רולטת התחזיות לגבי נתוני הצמיחה של ישראל מודל 2020 נמשכת. לאחר שבנק ישראל כבר חזה כי הצמיחה תתכווץ בכ-6%, עם אפשרות לשנמוך ל-9%, היום הגיע תורו של אגף הכלכלה במשרד האוצר, שפרסם שני תרחישים להתאוששות כלכלית בישראל, אחת בתסריט של ריבאונד מהיר ואחד של התאוששות איטית. שניהם, כצפוי, לא מעודדים במיוחד.

"מגפת הקורונה הכתה בכלכלה העולמית בעוצמה ובמהירות חסרות תקדים", פתחו בהודעה מטעם האגף. "המשבר הבריאותי הוביל לצעדים משמעותיים למניעת תחלואה, שתורגמו באופן ישיר לפעילות כלכלית, תוך פערים ניכרים בין ענפי המשק. במהלך תקופת הסגר שיעור המשרות המושבתות  במגזר העסקי הגיע לשיא של למעלה משליש וקיים חוסר ודאות משמעותי לגבי היקף ההתאוששות לאור המשך המשבר הבריאותי. זאת בנוסף לחוסר ודאות בנוגע למתווה ההתאוששות בשנים הקרובות ולתפתחות המימד הבריאותי של המשבר".

בהתבסס על הנחת המוצא הזו, באגף הכלכלה עבדו על מנעד של תרחישים כלכליים לצד תרחישים בריאותיים – התייצבות או עליית מפלס וגל שני. היות שקצב ההתאוששות יושפע מהמצב הבריאותי באגף בחרו להתמקד בשני תרחישים: תרחיש התאוששות הדרגתית ותרחיש החמרה; בדומה לגישה שנוקטים ארגונים בינלאומיים, כולל ארגון ה-OECD.

אז מה אומרים התרחישים?

תרחיש התאוששות הדרגתית מניח כי לאחר ההתאוששות בעקבות הסרת ההגבלות, ישנה עצירה במגמת השיפור בפעילות הכלכלית למשך מספר חודשים, כשרק ברבעון האחרון של השנה תחל התאוששות הדרגתית. באוצר אומרים כי "ההנחה בתרחיש זה היא כי מהירות ההתאוששות נמצאת בטווח בין המשבר הבטחוני ומשבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000 למשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-5.9% בשנת 2020 ולצמוח ב-5.7% בשנת 2021".

מנגד, תרחיש ההחמרה מניח כי "בנוסף לעצירת השיפור במהלך החודשים הקרובים, העלייה הנוספת בתחלואה תוביל להחמרת ההגבלות, אך לא עד כדי הטלת סגר נוסף במתכונת שהונהגה בחודשים מרץ-אפריל. בתרחיש זה הפגיעה בצמיחה הפוטנציאלית תהיה ממושכת וקצב ההתאוששות איטי יותר. התרחיש בעל דמיון חלקי למשבר בתחילת שנות ה-2000. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-7.2% בשנת 2020 ולצמוח ב-2.2% בשנת 2021".

באוצר מציינים כי מדינת ישראל הגיעה למשבר הנוכחי במצב כלכלי טוב יחסית, כששיעור האבטלה היה נמוך – 3.4% בשנת 2019 – לצד שיעור השתתפות גבוה של כ-80%. יחס החוב-תוצר בשנת 2019 עמד על 60%, אמנם שיעור גבוה בהשוואה למדינות הייחוס בדירוג אשראי דומה, אך נמוך ביחס לממוצע ה-OECD. בנוסף, ההרכב הענפי בישראל פחות חשוף למשבר באופיו הנוכחי ביחס לרוב מדינות ה-OECD. עם זאת, הגרעון המבני בישראל טרם המשבר היה גבוה יחסית ועמד על 4.2% תוצר בשנת 2019.

