יואב הר רפאל
צילום: רפאל

הדוחות של רפאל מוכיחים - מיזוג משולש עם אלביט מערכות והתעשייה האווירית יצור גורילה עולמית

שלוש חברות ישראליות מהמובילות בתחום הביטחוני, יכולות ליצור מיזוג שיגרום לכך ש-1+1+1 = 6. מתישהו זה יקרה, אבל זה יכול לקחת עשרות שנים, חבל
תומר אמן | (32)

רפאל מערכות לחימה פרסמה השבוע את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2022. רפאל חברה ממשלתית, אבל רגע לפני הדוחות - מי זאת רפאל ולמה ישראל מפספסת הזדמנות להיות מעצמה בתחום הביטחון והלוחמה? רפאל היא חברה גדולה בתחום הביטחון, חברה מאותה משפחה של אלביט מערכות והתעשייה האווירית. שלוש החברות האלו נמצאות באותה משבצת, באותו התחום, לפעמים אפילו הן מתחרות זו בזו. אלביט מערכות היא היעילה ביותר מבין השלוש, מכיוון שהיא לא ממשלתית. אצלה השורה התחתונה חשובה מכל (ואגב, היא פספסה בשני הרבעונים האחרונים, אבל הצבר שלה זינק - להרחבה). השתיים האחרות הן עדיין חברות מסואבות, חברות שחוץ מרווחים משרתות את העובדים, את השרים וזה חבל.

מיזוג משולש יכול ליצור חברת ענק עולמית שתהנה מסינרגיה בהכנות ותחסוך מאות מיליוני דולרים ואפילו מיליארדים של שקלים בהוצאות שנתיות. זו תהיה החברה הגדולה בארץ, עם שווי שיכול לעלות על 30 מיליארד דולר. מיזוג כזה יצור עוצמה בשוק העולמי, אבל יש לכאורה חיסרון - תהיה ספקית מאוד גדולה לשוק המקומי. זו בעיה ידועה-מוכרת, קיים חשש מגוף גדול-מונופליסטי. אבל גם לבעיה הזו יש פתרונות. אפשר לסכם על מחירים ביחס לבנצ'מרק מסוים ולדאוג שהגוף הזה לא ינצל את כוחו. אפשר להשאיר בידי המדינה נתח אחזקה גדול ואז אם הגוף יצליח, היא תרוויח פי כמה וכמה מכל נזק-הפסד בעסקאות שוטפות. 

 

אז למה אין מיזוג? אינטרסים שונים, פוליטיקה, ועדי עובדים חזקים שבחרות הממשלתיות. בקיצור, ברור שזה מה שצריך להיות, אבל אל תבנו על זה בקרוב. 

ולמספרים של רפאל -  צבר ההזמנות עלה בתקופת הדו"ח לסכום שיא של 33 מיליארד שקלים, ההכנסות עלו 36% ברבעון השלישי ל-2.94 מיליארד שקל. הרווח הסתכם ב-169 מיליון שקל, פי 4 מהרווח בתקופה המקבילה.  

היקף ההזמנות בשנת 2022 עומד עד כה על סך 10.4 מיליארד שקל כשמתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-7.7 מיליארד שקל, מול כ-6.6 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של כ-  17%).  

 

על רקע הדוחות הכספיים, אמר מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל') יואב הר-אבן: "אנחנו מסכמים רבעון מוצלח עם פריצות דרך טכנולוגיות והישגים שיווקיים, לאומיים ובינלאומיים. המשך ההשקעה הרבה בשימור וגיוס כוח-אדם, השקעה במחקר ופיתוח יחד עם היערכות נכונה בנושאים השיווקיים והתפעוליים, מסייעים לנו לממש את היעדים והאתגרים הלאומיים והבינלאומיים הניצבים לפתחנו והם גם אלו שהביאו לתוצאות הכספיות המרשימות של הרבעון וזאת על אף המס המיוחד שרפאל משלמת בתקופה זו למדינת ישראל המשפיע על הרווח הנקי המוצג בדוח".

 

