רק 60% מהעסקים הזעירים קיבלו סיוע בקורונה למרות הקרן של המדינה
המדינה הגדילה את הקרן להלוואות בערבות מדינה ל-3.4 מיליארד שקל בעקבות הקורונה - אך זה לא עזר לעסקים הזעירים (עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה). על פי נתונים חדשים שמפרסמת הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה עולה כי האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הזעירים (ללא חישוב ערבות המדינה) ירד בתקופת הקורונה בהיקף של 11% (ירידה של 8.3 מיליארד שקל). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, עומדת הירידה באשראי לעסקים הזעירים על 6% כלומר ירידה במתן האשראי בהיקף של 4.6 מיליארד שקל, אבל רק 60% מהם זכו לקבל אשראי - וזאת למרות שהביקוש לאשראי בתקופת הקורונה גדל.
מנגד, האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים צומצם בשיעור של 1% (ללא ערבות מדינה). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, נרשמה עליה של 3%, כאשר 80% מעסקים אלו, קיבלו אשראי.
אבל צריך לומר שהסיבה היא הגיונית - הבנקים חוששים לקחת על עצמם את הסיכון, כאשר בכל שנה נסגרים 40 אלף עסקים קטנים ויש מי שטוענים ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים בסופו של דבר. כך למשל בשנת 2017 על כל 10 עסקים חדשים שנפתחו נסגרו 9. ואם כן מובן מדוע הבנקים, שהם בסופו של דבר גוף עסקי שמעוניין להגדיל את הרווחים שלו, עשויים להירתע ממתן אשראי כזה, גם אם המדינה מוכנה לתמוך.
במשרד הכלכלה אף מציינים זאת ואומרים כי "הירידה באשראי קשורה להיצע האשראי של הבנקים וגופי האשראי האחרים (ולא לירידה בביקושים), שצומצם עקב ניהול סיכונים של גופים אלו, מה שהביא ליצירת מחנק אשראי לעסקים, אשר עלול לגרום להרבה עסקים איכותיים וברי קיימא להיסגר".
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- אפסטארט חתכה את תחזית ההכנסות והמשקיעים בורחים, המניה קורסת 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחס בין האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים לבין הגדולים - בירידה
עוד עולה מהנתונים כי האשראי לכלל העסקים הקטנים והבינוניים ירד בשנה האחרונה ביחס לעסקים הגדולים, ומהווה כ-45.8% מסך האשראי העסקי של הבנקים. מדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים והיא קיבלה תאוצה בשנת הקורונה. עיקר הירידה התרחשה עם תחילת משבר הקורונה ברבעון הראשון של שנת 2020, ולאחר מכן התמתנה בעקבות הפעלת הקרן בערבות מדינה.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2020, היקף האשראי העסקי במשק עומד על 986 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-487 מיליארד שקל הינו אשראי במערכת הבנקאית שחלקו נגיש לעסקים קטנים ובינוניים. מנתוני האשראי העסקי ניתן ללמוד כי היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא כ-23% מהאשראי העסקי במשק, למרות שהם מייצרים כ-54% מהתוצר העסקי.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "העדר התחרות הנו גורם משמעותי ביכולת הצמיחה של העסקים ולפיכך בכוונתי להיפגש בשבועות הקרובים עם ראשי בנק ישראל, הבנקים והגופים המוסדיים השונים, במטרה להגדיל את התחרות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי"
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
הקרן בערבות מדינה קיימת יותר מ-10 שנים ומעמידה ערבות לבנקים במטרה לאפשר נגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל). לפני המשבר הקרן העמידה הלוואות בהיקף שנתי של כ-1.5-2 מיליארד שקל. בעקבות המשבר ועל מנת לסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים בתזרים המזומנים, הקימה המדינה קרן ייעודית ("קרן קורונה") למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל וקרן לעסקים גדולים עם מחזור שנתי מעל 200 מיליון שקל (כאשר עסקים עם מחזור של 200-400 מיליון שקל יכלו לבחור לאיזו קרן לפנות). בשנת 2020 הועמדו במסגרת הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל) בהיקף של 19.3 מיליארד שקל, מעל פי 10 מאשר בשנים קודמות. בנוסף, לעסקים גדולים (מעל 100 מיליון שקל) היקף האשראי בקרן עמד על 4.5 מיליארד שקל.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
