"התארגנות אזרחית הצילה את עוטף עזה, אין את זה בגבול הצפון"
הדם עוד לא יבש וממדי האסון והטראומה של מחדל שמחת תורה עוד לא ברורים. מה שכן ברור זו שהייתה קריסה – ולא מפוארת. זה מתחיל מלמעלה למעלה מהממשלה ומטה. לקח לראש הממשלה בנימין נתניהו למעלה מ-5 שעות ארוכות לצאת לציבור ולהרגיע. והוא לא עשה את זה סטייל נשיא אוקראינה זלנסקי, הוא יצא מאופר, בהודעה מוכנה מראש, כזו שלא הצליחה להרגיע איש. איפה היו יתר חברי הממשלה? שאלה נהדרת. כל זה חלחל מטה ואיכשהו מצאנו בסיסים שנכבשו, מעברים שנהרסו, מושבים, קיבוצים וערים שנחטפו ועשו בהם פוגרומים נגד יהודים. אוי לבושה - אבל זה יכול היה להיות גרוע הרבה יותר.
תא"ל (במיל.) מאיר אלרן נחשב לאחד ממומחי המודיעין והאסטרטגיה הבכירים בארץ, שבסוף שנות ה-80 כיהן כסגן ראש אמ"ן והיום משמש כראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ואף כתב ספרים בנושא של מוכנות העורף. לטענתו, העורף הוא זה שמנע אירוע משמעותית גדול יותר.
"היה יכול להיות מרחץ דמים הרבה יותר גדול, שנמנע בגלל שהייתה שם עבודה אזרחית מדהימה. אף אחד לא חזה שזה יקרה ככה, ההיערכות לא נתנה את הפיתרון המלא, אבל כן הייתה ההיערכות חלקית", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. "ההיערכות המקדימה של היישובים בעוטף עזה, המערכת בתוך הישובים והקיבוצים, בשעות שלקח לצה"ל להגיע, מי שלקח את האחריות זה כיתות הכוננות הרבש"צים והמערך האזרחי הגן על התושבים - זה גם הלקח המשמעותי שצריך להילקח בנושא הזה למקרים עתידיים".
מה המצב של האירוע הנוכחי ביחס למלחמת לבנון השנייה?
"אין מה להשוות, אז זו הייתה בריחה. פה ההתארגנות והניסיון של התושבים בעוטף הוא ייחודי, בשל שנים של הכנות שנבעו מהמצב הביטחוני כשיש שם קבוצה חזקה מאוד שעמדה במצב קשה מאוד. צריך לזכור שהיה תהליך של הקמת ממ"דים שהצילו חיים ורמת המיגון האישי גבוהה מאוד באופן יחסי. הבעיה שזה לא קיים באף גבול אחר, כולל גבול לבנון ואם נראה סנאריו דומה משם הוא עלול להיות הרסני בהרבה", אומר אלרן.
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- החברות מגייסות מאות מיליונים - אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אתה רואה את האירוע?
"זה אירוע חסר תקדים, חסר תקדים. כל אסטרטגיה בנויה על רבדים, כשאף רובד לא עובד, ככה נראה הפרטץ' הישראלי ונתפסנו במערומינו", אומר אלרן. "כל הזמן מדברים על ניהול הסכסוך, אבל שכחנו ואנחנו לא תופסים שזה סכסוך אמיתי ואי אפשר לנהל אותו, אז אנחנו מנסים כל הזמן למצוא פטנטים שיחזיקו את כל הקצוות, במקום להבין שחייבים להכריע אותו – או צבאית, משימה שלדעתי בלתי אפשרית, או שהולכים לתהליך ממושך שבסופו צריך להגיע להכרעות.
"בשנים האחרונות אנחנו קונים שקט, חשבנו שלעולם לא ירימו ראש ככה, טעינו. צריך לזכור שעוד לא נגמר האירוע וצריך לנקות ולשחרר את האזרחים. זה הולך לאט. אחרי שנגמור – מה עושים הלאה? שמעתי את הנאום המאוד בוטה של נתניהו, יש כאן דילמה אדירה, בגלל הדם והשבויים, אנחנו עלולים להיות מובלים לתוך הבוץ של עזה וזה גם יכול להיות תרגיל כדי למשוך את צה"ל פנימה", המשיך.
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- הפניקס תשקיע במרכזים המסחריים של אאורה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
- 2.דנית 09/10/2023 12:21הגב לתגובה זוגם מאיר אלרן שהוא אדם מבריק גדל על אותה אג'נדה של המטכל חייבם לצרף למטכ"ל אנשים עם מחשבה מחוץ לקופסה כמו עופר וינטר.
- 1.מומחה 09/10/2023 10:34הגב לתגובה זולא נראה לי שהוסיף משהו שכל אזרח לא יודע אם זה מומחה כל אזרח מומחה

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.