמת עדכון לנזקי הרכוש בהמשך לאלו שפרסמה ביום ראשון. נכון לרגע זה נהרגו 1,200 ישראלים ויש עוד כ-3,000 פצועים בעקבות פעולת הטרור של חמאס. בינתיים, עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) ממשיכים לטפל בתביעות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". קרן הפיצויים ברשות המסים פרסמה את הנתונים המעודכנים להבוקר בנוגע לפגיעות במבנים וברכוש, בחלוקה לסוג נזק והמוקד האזורי המטפל. במשרד האוצר מעריכים כי סך היקף הנזק של הרכוש בעוטף עזה בלבד עומד על 3-4 מיליארד שקל. צריך לזכור כי חלק מהיישובים נהרסו או נשרפו והנזק בא לידי ביטוי לא רק בבתים אלא גם בשטחים חקלאיים. בנוסף נפגעו גם כבישים, רכבים ועסקים רבים. צריך לזכור שיש גם נזק עקיף, של אובדן הכנסות מתיירות ותעופה. אתמול פרסמנו כי עלות המלחמה לישראל נעה סביב 4 מיליארד שקל לשבוע. הסבבים הקודמים מלמדים שעלות המלחמה נעה סביב 150-250 מיליון שקל ביום, לא כולל פיצויים ועלויות נוספות - תשלום לחיילי מילואים, הפסדים מהשבתת המשק ותשלומי ביטוח לאומי. ב"צוק איתן", "עלות השחר" ו"עופרת יצוקה" זה עלה פחות, משום שהיה מדובר במבצע. העובדה שישראל נלחמת בשתי החזיתות משחקת תפקיד חשוב. ישראל תעקוף במלחמה הזאת גם את עלויות מלחמת לבנון השניה. על פי המספרים של רשות המסים, באשקלון נרשמו 3,045 פגיעות מבנה, 1,331 פגיעות רכב, 150 פגיעות אחרות ו-4,526 פגיעות רכוש. בתל אביב נרשמו 1,409 פגיעות מבנה, ברכב 505, אחר עוד 102 ובסך הכל 2,016. סך תביעות הרכוש עומד על 6,542. מרשות המסים נמסר: "אזרחים המבקשים להודיע על פגיעה יכולים להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המסים או לפנות למוקד הטלפוני הפתוח בשעות 08:15 עד 19:00 במספר *4954". בנושא אחר: אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא להקים במיידי צוות בינמשרדי של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שירכז את הבעיות המרכזיות שעולות תוך כדי תנועה וייתן תשובות מהירות ואחידות למגזר העסקי. בפניה לראש הממשלה בנימין נתניהו כותב לין: "כבר היום מורגש הצורך בגורם מתכלל אחד, שירכז את עבודת כל הגופים ויעבוד בצמוד למגזר העסקי וייתן מענה אד הוק לקשיים שמתעוררים". כדוגמא, לין מביא את הצורך במתן מענה גם לעסקים בצפון, בו אין כמעט פעילות עסקית, למרות שעל פי הנחיות פיקוד העורף אין מניעה לפתוח עסקים".  בנוגע לפיצויים לתושבי העוטף והמגזר העסקי, לין אומר כי "כבר עכשיו חובה לפעול לפיצוי מיידי, רחב ומקיף לתושבי עוטף עזה. המראות אליהם אנו נחשפים, מעבר לזוועות של אלו שקיפחו את חייהם, של אנשים שאיבדו את בתיהם ואת כל רכושם אינם נותנים מנוח. אי אפשר להמתין על מנת לתת מענה הולם לאותם אנשים ולהפקירם לגורלם. אין להמתין עם הסיוע" לדבריו, יש לפעול מיידית לשינויי סדרי עדיפויות תקציביים ולתת קדימות עליונה לחיזוק הצבא, המגזר העסקי והעובדים, שנמצאים בבלבול גדול ובחוסר וודאות. מטרה זו קודמת לכל שיקולי תקציב אחרים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פחות 13 מיל לחרדים פלוס גדודים חיילים חרדים בגבול, הכל היה נראה אחרת (ל"ת)
    100 11/10/2023 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבנר 11/10/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
    את שוד הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית הארורה
  • 1.
    את החשבון להגיש לביבי משפחתו ומשרתיו (ל"ת)
    יותם 11/10/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
  • לאמן שבכ מטכל (ל"ת)
    המגיב 11/10/2023 15:35
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).