אביגדור ליברמן
צילום: לעמ

ליברמן בינתיים לא נכנע להסתדרות המורים: "בריונות ואלימות לא תשתלם"

שר האוצר מבקש מהציבור להסתכל על התמונה הרחבה: "המדינה חשופה לתביעות שכר בהיקף של 40 מיליארד שקל. זה לא ייגמר רק אצל המורים" עם זאת, ליברמן מוכן לשפר את ההצעה להסתדרות המורים. יש לכך עלות תקציבית של 4 מיליארד שקל והשאלה היא מאיפה כמובן יגיע הכסף - מהכיס של כל אזרחי ישראל כמובן. אחר כך אל תתפלאו כשהמדינה תעלה מסים
נתנאל אריאל | (13)

האם מדינת ישראל תיכנע לבריונות של הסתדרות המורים? נכון לעכשיו שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לוותר. במסיבת עיתונאים, שבועיים לפני הזמן ששנת הלימודים אמורה להיפתח, הציג היום שר האוצר אביגדור ליברמן, והממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן, את הצעת משרד האוצר המשופרת להסכם השכר עם הסתדרות המורים - כלומר עלות תקציבית של 4 מיליארד שקל, שאותו ישלם כל הציבור הישראלי.

לדברי שר האוצר ליברמן, "הסתדרות המורים מנסה לקחת את התלמידים וההורים - בריונות ואלימות לא תשתלם" הזהיר ליברמן. ליברמן הוסיף כי תקציב החינוך הוא הגדול ביותר בישראל (כולל תקציב הביטחון), לראשונה מאז הקמת המדינה. שר האוצר ניסה לבקש מהמורים להסתכל על המציאות בצורה רחבה יותר: "אנחנו כרגע חשופים לתביעות שכר בסדר גודל של 40 מיליארד שקל. זה גם שוטרים ורופאים וסייעות ועסקת חבילה, יש פה אינספור תביעות שכר. כל מה שנחתום עם המורים, בפירוש ישליך גם על האחרים"

 

עיקרי ההצעה של משרד האוצר:

במסגרת התוכנית, יקבלו המורים תוספת לשכר הבסיס של 400-2,100 שקל. שכר מורה מתחיל, יעמוד על 9,000 שקלים למשרה מלאה. מענק התמדה בסך 24,000 יינתן לאחר שלוש שנות הוראה. הגדלת הגמולים על תפקידים נוספים: מינימום תגמול על חינוך, ריכוז שכבה וסגן שני 1,100 שקל, ניהול גן 1,500 שקל וחינוך מיוחד 1,000 שקל / 1,500 שקל. יצירת 3 בעלי תפקידים חדשים לבחירת המנהל עם תגמול של 600 שקל. תוספת תפקיד חדש בבית ספר יסודי: רכז אוריינות בית ספרי עם תגמול של 600 שקל. שכר המתמחים יעמוד על 100%. העלאת שיעורי המשרה המינימלית מ50% משרה באופן מדורג, אפשרות להעסקה מעל 100% משרה. מתן שני ימי חופשה לבחירה.

 

ומה לגבי המנהלים?

לכלל המנהלים תינתן תוספת שכר של בין 2,500-5,400 שקל. שכר בסיס למנהל ינוע בין 20,000-25,800 בהתאם לרמת המורכבות של בית הספר. העלאת שכר לסגני מנהל, שכר בסיס לסגן מנהל ינוע בין 16,300-20,640 שקל, בהתאם לרמת המורכבות של בית הספר. תוספת שכר נוספת של 2,000 שקל למנהלות שיבצעו תפקידי ליווי של מנהלים ובתי ספר אחרים.

 

שינויים בימי החופשה של המורים, כדי שיהיו רלוונטיים יותר לשאר המשק (כלומר לימי העבודה של ההורים העובדים בישראל)

הזזת 5 ימי לימוד: 3 אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר לימי שישי. ביטול 5 ימים מחופשת הפסח תמורת גשר של 3 ימים בין כיפור לסוכות ושני ימי  חופשה לבחירת המורים.