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 30.
    רועי 05/12/2022 20:20
    הגב לתגובה זו
    אולי החברות יעילות הודות לתחרות? ומה רע בזה שגם העובדים מרוויחים? איזה עולם מושגים מעוות
  • 29.
    ליאור 05/12/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    אלביט - חברה אפשר לומר מודרנית השואפת לגדולה רפאל - חברה עם יכולות על אבל בלי יותר מידי שאיפות לצמיחה תעשיה אוורית - חברה עם שומנים שניתן לפטר בה 40% מהעובדים ואף אחד לא ירגיש. צריך קודם עבודה אחראית על כל חברה במקביל כדי שהן באמ יוכלו להפרות אחת את השניה ולא רק להזיק
  • 28.
    סמיר 05/12/2022 07:39
    הגב לתגובה זו
    אלביט יעילים ורצים מהר, רפאל מבריקים אבל מה לעשות יש מנטליות של חברה ממשלתית ותעשיה אוירית תקבור את שתיהן עם ועדי העובדים
  • 27.
    דוחות הם ציפייה ולא שום דבר אחר (ל"ת)
    שטויות 05/12/2022 07:19
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    אורח לרגע 04/12/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    מיזוג ייצור מונופולללא תחרות והמדינה תפסיד בסופו של דבר. רעיון איוולת
  • 25.
    חנניה בית 04/12/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    רפאל מרוויחה 5% בלבד וזה עוד נחשב הישג יוצא מן הכלל!!, תגידו כאשר מוכרים היום ויל ספייק על משגרו ב200,000$ , מרוויחים רק 5%, זה לא יתכן!!, הטיל כבר מוצר מדף, למרות השידרוגים!!. כל זמן שכל תעשיה בטחונית לא תגיע לאופטימום אין מה לדבר על מיסוג בינהם, הסיבה היחידה שהתעשיות האלה עוד מרוויחות משהו הוא כי הן חוששות אחת מהשניה, מהרגע שיתאחדו הלך על המדינה, פשוט, משרד הבטחון מספר 2!!.
  • 24.
    שוקי 04/12/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
    רעיון לא טוב. שים טמבל כמו ארז ויגודמן בראש גורילה כזו ותקבל חובות ואבטלה. זה יפגע לא רק בכיס אלא בביטחון. עדיף ישויות נפרדות.
  • 23.
    אני 04/12/2022 12:51
    הגב לתגובה זו
    כשיש חברה אחת, המצוינות יורדת. אם היום רפאל, תעשייה אווירית ואלביט נלחמות זו בזו על חוזים, לפעמים יש רק חברות ישראליות במכרזים בחו״ל, זה יוצר תחרות ורצון לספק את המוצר הטוב ביותר. כשיש חברה אחת, זה יכול להוריד את המוטיבציה לספק מוצר הכי טוב שאפשר, הרי ממילא אין תחרות. זה הכי בעייתי כלפי צה״ל, היות והרבה מכרזים שלו דורשים פתרון ישראלי, ואם לא תהיה תחרות, צה״ל יקבל מוצר נחות יותר ובעלות גבוהה יוצר. זה גם יכול לגרום לעלייה במחירים.
  • 22.
    משה 04/12/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שיקרה הפוך . שאלביט תפשוט את הרגל ותקום חברה ממשלתית נוספת
  • 21.
    לתאר את רפאל כחברה מסואבת זו חוצפהת (ל"ת)
    זוקן 04/12/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    דוד 04/12/2022 09:32
    הגב לתגובה זו
    הגופים מייצרים תחרות בריאה ומציגים אוסף של פתרונות החיבור בינהן יוריד את התחרות לכאורה זה טוב כלכלית אבל זה רע לחדשנות היום החברות מתחרות על מכרזים עולמיים ובכל מקרה המדינה מרוויחה
  • 19.
    הכותרת והתוכן 04/12/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
    אם רפאל ברווחי שיא, נשמע שהם עושים משהו נכון, למרות מה שנכתב....
  • 18.
    זה כמו לנסות ולמזג מים שמן וכספית (ל"ת)
    ברוך 04/12/2022 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    וזה גם יכול לפרק את הקונצרן הזה (ל"ת)
    ישראלי 04/12/2022 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    מונופול בעבודה מול הצבא (ל"ת)
    מי הלוביסט ששילם לך 04/12/2022 07:02
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    יוסי ארגואן 04/12/2022 05:59
    הגב לתגובה זו
    תחרות מייצרת תחרות.תתעוררו כתבים לא כולם חושבים במונחים מוגבלים. כאשר ישנה תחרות ההמצאות ..פורחות שיאים נשברים.לא הכל זה לייצר מנכל אחד ולצמצם מערכת הנהלת חשבונות. ללא תחרות..הכל היה נרקב.בכל זאת ממשלתי לא ממשלתי.אנשים נדרשים לתפוקות להמצאות.אתה צריך ללמוד לחשוב .גם איך אחרים חושבים.ולבחון את עצמך באופן אובייקטיבי.האם איחוד באמת יקדם משהו.??או שברגע שהתחרות תיעלם ההמצאות יעלמו יחד עם האיחוד??
  • 14.
