אחרי 10 העלאות רצופות: הערכות שהנגיד לא יעלה את הריבית
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם מחר את החלטת הריבית שלו. על פי ההערכות עשוי פרופ' ירון להשאיר את הריבית על כנה אחרי 10 העלאות רצופות, שגרמו להורדת מחירי הנדל"ן (לפחות בטווח הקצר) ופגעו בנוטלי המשכנתאות ובשוכרים, שממשיכים לשלם מאות עד אלפי שקלים יותר בכל חודש.
הוועדה המוניטארית תתכנס היום ומחר ואם לא תהיה הפתעה, הריבית הבסיסית תישאר ברמה של 4.75% והפריים על 6.25% - רמה גבוהה שלא נראתה כאן בשנים האחרונות. השיעור הנוכחי יהיה תקף עד ההחלטה הבאה ב-4 בספטמבר.
הפגיעה בנוטלי המשכנתאות והשוכרים מובילה את שוק הדיור לסחרור מסוים והיא אחת הסיבות המרכזיות להחלטה לא לעלות את הריבית. רבים מעריכים כי שוק הדיור נפגע בטווח הקצר והעלאת ריבית שמצננת את השוק לא תוכל להחזיק בטווח הארוך, ללא הגדלת ההיצע.
מצד שני, שוק הדיור הוא רק נדבך אחד בסיפור הזה. בנק ישראל רוצה לטפל באינפלציה וריסונה הוא חשוב יותר מהתחשבות בבעלי הדירות והשוכרים. ישראל הציגה רמות אינפלציה נמוכות יחסית למדינות המפותחות, עניין שתרם להחלטה. כך למשל, בארה"ב האינפלציה עלתה ל-9% וגם באירופה היא חצתה את רף ה-10%. המטרה של העלאת ריבית היא ריסון האינפלציה ועליית המחירים - כלומר, היא נועדה לטפל בין היתר ביוקר המחיה.
- 11.יריב 09/07/2023 16:20הגב לתגובה זובמצב עניינים נורמלי, פרמיית הסיכון של ישראל גבוהה מזו שבארה"ב ולכן הריבית בישראל צריכה להיות גבוהה ולא נמוכה מזו שבארצות הברית. אי העלאת הריבית תגרום לפיגור של הריבית השקלית אחרי הריבית הדולרית ולהחלשות השקל ואינפלציה גבוהה יותר. ואז כולם באמת יתלוננו על עליות המחירים אפילו עוד יותר. צריך להמשיך ולהעלות עוד מעבר לריבית האמריקאית וגם מחירי הנדל"ן לדיור יהפכו לנסבלים.
- 10.עד שלא יוכלו לשלם ונקנה בחצי מחיר (ל"ת)לעלות את הריבית 09/07/2023 14:04הגב לתגובה זו
- 9.מני 09/07/2023 13:16הגב לתגובה זוהוא צריך לעצור תריבית
- 8.שי 09/07/2023 13:02הגב לתגובה זוברמה הפסיכולוגית הנגיד צריך להעלות מ2 סיבות: 1) דיון הריבית הבא רק בעוד חודשיים. 2) לשדר לשוק שהעלאות הריבית עוד כאן (להוריד חזרה תמיד אפשר).
- איימן 10/07/2023 12:05הגב לתגובה זווזה מתרגם ישירות למחירים של מניות או כל שאר מוצרי ההשקעות, לכדאיות של פיתוח אתרים או מוצרים, ולשאר החיים במשק. יכול להיות מקרה שכבר עכשיו הוא על גבול הכדאיות, וההעלאה הזו היא המכה הסופית. בסוף לוקחי המשכנתאות הם חלק קטן מאוד ממי שמושפע מהריבית
- 7.יאיר 09/07/2023 12:42הגב לתגובה זואתה חי על מאדים או בגלקסיה אחרת? זה שאתה וחבריך תכתבו שמחירי הדיור ירדו לא יהפוך את הפנטזיה הזו למציאות. המציאות המרה אבל הצפויה היא שאפילו ריבית של כמעט 5 אחוז לא דיגדגה למחירי הנדל"ן ושינוי של עוד 0.25 בריבית ודאי שלא יביא לנס המיוחל. מה שצפוי בהמשך זו הקטסטרופה האמיתית כאשר המחירים ישובו לזנק בחדות לאחר העצירה הנוכחית. עם ישראל תמשיכו לשבת בבית באדישות..
- 6.כלכלן 09/07/2023 11:51הגב לתגובה זונפילה של השקל שגם ככה מחר יחלש בגלל כל הדיבורים על הרפורמה , האינפלציה האמיתית בישראל היא מעל 10 אחוז וכלכלה פועלת על פסיכולוגיה אם ישדר עצירה האינפלציה תטוס החודש בסיוע של פיחות בשקל
- 5.מבין2 09/07/2023 11:22הגב לתגובה זונגיד פוליטי צריך ללכת הביתה
- 4.כלכלן 09/07/2023 11:13הגב לתגובה זויש אג'נדה ברורה של מקבלי החלטות להביא לאינפלציה גבוהה, אינפלציה היא מדיניות פיסקלית ונשלטת על ידי הממשלה באמצעות שוחד בחירות וחלוקת כספים ובתוספצ הינדוס נתוני מדדי המחירים של הלמ"ס
- 3.כלכלן 09/07/2023 10:12הגב לתגובה זוהנגיד הזה טיפש , פוליטיקאי ליגה ג '- לא באמת עושה משהו חוץ מלהעתיק מהאמריקאים הכל.ישיבה אחרונה האמריקאים לא העלו ריבית ולכן החקיין לא יעלה ריבית. אין צורך בניתוחים כלכליים - השיקולים שלו בכלל לא כאלה.
- 2.סווינגר 09/07/2023 09:54הגב לתגובה זוכן, זה פוגע גם בנו, המשקיעים בלונג בשוק ההון. האינפלציה דביקה, ויש להכות בה מוקדם, גם כל אני בפיגור...
- 1.רוני 09/07/2023 09:53הגב לתגובה זוהכל עולה פשוט לא עוצר כמו צונאמי.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
