לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

סיפורי נתב"ג: נשא איתו 129 א' י' במזומן כדי לרכוש דירה ונקנס

במחצית השנייה של 2019 הטילה רשות המסים קנסות בסך של קרוב למיליון שקל על כניסה ויציאה מהארץ ללא הצהרה על מזומן בסכומים גבוהים שהנקנסים נשאו עמם; 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג
סתיו קורן | (8)

קרוב למיליון שקל, 780 אלף ליתר דיוק - זה סכום הקנס המצטבר שהטילה רשות המסים במחצית השנייה של 2019 על אנשים שנכנסו או יצאו את גבולות הארץ ולא דיווחו על סכומים גבוהים של כסף מזומן שנשאו עמם.

61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי, 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין. כ-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי, כשליש מהמפרים אינם תושבי ישראל.

נשא איתו 129 אלף אירו במזומן כדי לרכוש דירה לדבריו - ושילם קנס של 140 אלף שקל

אחד המקרים בדוח שפרסמה הרשות נוגע לאזרח רוסיה שהגיע לישראל דרך נתב"ג, לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשעמו 129 אלף אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם הוא לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו. מסיבה זו, הוועדה לא קיבלה את טענתו של המפר לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף שקל.

יצאה עם מזומן ללרנקה כדי לקנות סחורה ושילמה קנס של 75 אלף שקל

אזרחית ישראלית ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה, עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115 אלף אירו ו-30 אלף דולר אמריקאי על גופה. לדבריה הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להעביראת הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. הוטל עליה עיצום כספי בסך של 75 אלף שקל.

החזיק ב-300 אלף שקל שטען כי חסך במשך עשרות שנים, ושילם קנס של 104 אלף שקל

אזרח ישראלי נכנס לישראל דרך נתב"ג, מצויד במזומנים בשווי של 300 אלף שקל, לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדבריו נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100 אלף דולר ארה"ב.

לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104 אלף שקל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נסים 30/04/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
    חסכון במזומן או כסף מתחת לבלטות הוא טוב לכולם. דמיין שרשמת אלפי צקים ומקבלי הצקים לא מפקידים אותם. אחלה. לא?
  • 4.
    עד כמה אפשר להעביר בנתב״ג אם מדווחים על הכסף? האם יש הגבלה? (ל"ת)
    אנונימי 30/04/2021 04:41
    הגב לתגובה זו
  • כתוב בכתבה 50 אלף דולר (ל"ת)
    אחד העם 30/04/2021 19:07
    הגב לתגובה זו
  • רמתני 13/08/2021 14:00
    שח.לא דולר.
  • 50000 ש"ח (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2021 08:26
  • 3.
    שאלה-האם יש הגבלה על סכום הכסף שאפשר להעביר לארץ אם עוברים במסלול האדום ומדווחים עליו? (ל"ת)
    דוד 30/04/2021 04:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שודדים 30/04/2021 01:30
    הגב לתגובה זו
    שודדי ים מודרנים
  • 1.
    נמרוד 29/04/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    בכל יום יכולים לעצור אלפי ערבים ישראלים שעוברים לגנין עם אלפי שקלים שחורים וחוזרים עם דולרים. הגיע הזמן לסגור את המעברים לערבי 48
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).