בניגוד להסתדרות המורים, האוצר רוצה לתת שכר גבוה יותר למורים שמביאים קבלות ותוצאות 

על פי הצעת האוצר, יהיו למורים חוזים אישיים: תינתן למשרד החינוך גמישות להציע שכר גבוה יותר  בחוזה אישי במטרה למשוך כוח אדם איכותי לבתי ספר חלשים, להתמודד עם מחסור במורים – הן מקצועות במחסור והן מחסור באזורים גיאוגרפיים ספציפיים ולגייס מורים בפרופיל מיוחד. באוצר רוצים גם לאפשר גמישות למנהל בפיטורין. באוצר מבקשים שייקח 4 שנים כדי לקבל קביעות במערכת החינוך, כלומר להאריך את התקופה עד לקבלת קביעות, כך שיהיה קל יותר לפטר מורים שאינם מתאימים. לשם השוואה, בכל שנת 2020 פוטרו במערכת החינוך 3 מורים בלבד. כן, קראתם נכון. אי אפשר לפטר מורים גרועים - וברור לחלוטין שזה פוגע בתוצאות של התלמידים. (רק נציין שזו הצעה לא טובה - הבעיה האמיתית היא עצם העובדה שיש קביעות. לא משנה מתי מקבלים אותה. בפועל כשיש קביעות אין תמריץ לאנשים לעבוד קשה. זה נכון בכל מקום בעולם, ובכל סקטור. למה שאצל המורים זה יהיה אחרת (היום רואים את זה כמובן במערכת החינוך)

הסתדרות המורים לא פועלת לטובת המורים הצעירים, אלא לטובת המקורבים שלה

נזכיר כי הסתדרות המורים נלחמת כדי להעלות את השכר של כל המורים, ומציגה לכם מצג שווא כאילו שהיא רוצה לדאוג למורים החדשים. מורים ותיקים לא בורחים מהמערכת. אם באמת מערכת החינוך רוצה לדאוג למורים היא צריכה לשנות את מודל התגמול - במקום תגמול על פי ותק, התגמול צריך להיות שונה ממורה למורה בהתאם לביצועים. ממש כמו בשוק החופשי, המורים צריכים להיות מתוגמלים גם על פי הישגיהם, כי נכון להיום לא משנה כמה קשה עובד מורה וגם לא כמה התחום נדרש או לא נדרש - הוא מרוויח את אותו שכר בדיוק. כך נוצר מצב אבסורדי שיש הצפה של מורים במקצועות לא נדרשים, ומנגד יש מחסור במורים במקצועות נדרשים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מה הפתרון?

הדרך האמיתית לפתור את הבעיה היא לשנות את מודל התימרוץ של המורים - אבל זה בדיוק מה שמשרד החינוך (בחוסר הבנה, או מתוך טיפשות) לא רוצה לעשות, והסתדרות המורים כמובן מתנגדת, כי צריך לומר את האמת: הסתדרות המורים לא שומרת על המורים החדשים והצעירים ולא באמת אכפת לה מהם. הסתדרות המורים דואגת בעיקר למורים הוותיקים, לחברים שלה.

ומה אומרים הסתדרות המורים ומשרד החינוך? 

הסתדרות המורים מנסה להוליך את הציבור שולל. מנכ"ל הסתדרות המורים יפה בן דוד מדברת על כך ש-85% מהמנהלים דיווחו על מחסור במורים. אוקי. יכול להיות. רגע, אבל איזה מורים? את זה יפה בן דוד לא תגיד לכם. כי שוב, היא לא באמת דואגת לא למורים ולא לתלמידים, ולא להצלחה של המערכת... היא רוצה לעזור למקורבים.

גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתנהלת באותו פופוליזם - ובמקום לדאוג לתלמידים בישראל, היא שוכחת את תפקידה, שאמור להיות שיפור מערכת החינוך, ותומכת בהסתדרות המורים. רגע, את לא אמורה לדאוג למערכת שאת עומדת בראשה? כשאת מפריעה לרפורמות חשובות להתרחש את בוחרת להיות בצד הלא נכון ולא עוזרת לאזרחי ותלמידי ישראל.

מטעם הסתדרות המורים נמסר: "ההצעה המעורפלת שהאוצר הציג היום לציבור, לא מוכרת לנו ולא הוצגה לנו במסגרת ישיבות המו"מ שהתקיימו כל השבוע. כנראה לא בכדי נמנע האוצר להעלות את ההצעה המביכה הזאת במו"מ אתנו. מדובר בהצעה שפוגעת עוד יותר בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להתערב אישית במשבר שמאיים להחריב את מערכת החינוך ולמנוע את השבתתה".