בשל המצב והשיאים בחוסר ודאות, אומדן הנזק ותחזית הצמיחה נעשו במתודולוגיה חדשה. ברבעון הראשון של 2020 התכווץ התוצר ב-6.9% בשיעור שנתי. "זוהי ההתכווצות הרבעונית הגדולה ביותר שנרשמה בעשורים האחרונים. לשם השוואה, ברבעון הראשון של שנת 2001, בשיא משבר האינתיפאדה השנייה והדוט.קום, נרשמה צמיחה שלילית של 4.2% בקצב שנתי".

באוצר מציינים עוד כי בהתאם להתפתחות המשבר, "הצפי הוא כי עיקר הפגיעה יירשם ברבעון השני של השנה". אבל במשרד האוצר גם משאירים פתח לכך שנחזור למדיניות סגר ואפשרי כי האמצעים הללו ימשיכו לפגוע בצמיחה.

"האבטלה תעמוד על בין 10% ל-15% בסוף 2020"

באוצר אומרים כי כתוצאה מההגבלות על מקומות העבודה והירידה החדה בביקושים, הוצאו כ-1.1 מיליון עובדים לחופשה ללא תשלום. על מנת להעריך את הפגיעה בתוצר כתוצאה מצעדים אלה נערך אומדן של הפגיעה בענפי הכלכלה השונים בהתאם לתרחישי ההתאוששות.

"הקיפאון בחודשיים האחרונים משקף שתי מגמות מנוגדות: התאוששות הדרגתית של ענפים שמושפעים פחות מהמשבר (כגון הי-טק) ומנגד פגיעה מתמשכת בענפים שנתונים תחת מגבלות בריאותיות ושינוי לרעה של ציפיות הצרכנים והגורמים במגזר העסקי", כתבו באגף הכלכלה.

"התאוששות המלווה בהגבלות חדשות בהיקף מצומצם יחסית כתוצאה מעלייה בתחלואה תביא לפגיעה כוללת של כ-8.9% בתוצר בהשוואה לתחזית הצמיחה הקודמת לשנת 2020, שעמדה על 3%.

בתוך כך, באוצר צופים גם התכווצות ביצוא, בדגש על יצוא סחורות בענפים בעלי עצימות טכנולוגית בינונית-נמוכה, ועצירה ביצוא שירותי תיירות.  הצריכה הפרטית מושפעת מהפגיעה בשוק העבודה, אפקט העושר השלילי והירידה באמון הצרכנים. בנוסף, חוסר הוודאות והפגיעה בפעילות הכלכלית מפחיתים את הצורך בהשקעות ומגבירים את הסיכון הכרוך בכך. מנגד, הצריכה הציבורית צפויה לעלות לאור הגידול בהוצאות (כגון בתחום הבריאות).

בתרחיש הכולל החמרה במצב התחלואה שתפגע בתהליך התאוששות תחול פגיעה חמורה אף יותר בתוצר.

באוצר מציינים עוד כי "התרחישים לתעסוקה מתעדכנים באופן תדיר בהתאם להתפתחויות. תרחיש ההתאוששות לשנת 2020 צופה בסוף השנה כ-10% אבטלה כוללת ותרחיש החמרה נוספת צופה בסופו כ-15% אבטלה כוללת.

"חשוב להדגיש כי הנתונים המוצגים ביחס לאבטלה מתייחסים למונח זה בהגדרה רחבה – כלומר, כוללים גם אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם (לפחות שבוע, בשל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה), וכן אנשים שפוטרו לאחרונה ושוויתרו על חיפוש עבודה נוכח הנסיבות.

"יצויין כי הניסיון מהעולם בעשורים האחרונים מלמד שבעקבות משברים כלכליים משמעותיים, עלולים לחלוף שנים רבות עד לחזרה לתעסוקה מלאה – לרוב כ-4-5 שנים, ולעתים אף יותר; כך למשל, במדינות שונות ההתאוששות מהמשבר הפיננסי של שנת 2009 ארכה קרוב לעשור. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות גדולה לגבי משך זמן ההתאוששות מהמשבר בשוק העבודה לאור אופי המשבר הנוכחי. שני התרחישים נבדלים גם במשך זמן החזרה לתעסוקה מלאה", סיכמו.