אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לעמ

אופס - בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים

הממונה על התחרות מיכל כהן החליטה לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים ביחס לאפשרות להכריז על קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש. בבנק ישראל אישרו את קיום הפגישה אך טענו כי לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. וזאת בניגוד למה שפורסם ע"י רשות התחרות. "הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  
נחמן שפירא |

הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן החליטה לבדוק האם להכריז על חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי כקבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש לשם כך על פי החוק היא חייבת לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון  והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עימם נפגשה היום. בדיקות הרשות שהחלה בספטמבר 2022 עד כה מצביעות לכאורה על תחרות מוגבלת בין בנקים אלו, שחלקם בניהול חשבונות עו"ש ללקוחות קמעונאיים הוא קרוב ל-100%! בפרט בתחום קבלת הפיקדונות מלקוחות משקי בית ועסקים זעירים וקטנים. בבנק ישראל אישרו את קיום הפגישה אך טענו כי לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. וזאת בניגוד למה שפורסם ע"י רשות התחרות. "הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו". ברשות טוענים כי קיימים פערים משמעותיים בין הריביות המוצעות על פיקדונות למשקי בית ולעסקים זעירים וקטנים, לעומת הריביות המשולמות על פיקדונות במגזרי הפעילות של עסקים בינוניים וגדולים ובנקאות פרטית. ברשות הודיעו כי הממונה שוקלת להכריז על הבנקים האמורים כקבוצת ריכוז ולתת להם הוראות בתחום קבלת פיקדונות. עיקר ההוראות הנשקלות: איסורים על קשירה בין פיקדון לבין קבלת שירותים בנקאיים אחרים. למשל, ייאסר על הבנקים להתנות פיקדון בניהול חשבון עובר ושב בבנק, להציע תנאי פיקדון נחותים ללקוחות שאינם מנהלים חשבון עובר ושב בבנק או להתנות מתן ריבית על יתרות בחשבון עובר ושב ברכישת שירותים בנקאיים אחרים.   כמו כן שוקלת הממונה להטיל חובה על הבנקים לקבל פיקדון מחברות תשלומים חוץ בנקאיות שיבקשו לפעול כ"מאגדי פיקדונות". חברות תשלומים חוץ בנקאיות יוכלו לרכז פקדונות של הציבור הרחב ולפנות לבנקים לצורך הפקדתם בפיקדון. על פי ההוראות הנשקלות, הבנקים יחויבו לשלם לגופים מעין אלו ריבית שאינה נחותה מהריבית שהם משלמים על פיקדונות אחרים דומים.  עוד הוראות שהממונה שוקלת הן הפחתת חסמים בהעברת פיקדונות בנפרד מיתר הסל הבנקאי, ומתן הוראות המחייבות את הבנקים להציג מידע השוואתי רלוונטי ללקוחות ב"דחיפה".  מהרשות נמסר כי "בדיקות הממונה טרם הושלמו ורשות התחרות עדיין בשלבי גיבוש נוסח ההוראות הנשקלות, תוך שיח עם רגולטורים נוספים הנוגעים לדבר ובראשם בנק ישראל. בהמשך הדרך וככל שהממונה אכן תחליט להכריז על קבוצת ריכוז ולתת הוראות, יתקיים שימוע לעניין ההכרזה ולעניין ההוראות". מטעם בנק ישראל נמסר כי "לבקשת רשות התחרות, התקיימה היום בצהריים פגישה בנוכחות הנגיד והמפקח על הבנקים, בה הועלו לראשונה על ידי רשות התחרות מספר מחשבות ראשוניות ולא מגובשות בנושא רצונם על הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז. בפגישה ללא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. בניגוד למה שפורסם הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא.  בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה, לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליחבלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליח

בלאקאדג’ נכנסת למשכנתאות: שירן תמר-אזולאי תוביל את החברה החדשה

חברת המימון ליזמי הנדל״ן מרחיבה פעילות לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות, מתכננת להציע פתרונות לישראלים, למשקיעים ולתושבי חוץ ולהגביר את התחרות מול בנקים

ליאור דנקנר |

בלאקאדג’ (מיכמן מימון לשעבר) בלאקאדג' 0%  , הפועלת בתחום פתרונות המימון ליזמי נדל״ן ולבעלי שליטה, מודיעה על כניסה לתחום פעילות חדש - מימון משכנתאות ללקוחות פרטיים. לשם כך מקימה החברה חברת בת ייעודית שתעסוק במימון משכנתאות חוץ בנקאיות, ותפעל לצד קווי הפעילות הקיימים של הקבוצה. המהלך מציב בשוק שחקן נוסף שינסה לנגוס בחלק מהאשראי לדיור שנמצא היום בעיקר אצל הבנקים.


כניסה לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות

חברת הבת החדשה צפויה לקבל בחודשים הקרובים רישיון מורחב למשכנתאות, ולאחר קבלתו תתחיל להעניק פתרונות מימון לנוטלי משכנתאות פרטיים. בבלאקאדג’ מציינים כי הפעילות החדשה נשענת על תשתית תפעולית, מימונית, חשבונאית וטכנולוגית קיימת, כחלק מתפיסה רחבה יותר של מתן מעטפת מימון ללקוחות הקבוצה תחת קורת גג אחת.

לפי החברה, במסגרת פעילותה מתוכננת חברת הבת להציע מגוון מוצרים ופתרונות מימון לקהלי יעד שונים, בהם משקיעים, תושבי חוץ והלוואות לכל מטרה בשעבוד דירות מגורים. הכניסה לתחום המשכנתאות החוץ בנקאיות מצטרפת להרחבת פעילות החברה בשנה האחרונה גם לליווי בנייה בפרויקטי מגורים, ומרחיבה את הממשק של בלאקאדג’ עם שוק הדיור מצד היזמים ומצד משקי הבית.