אופס - בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן החליטה לבדוק האם להכריז על חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי כקבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש לשם כך על פי החוק היא חייבת לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עימם נפגשה היום. בדיקות הרשות שהחלה בספטמבר 2022 עד כה מצביעות לכאורה על תחרות מוגבלת בין בנקים אלו, שחלקם בניהול חשבונות עו"ש ללקוחות קמעונאיים הוא קרוב ל-100%! בפרט בתחום קבלת הפיקדונות מלקוחות משקי בית ועסקים זעירים וקטנים. בבנק ישראל אישרו את קיום הפגישה אך טענו כי לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. וזאת בניגוד למה שפורסם ע"י רשות התחרות. "הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא. בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו". ברשות טוענים כי קיימים פערים משמעותיים בין הריביות המוצעות על פיקדונות למשקי בית ולעסקים זעירים וקטנים, לעומת הריביות המשולמות על פיקדונות במגזרי הפעילות של עסקים בינוניים וגדולים ובנקאות פרטית. ברשות הודיעו כי הממונה שוקלת להכריז על הבנקים האמורים כקבוצת ריכוז ולתת להם הוראות בתחום קבלת פיקדונות. עיקר ההוראות הנשקלות: איסורים על קשירה בין פיקדון לבין קבלת שירותים בנקאיים אחרים. למשל, ייאסר על הבנקים להתנות פיקדון בניהול חשבון עובר ושב בבנק, להציע תנאי פיקדון נחותים ללקוחות שאינם מנהלים חשבון עובר ושב בבנק או להתנות מתן ריבית על יתרות בחשבון עובר ושב ברכישת שירותים בנקאיים אחרים. כמו כן שוקלת הממונה להטיל חובה על הבנקים לקבל פיקדון מחברות תשלומים חוץ בנקאיות שיבקשו לפעול כ"מאגדי פיקדונות". חברות תשלומים חוץ בנקאיות יוכלו לרכז פקדונות של הציבור הרחב ולפנות לבנקים לצורך הפקדתם בפיקדון. על פי ההוראות הנשקלות, הבנקים יחויבו לשלם לגופים מעין אלו ריבית שאינה נחותה מהריבית שהם משלמים על פיקדונות אחרים דומים. עוד הוראות שהממונה שוקלת הן הפחתת חסמים בהעברת פיקדונות בנפרד מיתר הסל הבנקאי, ומתן הוראות המחייבות את הבנקים להציג מידע השוואתי רלוונטי ללקוחות ב"דחיפה". מהרשות נמסר כי "בדיקות הממונה טרם הושלמו ורשות התחרות עדיין בשלבי גיבוש נוסח ההוראות הנשקלות, תוך שיח עם רגולטורים נוספים הנוגעים לדבר ובראשם בנק ישראל. בהמשך הדרך וככל שהממונה אכן תחליט להכריז על קבוצת ריכוז ולתת הוראות, יתקיים שימוע לעניין ההכרזה ולעניין ההוראות". מטעם בנק ישראל נמסר כי "לבקשת רשות התחרות, התקיימה היום בצהריים פגישה בנוכחות הנגיד והמפקח על הבנקים, בה הועלו לראשונה על ידי רשות התחרות מספר מחשבות ראשוניות ולא מגובשות בנושא רצונם על הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז. בפגישה ללא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. בניגוד למה שפורסם הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא. בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
