רק 60% מהעסקים הזעירים קיבלו סיוע בקורונה למרות הקרן של המדינה
המדינה הגדילה את הקרן להלוואות בערבות מדינה ל-3.4 מיליארד שקל בעקבות הקורונה - אך זה לא עזר לעסקים הזעירים (עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה). על פי נתונים חדשים שמפרסמת הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה עולה כי האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הזעירים (ללא חישוב ערבות המדינה) ירד בתקופת הקורונה בהיקף של 11% (ירידה של 8.3 מיליארד שקל). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, עומדת הירידה באשראי לעסקים הזעירים על 6% כלומר ירידה במתן האשראי בהיקף של 4.6 מיליארד שקל, אבל רק 60% מהם זכו לקבל אשראי - וזאת למרות שהביקוש לאשראי בתקופת הקורונה גדל.
מנגד, האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים צומצם בשיעור של 1% (ללא ערבות מדינה). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, נרשמה עליה של 3%, כאשר 80% מעסקים אלו, קיבלו אשראי.
אבל צריך לומר שהסיבה היא הגיונית - הבנקים חוששים לקחת על עצמם את הסיכון, כאשר בכל שנה נסגרים 40 אלף עסקים קטנים ויש מי שטוענים ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים בסופו של דבר. כך למשל בשנת 2017 על כל 10 עסקים חדשים שנפתחו נסגרו 9. ואם כן מובן מדוע הבנקים, שהם בסופו של דבר גוף עסקי שמעוניין להגדיל את הרווחים שלו, עשויים להירתע ממתן אשראי כזה, גם אם המדינה מוכנה לתמוך.
במשרד הכלכלה אף מציינים זאת ואומרים כי "הירידה באשראי קשורה להיצע האשראי של הבנקים וגופי האשראי האחרים (ולא לירידה בביקושים), שצומצם עקב ניהול סיכונים של גופים אלו, מה שהביא ליצירת מחנק אשראי לעסקים, אשר עלול לגרום להרבה עסקים איכותיים וברי קיימא להיסגר".
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- אפסטארט חתכה את תחזית ההכנסות והמשקיעים בורחים, המניה קורסת 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחס בין האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים לבין הגדולים - בירידה
עוד עולה מהנתונים כי האשראי לכלל העסקים הקטנים והבינוניים ירד בשנה האחרונה ביחס לעסקים הגדולים, ומהווה כ-45.8% מסך האשראי העסקי של הבנקים. מדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים והיא קיבלה תאוצה בשנת הקורונה. עיקר הירידה התרחשה עם תחילת משבר הקורונה ברבעון הראשון של שנת 2020, ולאחר מכן התמתנה בעקבות הפעלת הקרן בערבות מדינה.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2020, היקף האשראי העסקי במשק עומד על 986 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-487 מיליארד שקל הינו אשראי במערכת הבנקאית שחלקו נגיש לעסקים קטנים ובינוניים. מנתוני האשראי העסקי ניתן ללמוד כי היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא כ-23% מהאשראי העסקי במשק, למרות שהם מייצרים כ-54% מהתוצר העסקי.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "העדר התחרות הנו גורם משמעותי ביכולת הצמיחה של העסקים ולפיכך בכוונתי להיפגש בשבועות הקרובים עם ראשי בנק ישראל, הבנקים והגופים המוסדיים השונים, במטרה להגדיל את התחרות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי"
- "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הקרן בערבות מדינה קיימת יותר מ-10 שנים ומעמידה ערבות לבנקים במטרה לאפשר נגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל). לפני המשבר הקרן העמידה הלוואות בהיקף שנתי של כ-1.5-2 מיליארד שקל. בעקבות המשבר ועל מנת לסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים בתזרים המזומנים, הקימה המדינה קרן ייעודית ("קרן קורונה") למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל וקרן לעסקים גדולים עם מחזור שנתי מעל 200 מיליון שקל (כאשר עסקים עם מחזור של 200-400 מיליון שקל יכלו לבחור לאיזו קרן לפנות). בשנת 2020 הועמדו במסגרת הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל) בהיקף של 19.3 מיליארד שקל, מעל פי 10 מאשר בשנים קודמות. בנוסף, לעסקים גדולים (מעל 100 מיליון שקל) היקף האשראי בקרן עמד על 4.5 מיליארד שקל.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