    אזרח 03/12/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
    אחרי תעש שניתנה בפועל במתנה אלביט תשמח לקבל מתנות יקרות וגם להפחית תחרות. שום דבר טוב לא ייצא ממיזוג כזה למעט לאלביט
  • 13.
    בן מרדכי 03/12/2022 20:02
    הגב לתגובה זו
    אין מקום לחברות קטנות ,רק התלקדות וחדשנות,יביאו תוצאות טובות, תשתחררו לשוק העולמי לא כל משימה חייבת להיות של גמלאי צהל ,וגנרלים לשעבר.
  • 12.
    אין מצב 03/12/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
    אלביט, שמתחלחלת כל פעם שמישהו אומר "ועד עובדים" תתמזג עם לא אחת אלא שתי חברות ממשלתיות, תשלב את הממשלה בדירקטוריון ובקבלת ההחלטות שלה, תוריד את שורת הרווח והיעילות כדי לפצות על השותפות שלה, תכפיף את המינויים שלה לוועדות מכרזים ובאופן כללי תגביל את עצמה פי כמה יותר?!? אין סיכוי!!! היית מאחד את החברות הממשלתיות אולי, או מכוון לשחרור חטיבות עסקיות לשוק הפרטי. גם חברה פרטית שתהיה בשליטת הממשלה לא תסייע כאן לאלביט. בקיצר, כותרת סתמית ולא רלוונטית. בנפרד, הן הרבה יותר רווחיות ותחרותיות
  • 11.
    אני 03/12/2022 16:22
    הגב לתגובה זו
    הכותב לא ממש מבין בתחום בו הוא עוסק. לקשקש לא עולה כסף .אז מה איכפת לו. אולי שיספר על עצמו והרקע ממנו הוא מגיע
  • 10.
    דניאל 03/12/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    השאלה כמה זמן זה ייקח. ואם לחבר את שלושת החברות. אולי גם לחבר את שלושת חברות התעופה גם ככה התחרות היא מול חו"ל ולא בין החברות בארץ
  • זה נאמר גם על התעשייה אווירית לפני 40 שנה (ל"ת)
    חח 04/12/2022 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מהנדס 03/12/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
    אתה קשקשן והכתבה לא מבוססת כי כנרטה לא בדקת איך העובדים מתוגמלים ברפאל עד כמה אלביט מקום עבודה טוב מה ההבדלים בחן החברות מציע לך להחליף תחום התמחות תודה
  • 8.
    עצת אחיתופל 03/12/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
    לכל חברה חפצת חיים מומלץ להתרחק מוועדי עובדים ומעורבות ממשלתית כמו מאשר.
  • 7.
    רוני 03/12/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם השטחיות של הכתבות אבישי? לא צריך לקחת כל אחד לכתוב באתר שלך.הכתב אשכרה מציע לייצר מונופול וחושב שזה הצעד הכלכלי החכם....
  • 6.
    האחד 03/12/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    לאחד את רפאל עם תע"א, אבל מנכל משרד הבטחון דאז ביטל אותה כלאחר יד. איחוד כזה היה מונע את התחרות המיותרת במכרזים משותפים בחו"ל
  • 5.
    ביל 03/12/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    מיזוג כזה יהרוס את רפאל ותעשיה אוירית וכל פיתוח יגיע במהירות לארהב ולמדינת ישראל לא יהיו יותר סודות מדינה בתחום הביטחון וגם אחד ועוד אחד ועוד אחחד הם אף פעם לא שש ולפעמים גם לא שלוש אלביט העולמית כניראה רוצה להשטלט על רפאל ותעשיה אוירית לא כדאי לאף אחד לעשות את האיחוד
  • 4.
    יודע 03/12/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
    מציע לייצר מונופול במקום תחרות בריאה שקיימת היום. לקט כשל שטויות רדודות
  • מגיב לשטויות 03/12/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
    קצת התבלבלת. אתה והמגיב לפניך. שתיים מתוכן הן חברות ממשלתיות ועיקר השוק הוא בחול
  • 3.
    ימוש 03/12/2022 11:35
    הגב לתגובה זו
    בהיגיון הזה בכל תחום יהיה חברה אחת. נאחד את כל החברות. הפוך מתחרות בריאה. למה צריך כל הרבה חברות כבלים או טלפונים...נאחד אותם...תהיה חברה חזקה...שתקרע לכל הצרכנים את הכיס ??תחרות זה דבר בריא. וזה בסדר גמור שכל חברה מעסיקה אלפי עובדים. הלוואי שכולם יצליחו חספקו לעובדים שלהם פרנסה ויהיה טוב לכולם.
  • 2.
    נגה 03/12/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    תסמכו על מנכ״ל ישראלי שייקח את כל הקרדיט על המכירות וישמיט את העובדה הפשוטה שהעולם במלחמה ולכן יש דרישה לכל מוצרי הלחימה בעולם
  • 1.
    לילי 03/12/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    בימים של שלום קשה לחברות הביטחוניות להתקיים . לצערנו המלחמות יתגברו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.