סמוטריץ': "מבטל ל-3 חודשים את 40% המכס על חלב מיובא"
- 12.כול הכבוד~!!@!!@@@@ (ל"ת)סוף סוף ממשלה 13/07/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 11.מבין2 13/07/2023 14:33הגב לתגובה זולא יקרה כלום אם האזרחים יוכלו לשתות חלב בלי לשלם למושחתים של תנובה ושטראוס
- 10.לילי 13/07/2023 14:12הגב לתגובה זויבוא חלב טרי לא כדאי ויקר . יבוא אבקת חלב זול יותר כלכלי יותר , ובריא יותר .
- 9.מצחיק 13/07/2023 14:07הגב לתגובה זועוד כסט"ח של ממשלת הימין המלא יוזילו את עלות העובדים הזרים...לא ישלמו להם שכר ופנסיה העיקר שרמי לוי יביא כמה ארגזי חלב המהלך יכשל כי אין שום חשיב מאחריו או שפותחים את המשק לתחרות או שמאפשרים למחלבות להעלות מחירים או שמפרקים את הקרטל של משק החלב הבחירה בדרך ביניים ללא מחשבה מקצועית תביא מחסור בחלב למרות יבוא של רמי לוי והכרח לעליית מחירים
- 8.סוף סוף. (ל"ת)מיקי 13/07/2023 14:01הגב לתגובה זו
- 7.וואו ל3 חודשים שלמים??? אני בהלם (ל"ת)אנונימי 13/07/2023 13:58הגב לתגובה זו
- 6.אהוד 13/07/2023 13:55הגב לתגובה זושר אוצר הכי גרוע בתולדות המדינה.
- 5.א 13/07/2023 13:52הגב לתגובה זומחר אני מייבא חלב, שייתקע בנמל בשביתת המנופאים הבאה. לאיזה קהל הוא פונה? חסרי בינת ליבה?
- 4.שר האוצר הכי גרוע בעולם (ל"ת)אורן 13/07/2023 13:44הגב לתגובה זו
- 3.אבי 13/07/2023 13:41הגב לתגובה זואפילו די הגיוני. מי זה ומה הוא עשה בסמוטריץ האמיתי?
- 2.משה 13/07/2023 13:38הגב לתגובה זוסמוטריץ קיבל אצלי נקודה. כדאי אולי באמת שיתמקד בענייני משרדו.
- 1.שאלוהים יעזור להו (ל"ת)יעקב 13/07/2023 13:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
