סיפורי נתב"ג: נשא איתו 129 א' י' במזומן כדי לרכוש דירה ונקנס
קרוב למיליון שקל, 780 אלף ליתר דיוק - זה סכום הקנס המצטבר שהטילה רשות המסים במחצית השנייה של 2019 על אנשים שנכנסו או יצאו את גבולות הארץ ולא דיווחו על סכומים גבוהים של כסף מזומן שנשאו עמם.
61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי, 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין. כ-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי, כשליש מהמפרים אינם תושבי ישראל.
נשא איתו 129 אלף אירו במזומן כדי לרכוש דירה לדבריו - ושילם קנס של 140 אלף שקל
אחד המקרים בדוח שפרסמה הרשות נוגע לאזרח רוסיה שהגיע לישראל דרך נתב"ג, לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשעמו 129 אלף אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם הוא לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו. מסיבה זו, הוועדה לא קיבלה את טענתו של המפר לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף שקל.
יצאה עם מזומן ללרנקה כדי לקנות סחורה ושילמה קנס של 75 אלף שקל
אזרחית ישראלית ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה, עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115 אלף אירו ו-30 אלף דולר אמריקאי על גופה. לדבריה הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להעביראת הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. הוטל עליה עיצום כספי בסך של 75 אלף שקל.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזיק ב-300 אלף שקל שטען כי חסך במשך עשרות שנים, ושילם קנס של 104 אלף שקל
אזרח ישראלי נכנס לישראל דרך נתב"ג, מצויד במזומנים בשווי של 300 אלף שקל, לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדבריו נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100 אלף דולר ארה"ב.
לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104 אלף שקל.
- 5.נסים 30/04/2021 08:35הגב לתגובה זוחסכון במזומן או כסף מתחת לבלטות הוא טוב לכולם. דמיין שרשמת אלפי צקים ומקבלי הצקים לא מפקידים אותם. אחלה. לא?
- 4.עד כמה אפשר להעביר בנתב״ג אם מדווחים על הכסף? האם יש הגבלה? (ל"ת)אנונימי 30/04/2021 04:41הגב לתגובה זו
- כתוב בכתבה 50 אלף דולר (ל"ת)אחד העם 30/04/2021 19:07הגב לתגובה זו
- רמתני 13/08/2021 14:00שח.לא דולר.
- 50000 ש"ח (ל"ת)אנונימי 16/07/2021 08:26
- 3.שאלה-האם יש הגבלה על סכום הכסף שאפשר להעביר לארץ אם עוברים במסלול האדום ומדווחים עליו? (ל"ת)דוד 30/04/2021 04:40הגב לתגובה זו
- 2.שודדים 30/04/2021 01:30הגב לתגובה זושודדי ים מודרנים
- 1.נמרוד 29/04/2021 13:34הגב לתגובה זובכל יום יכולים לעצור אלפי ערבים ישראלים שעוברים לגנין עם אלפי שקלים שחורים וחוזרים עם דולרים. הגיע הזמן לסגור את המעברים לערבי 48
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
