כיתת לימוד מבחן אוניברסיטה שיעורים
צילום: Istock

קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים - השפעות המשבר על האוניברסיטאות

עוד לפני מגפת הקורונה, התחזיות צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה"ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב; שכר הלימוד גבוה והסטודנטים כבר לא מוכנים לשלם; האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה

הקורונה לא פוסחת על שום סקטור, גם לא על מערכת ההשכלה הגבוהה. תחזיות שפורסמו ע"י ה-The College Stress Test עוד לפני מגפת הקורונה, צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה"ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב, בין היתר, כתוצאה מפיתוח של טכנולוגיות הוראה מתקדמות. אבל לא רק זו הסיבה למשבר, שכן גם עליית שכר הלימוד בשנים האחרונות כעת משפיעה על המצב בעיקר באוניברסיטאות בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה שהגדילו משמעותית את שכר הלימוד ולקחו הלוואות כבדות עבור השקעה במעונות ומתקני ספורט לצורך משיכה של סטודנטים פוטנציאליים.

אסטרטגיה זו התבססה על תחזיות שצפו עליה במספר הסטודנטים הבינלאומיים – שמספרם בעולם גבוה מחמישה מיליון, ושכר הלימוד שלהם בדרך כלל גבוה מזה של הסטודנטים המקומיים שנחשב מקור הכנסה משמעותי.

לאחרונה הצהירה המועצה להשכלה גבוהה של בריטניה כי ההכנסות משכר לימוד של סטודנטים זרים צפויות לרדת בשנים הקרובות ב-7 מיליארד פאונד, שהם כשליש מכלל ההכנסות משכר לימוד בבריטניה. המועצה קראה להגדלת התמיכה הממשלתית ב-2 מיליארד פאונד. אוניברסיטאות באוסטרליה צופות צניחה של 4.6 מיליארד דולר אוסטרלי בהכנסות – כ-14% מכלל ההכנסות, מצב שעלול לגרום לסגירת 21,000 מישרות בטווח של חצי שנה, ולמספר גבוה יותר בהמשך.

מיליון סינים... עדיין לא טועים

מספר הסטודנטים הסינים שלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם מתקרב למיליון. מספר זה צפוי לצנוח בתקופה הקרובה. חלק גדול מהסטודנטים לא חזרו לקמפוסים לאחר חופשת ראש השנה הסיני בינואר. סקר שנערך לאחרונה ע"י QS וכלל 11,000 סטודנטים קבע כי קרוב למחצית מהסטודנטים שתיכננו ללמוד בחו"ל שינו את התכניות שלהם. כחמישית מהסטודנטים יחליפו את היעד בו תיכננו ללמוד או שיוותרו על הלימודים בחו"ל.

גם ההכנסות של האוניברסיטאות ממקורות אחרים עלולות להיפגע, והסטודנטים דורשים מהאוניברסיטאות להוריד את התשלומים עבור שכר הלימוד בעקבות המעבר להוראה מקוונת במקום הוראה פרונטלית מאז התחילה מגפת הקורונה.

בנוסף, האוניברסיטאות מפסידות הכנסות מתשלומים עבור מעונות, אירוח כנסים והשתלמויות.

יחד עם זאת, במקביל לקשיים שנוצרו, בשל התפשטות המגיפה, גדלה ההכרה בחשיבות של האוניברסיטאות ותרומתן למחקר המדעי. אלמלא מחקר זה העולם לא יצליח להתקדם ולצמוח בצל הקורונה והמזור שאמור לפתור את הבעיות שנוצרו יכול להגיע בעזרת חוקרי האוניברסיטאות, שהתגייסו לפתח תרופות ופתרונות רפואיים לטיפול בווירוס הקורונה.

עדיין, לא נוכל להתעלם מהצורך בשינוי דפוסי התנהלות אקדמיים.

קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים

ואכן כבר ניכרים ניצני השינוי שכוללים קיצוצים, מיזוגים ולעתים אף סגירת קמפוסים. בראיה היסטורית ניתן יהיה לקבוע כי אוניברסיטאות שהצליחו לשרוד תקופות קשות של מגיפות עולמיות הן אוניברסיטאות שהצליחו להסתגל לשינויים חברתיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברת היעוץ מקנזי, בדוח שפרסמה לאחרונה, מציינת חמישה אתגרים עיקריים איתם מתמודדות מערכות השכלה גבוהה בעולם:

מודל לחישוב Market Stress Test Score פורסם באפריל 2020 וחושב לפי הכנסות משכר לימוד ומענקים, מספר הנרשמים לשנת לימודים ראשונה, ושיעור הנרשמים שממשיכים לשנת הלימודים השניה; נמצא כי 10% מהמוסדות נמצאים בסיכון גבוה לסגירה, והיקפם עלול אף להגיע ל-20% בהשפעת מגיפת הקורונה.

