אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לעמ

אופס - בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים

הממונה על התחרות מיכל כהן החליטה לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים ביחס לאפשרות להכריז על קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש. בבנק ישראל אישרו את קיום הפגישה אך טענו כי לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. וזאת בניגוד למה שפורסם ע"י רשות התחרות. "הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  
נחמן שפירא |

הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן החליטה לבדוק האם להכריז על חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי כקבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש לשם כך על פי החוק היא חייבת לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון  והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עימם נפגשה היום. בדיקות הרשות שהחלה בספטמבר 2022 עד כה מצביעות לכאורה על תחרות מוגבלת בין בנקים אלו, שחלקם בניהול חשבונות עו"ש ללקוחות קמעונאיים הוא קרוב ל-100%! בפרט בתחום קבלת הפיקדונות מלקוחות משקי בית ועסקים זעירים וקטנים. בבנק ישראל אישרו את קיום הפגישה אך טענו כי לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. וזאת בניגוד למה שפורסם ע"י רשות התחרות. "הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו". ברשות טוענים כי קיימים פערים משמעותיים בין הריביות המוצעות על פיקדונות למשקי בית ולעסקים זעירים וקטנים, לעומת הריביות המשולמות על פיקדונות במגזרי הפעילות של עסקים בינוניים וגדולים ובנקאות פרטית. ברשות הודיעו כי הממונה שוקלת להכריז על הבנקים האמורים כקבוצת ריכוז ולתת להם הוראות בתחום קבלת פיקדונות. עיקר ההוראות הנשקלות: איסורים על קשירה בין פיקדון לבין קבלת שירותים בנקאיים אחרים. למשל, ייאסר על הבנקים להתנות פיקדון בניהול חשבון עובר ושב בבנק, להציע תנאי פיקדון נחותים ללקוחות שאינם מנהלים חשבון עובר ושב בבנק או להתנות מתן ריבית על יתרות בחשבון עובר ושב ברכישת שירותים בנקאיים אחרים.   כמו כן שוקלת הממונה להטיל חובה על הבנקים לקבל פיקדון מחברות תשלומים חוץ בנקאיות שיבקשו לפעול כ"מאגדי פיקדונות". חברות תשלומים חוץ בנקאיות יוכלו לרכז פקדונות של הציבור הרחב ולפנות לבנקים לצורך הפקדתם בפיקדון. על פי ההוראות הנשקלות, הבנקים יחויבו לשלם לגופים מעין אלו ריבית שאינה נחותה מהריבית שהם משלמים על פיקדונות אחרים דומים.  עוד הוראות שהממונה שוקלת הן הפחתת חסמים בהעברת פיקדונות בנפרד מיתר הסל הבנקאי, ומתן הוראות המחייבות את הבנקים להציג מידע השוואתי רלוונטי ללקוחות ב"דחיפה".  מהרשות נמסר כי "בדיקות הממונה טרם הושלמו ורשות התחרות עדיין בשלבי גיבוש נוסח ההוראות הנשקלות, תוך שיח עם רגולטורים נוספים הנוגעים לדבר ובראשם בנק ישראל. בהמשך הדרך וככל שהממונה אכן תחליט להכריז על קבוצת ריכוז ולתת הוראות, יתקיים שימוע לעניין ההכרזה ולעניין ההוראות". מטעם בנק ישראל נמסר כי "לבקשת רשות התחרות, התקיימה היום בצהריים פגישה בנוכחות הנגיד והמפקח על הבנקים, בה הועלו לראשונה על ידי רשות התחרות מספר מחשבות ראשוניות ולא מגובשות בנושא רצונם על הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז. בפגישה ללא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. בניגוד למה שפורסם הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: