הערכה: נזקי הרכוש נאמדים סביב 3-4 מיליארד שקל - והיד עוד נטויה
רשות המסים מפרסמת עדכון לנזקי הרכוש בהמשך לאלו שפרסמה ביום ראשון. נכון לרגע זה נהרגו 1,200 ישראלים ויש עוד כ-3,000 פצועים בעקבות פעולת הטרור של חמאס. בינתיים, עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) ממשיכים לטפל בתביעות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". קרן הפיצויים ברשות המסים פרסמה את הנתונים המעודכנים להבוקר בנוגע לפגיעות במבנים וברכוש, בחלוקה לסוג נזק והמוקד האזורי המטפל. במשרד האוצר מעריכים כי סך היקף הנזק של הרכוש בעוטף עזה בלבד עומד על 3-4 מיליארד שקל. צריך לזכור כי חלק מהיישובים נהרסו או נשרפו והנזק בא לידי ביטוי לא רק בבתים אלא גם בשטחים חקלאיים. בנוסף נפגעו גם כבישים, רכבים ועסקים רבים. צריך לזכור שיש גם נזק עקיף, של אובדן הכנסות מתיירות ותעופה. אתמול פרסמנו כי עלות המלחמה לישראל נעה סביב 4 מיליארד שקל לשבוע. הסבבים הקודמים מלמדים שעלות המלחמה נעה סביב 150-250 מיליון שקל ביום, לא כולל פיצויים ועלויות נוספות - תשלום לחיילי מילואים, הפסדים מהשבתת המשק ותשלומי ביטוח לאומי. ב"צוק איתן", "עלות השחר" ו"עופרת יצוקה" זה עלה פחות, משום שהיה מדובר במבצע. העובדה שישראל נלחמת בשתי החזיתות משחקת תפקיד חשוב. ישראל תעקוף במלחמה הזאת גם את עלויות מלחמת לבנון השניה. על פי המספרים של רשות המסים, באשקלון נרשמו 3,045 פגיעות מבנה, 1,331 פגיעות רכב, 150 פגיעות אחרות ו-4,526 פגיעות רכוש. בתל אביב נרשמו 1,409 פגיעות מבנה, ברכב 505, אחר עוד 102 ובסך הכל 2,016. סך תביעות הרכוש עומד על 6,542. מרשות המסים נמסר: "אזרחים המבקשים להודיע על פגיעה יכולים להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המסים או לפנות למוקד הטלפוני הפתוח בשעות 08:15 עד 19:00 במספר *4954". בנושא אחר: אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא להקים במיידי צוות בינמשרדי של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שירכז את הבעיות המרכזיות שעולות תוך כדי תנועה וייתן תשובות מהירות ואחידות למגזר העסקי. בפניה לראש הממשלה בנימין נתניהו כותב לין: "כבר היום מורגש הצורך בגורם מתכלל אחד, שירכז את עבודת כל הגופים ויעבוד בצמוד למגזר העסקי וייתן מענה אד הוק לקשיים שמתעוררים". כדוגמא, לין מביא את הצורך במתן מענה גם לעסקים בצפון, בו אין כמעט פעילות עסקית, למרות שעל פי הנחיות פיקוד העורף אין מניעה לפתוח עסקים". בנוגע לפיצויים לתושבי העוטף והמגזר העסקי, לין אומר כי "כבר עכשיו חובה לפעול לפיצוי מיידי, רחב ומקיף לתושבי עוטף עזה. המראות אליהם אנו נחשפים, מעבר לזוועות של אלו שקיפחו את חייהם, של אנשים שאיבדו את בתיהם ואת כל רכושם אינם נותנים מנוח. אי אפשר להמתין על מנת לתת מענה הולם לאותם אנשים ולהפקירם לגורלם. אין להמתין עם הסיוע" לדבריו, יש לפעול מיידית לשינויי סדרי עדיפויות תקציביים ולתת קדימות עליונה לחיזוק הצבא, המגזר העסקי והעובדים, שנמצאים בבלבול גדול ובחוסר וודאות. מטרה זו קודמת לכל שיקולי תקציב אחרים".
- 3.פחות 13 מיל לחרדים פלוס גדודים חיילים חרדים בגבול, הכל היה נראה אחרת (ל"ת)100 11/10/2023 19:17הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 11/10/2023 18:41הגב לתגובה זואת שוד הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- 1.את החשבון להגיש לביבי משפחתו ומשרתיו (ל"ת)יותם 11/10/2023 14:00הגב לתגובה זו
- לאמן שבכ מטכל (ל"ת)המגיב 11/10/2023 15:35הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