נתונים אלו משפיעים על התנהלות האוניברסיטאות אשר בוחנות גישות שונות כדי להתמודד עם מגמה זו.

לפיכך, האוניברסיטאות חייבות בימים אלו למצוא דרכים יצירתיות לשם הגדלת הכנסות.חייבות להתייעל ולהוביל שיתופי פעולה, כמו גם מיזוגים עם מוסדות אקדמיים אחרים ולהמציא עצמן מחדש כדי לשרוד - הנה כמה דוגמאות.

אוניברסיטת וירג'יניה

האסטרטגיה: בניית שיתופי פעולה אינטר-דיסציפלינריים עם דגש על מחקרים שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים לתועלת הציבור (תיוג חברתי).

תקציב המחקר הממומן (sponsored research funding) של University of Virginia UVA - Engineering עלה ב-75% בין השנים 2016 ל-2019 (מ-44 מיליון דולר ל-77 מיליון דולר). ביה"ס להנדסה של UVA הינו המנוע לצמיחה הכוללת בתקציב המחקר הממומן של UVA שעלה ב-32.5% בין השנים 2015-2019, והגיע לשיא של 412 מיליון דולר ב-2019.

דיקן ביה"ס להנדסה של אוניברסיטת וירג'יניה זוקף את הצמיחה הגבוהה לגישה האסטרטגית של הפקולטה להתמקד במחקרים שהינם רלבנטיים ומועילים לחברה, בתחומים אינטרדיסציפלינריים כמו רפואה, סייבר וקיימות.

 

אוניברסיטת דלפט

דלפט נכנסה לתחום ה-Open Education ב-2007; ב-2010 האוניברסיטה הצטרפה לפלטפורמת iTunesU, וב-2012 החלה להפעיל קורסים מסוג MOOCs. לאחר שנתיים הבינו בדלפט שהפעלת קורסים מקוונים מסוג MOOCs אינה מספיקה לקיום מודל עסקי יציב של האוניברסיטה, ולכן בשנת 2014 פתחה האוניברסיטה בי"ס ללימוד מקוון ופתוח - Extension School for Open & Online Education.

יתרונות אסטרטגיים נוספים (מעבר לתרומה הפיננסית): שיפור המוניטין והגדלת החשיפה של האוניברסיטה – מאז פתיחת ה-Extension School מספר הנרשמים לתואר שני בדלפט גדל, גם ממדינות שבהן לא מתבצע שיווק של האוניברסיטה; הפעלת ה-MOOCs שיפרה גם את הציונים של הקורסים הרגילים בקמפוס. ממוצע הציונים בקורסים פרונטליים שמשלבים תכנים של MOOCs עלה בצורה משמעותית, וסטודנטים ציינו שהם מעדיפים פורמט שמשלב בין 2 המסלולים; שימוש ב-MOOCs לצרכי מחקר - ישנם מרצים שמשתמשים ב-MOOCs לצורך איסוף נתוני מחקר, בעיקר בתחומים הקשורים ל-data analysis.

 

האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה

המציאות של המאה ה-21 מחייבת את מנהלי האוניברסיטאות להסתגל במהירות לתנאים שבהם ההוצאות גדלות וההכנסות יורדות. שיתוף פעולה עם הקהילה ועם המגזר העסקי עשוי לסייע בהתמודדות עם האתגרים החדשים. מוסדות אקדמיים משנים את המודלים העסקיים שלהם ומפתחים שיטות חדשות כדי להבטיח קיימות פיננסית (financial sustainability), למשל:

college for life – תכניות שיעודדו בוגרים לחזור וללמוד באוניברסיטת המקור לצורך הרחבה בתחומי הלימוד, ריענון הידע ותמיכה במסלול הקריירה.

real-world learning – לסטודנטים שמעוניינים ללמוד על גישות פרקטיות לפתרון בעיות.

פיתוח הכשרות חדשות – שיאפשרו למעסיקים לבצע הערכות לגבי מידת העדכון והמומחיות של מועמדים פוטנציאליים.

employer-paid programs – תכניות לימוד על חשבון המעסיק בזמן שהעובד רוכש ניסיון בעבודה.

תכניות לימוד מקוונות בשת"פ - פתיחת תכניות לימוד מקוונות בשיתוף פעולה עם גופים עסקיים, תוך שימוש בהסכמי חלוקת רווחים שימזערו את הסיכון הפיננסי של האוניברסיטה.

ללא אימוץ מתודולוגיות חדשות יהיה לאוניברסיטאות קשה עד בלתי נסבל לשרוד את המציאות החדשה שכפה עלינו נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 22/09/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
    יאיר לפיד רוצה שהסגר ייכשל יאיר לפיד כישלון
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.