כרטיס אשראי
צילום: Pixabay

רק 60% מהעסקים הזעירים קיבלו סיוע בקורונה למרות הקרן של המדינה

המדינה הגדילה את הקרן ל-3.4 מיליארד שקל אבל זה לא הגיע לכולם; אבל האמת היא שהסיבה הגיונית - הבנקים חוששים לקחת על עצמם את הסיכון, כאשר בכל שנה נסגרים 40 אלף עסקים קטנים ויש מי שטוענים ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים בסופו של דבר
נתנאל אריאל |

המדינה הגדילה את הקרן להלוואות בערבות מדינה ל-3.4 מיליארד שקל בעקבות הקורונה - אך זה לא עזר לעסקים הזעירים (עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה). על פי נתונים חדשים שמפרסמת הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה עולה כי האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הזעירים (ללא חישוב ערבות המדינה) ירד בתקופת הקורונה בהיקף של 11% (ירידה של 8.3 מיליארד שקל). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, עומדת הירידה באשראי לעסקים הזעירים על 6% כלומר ירידה במתן האשראי בהיקף של 4.6 מיליארד שקל, אבל רק 60% מהם זכו לקבל אשראי - וזאת למרות שהביקוש לאשראי בתקופת הקורונה גדל.

מנגד, האשראי לעסקים  הקטנים והבינוניים צומצם בשיעור של 1% (ללא ערבות מדינה). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, נרשמה עליה של 3%, כאשר 80% מעסקים אלו, קיבלו אשראי. 

אבל צריך לומר שהסיבה היא הגיונית - הבנקים חוששים לקחת על עצמם את הסיכון, כאשר בכל שנה נסגרים 40 אלף עסקים קטנים ויש מי שטוענים ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים בסופו של דבר. כך למשל בשנת 2017 על כל 10 עסקים חדשים שנפתחו נסגרו 9. ואם כן מובן מדוע הבנקים, שהם בסופו של דבר גוף עסקי שמעוניין להגדיל את הרווחים שלו, עשויים להירתע ממתן אשראי כזה, גם אם המדינה מוכנה לתמוך.

במשרד הכלכלה אף מציינים זאת ואומרים כי "הירידה באשראי קשורה להיצע האשראי של הבנקים וגופי האשראי האחרים (ולא לירידה בביקושים), שצומצם עקב ניהול סיכונים של גופים אלו, מה שהביא ליצירת מחנק אשראי לעסקים, אשר עלול לגרום להרבה עסקים איכותיים וברי קיימא להיסגר".

היחס בין האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים לבין הגדולים - בירידה

עוד עולה מהנתונים כי האשראי לכלל העסקים הקטנים והבינוניים ירד בשנה האחרונה ביחס לעסקים הגדולים, ומהווה כ-45.8% מסך האשראי העסקי של הבנקים. מדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים והיא קיבלה תאוצה בשנת הקורונה. עיקר הירידה התרחשה עם תחילת משבר הקורונה ברבעון הראשון של שנת 2020, ולאחר מכן התמתנה בעקבות הפעלת הקרן בערבות מדינה.

על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2020, היקף האשראי העסקי במשק עומד על 986 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-487 מיליארד שקל הינו אשראי במערכת הבנקאית שחלקו נגיש לעסקים קטנים ובינוניים. מנתוני האשראי העסקי ניתן ללמוד כי היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא כ-23% מהאשראי העסקי במשק, למרות שהם מייצרים כ-54% מהתוצר העסקי.

 

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "העדר התחרות הנו גורם משמעותי ביכולת הצמיחה של העסקים ולפיכך בכוונתי להיפגש בשבועות הקרובים עם ראשי בנק ישראל, הבנקים והגופים המוסדיים השונים, במטרה להגדיל את התחרות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי"

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הקרן בערבות מדינה קיימת יותר מ-10 שנים ומעמידה ערבות לבנקים במטרה לאפשר נגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל). לפני המשבר הקרן העמידה הלוואות בהיקף שנתי של כ-1.5-2 מיליארד שקל. בעקבות המשבר ועל מנת לסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים בתזרים המזומנים, הקימה המדינה קרן ייעודית ("קרן קורונה") למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל וקרן לעסקים גדולים עם מחזור שנתי מעל 200 מיליון שקל (כאשר עסקים עם מחזור של 200-400 מיליון שקל יכלו לבחור לאיזו קרן לפנות). בשנת 2020 הועמדו במסגרת הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל) בהיקף של 19.3 מיליארד שקל, מעל פי 10 מאשר בשנים קודמות. בנוסף, לעסקים גדולים (מעל 100 מיליון שקל) היקף האשראי בקרן עמד על 4.5 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.