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד אף מלטפת את שאשא ביטון, כיוון שהיא מסייעת לה במאבק ולא רואה את טובת התלמידים והציבור הרחב, ואומרת: "המחסור באנשי חינוך אמור להדאיג  את הציבור ואת פקידי האוצר יותר מכל דבר אחר, אבל היחידה בממשלה שנלחמת בשביל החינוך כרגע היא יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, לכל השאר לא אכפת. פקידי האוצר חושבים שאנשי חינוך הם בייביסיטר לאומי ולא אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה". אז לא יפה בן דויד, זה לא שלא אכפת לאנשי האוצר, אבל מה לעשות שבניגוד אלייך - הם באמת מנסים לדאוג לציבור הרחב, במקום לקבוצת הלחץ של המורים הוותיקים, שאותם את מייצגת.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    זליג 18/08/2022 13:51
    הגב לתגובה זו
    יש לבטל את חטיבת הביניים ולחזור למתכונת 8 שנים ביסודי ו 4 בתיכון. חט"ב הינה בזבוז שלוש שנות הוראה התלמידים לומדים בכיתה ז' מה שלמדו ב ו' ובכיתה י' חוזרים על מה שלמדו בט'
  • 11.
    משכורת 50kלח״כ, ארבע שנים אתם לא עובדים (ל"ת)
    אביק 18/08/2022 06:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    זה שמנסה להבין 17/08/2022 17:24
    הגב לתגובה זו
    מדוע מורה במדינה מרוויח פחות מחבר כנסת? נשמע אולי מצחיק, אבל אני שואל בכל הרצינות. 1. שנייהם עובדי מדינה. 2. העבודה של שנייהם חשובה. 3. שנייהם מלומדים במידה דומה. 4. למורים פחות ימי חופשה מחברי כנסת. תמצאו לי סיבה אחת, מלבד העובדה שחברי הכנסת מחליטים כמה ירוויחו המורים ולא להיפך.
  • 9.
    יבע 17/08/2022 16:58
    הגב לתגובה זו
    שלום לך כתה הבית של ליברמן. מעניין אם היית דואג לקופת המדינה אם היית מרוויח 7500שקל עם תואר שני ו10 שנות ותק. כולם גיבורים על חשבון אחרים. שביתה ללא הגבלה עד שישלמו שכר הוגן למורים, למנהלים ,ליועצים , לגננות ,וללכל אנשי ההוראה.
  • 8.
    אלון 17/08/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    גנב ! מושחת ! אוכל שרצים! מעריץ של פוטין אתה.
  • 7.
    רן 17/08/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
    רק שביתה הם מבינים. שכר מבייש. אי אפשר להתפרנס בכבוד. ההורים לא רלוונטים והתלמידים לא רלוונטים. רק הילדים של המורים שצריכים אוכל על השולחן.
  • 6.
    משה 17/08/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    רציתם שינוי קיבלתם דוברמן + עוד שלש מוסקיטרים אחד מזמין את אבו מאזן לקפה בביתו השני משפץ את ביתו ב50 מיליון והשלישי ראש ממשלת המעבר אחרי על המעברים מח"כ לנורווגים.
  • 5.
    אביהו 17/08/2022 14:48
    הגב לתגובה זו
    הצרה של מערכת החינוך היא מורים ותיקים עצלים ןלא מוכנים להשקיע כל מאמץ בכדי לשפר את מערכת החינוך . הם רוצים רק תוספות שכר ולא להתאמץ מעט ולשפר. לכן צריך להדיח את הנהגה הבריונית ובראש את יפה בן דוד ולבחור הנהגה למורים הצעירים ולהעלות את מערכת החינוך על הפסים
  • 4.
    לא מאמין לאוצר (ל"ת)
    אבי 17/08/2022 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תוספת 400 שקל למורה ותיק - בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)
    אבי 17/08/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האוצר מציע הסכם גרוע ביותר למורים. אין מנוס משביתה (ל"ת)
    יוסי 17/08/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברהם 17/08/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה. ראש צוות בפיצריה מקבל יותר! 3 חודשי השבתה טןטאלית
  • יהודה 17/08/2022 18:06
    הגב לתגובה זו
    כמנהל כספים אני רואה מורים בשכר של מעל 15 אלף נטו וותיקים כמובן. שר האוצר צודק במאה אחוז אבל לצערי יכשל כי יפה בן דוד וביבי חד הם דמוגגיה כשלון וצווחנות של קוזק נגזל. יש לתגמל רק על פי תוצאות. מורה צעיר וטוב שירוויח יותר ממורה וותיק גרוע זו חלוקה הוגנת. יש כמובן להתייחס לוותק ולשחיקה אבל כל הורה רואה את הפערים בין שנותינו כתלמידים לבין נה שקורה עכשיו. פוגש ילדים בכיתה ו' שבקושי קוראים . פוגש עובדי הוראה שכל מעינייהם בחופשות סוכות חנוכה פסח חופש גדול איסרו חג וימים נוספים. לפרק את המערכת ולהקים מחדש טובה יותר. שאשא ביטון את גרועה ביותר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.