הקורונה היא לא סתם מלחמה - היא מלחמת עולם
גם אם כל מי שאומר שהתגובה לנגיף הקורונה מוגזמת צודק, כנראה שעצם האמירה רק מגבירה את עוצמת התגובה הנגדית. כמו במריבה בין בני זוג. כשמישהו אומר לצד השני להירגע, לרוב זה רק יותר מוציא מהכלים ומחריף את התגובה.
אז כשאומרים לכולם להירגע, כולם נהיים היסטריים. למה? כי כשהכול בסדר, אף אחד לא צריך לומר שהכול בסדר, פשוט יודעים. יש דאגות, ברמה האישית והלאומית, אבל הכל בסדר במאזן הכללי. רק כשמשהו לא בסדר, באים ומנסים להרגיע אותנו.
בניגוד למשברים אחרים המשפיעים על הכלכלה, הקורונה הוא עניין עמוק יותר. מפחיד יותר. נוגע בעצבים החשופים של כל מה שחי - המוות. זה גם מסביר את הנהירה לרשתות המזון ואת הפדיונות ההמוניים בבורסה. הפחד שולט.
כי היום, זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי, פלסטיני, ישראלי, מצרי וכן הלאה וכן הלאה. כולם חשופים. לאנושות קם יריב משותף. יריב שלא מבדיל בין דם לדם, בין צבע עור או מוצא גיאוגרפי. יש נגיף שמאיים על כולם.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולי לא בצורה שווה על כל הגילאים, אבל לקריסת מערכת הבריאות תהיה השפעה על כולנו. הנגיף גם יכול להיעלם ולחזור. אבל ההשפעות שלו כבר אמיתיות מאוד. מי שלא חושב ככה, שילך לשאול את דוד פתאל או את יצחק תשובה מה שלומם בימים דוביים אלה.
החלשים נופלים קודם
אחרי ששאלנו את תשובה ופתאל, נעבור לשכנינו. מבטיח לכם ששם רע. אולי מאוד. יש חשש שמצרים כבר בדרך למיתון. בפעם האחרונה שהיה שם בלגן קיבלנו את האחים המוסלמים. לבנון מזמן פושטת רגל, שמתחננת לקרן המטבע העולמית להלוואה.
גם איראן נפגעה קשה מהנגיף. גנרל בכיר במשמרות המהפכה מת שם השבוע. הפרלמנט הושבת ואת הקברים ההמוניים רואים מהחלל. מלחמת המחירים מחלישה את סעודיה, שהתחזיות להמשך התכווצות סקטור הנפט, הכריח אותה לבצע הנפקה לארמקו, כדי להזרים כספים לקופה המתדלדלת של מנהיגת קרטל אופ"ק.
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
אנחנו כרגע בעין סערה. אנחנו לא יודעים לאן היא מובילה אותנו. מה שבטוח הוא דבר אחד - הסערה שרירה וקיימת. המדינות החלשות, כטבעם של החלשים, תפגענה קודם. יש סבירות גבוהה שהאפקטים של המשבר, או לפחות חלקן, יובילו לחוסר שקט אזרחי במדינות או אפילו יובילו לפרוץ סכסוכים בין מדינות. אי אפשר לדעת באמת. ההסתברות פשוט גדלה. וזה, איך אומרים, לא טוב ליהודים, לפחות כמו מצב המשק.
מלחמה רגילה או מלחמת עולם?
ואם נרחיב את היריעה למעגל שני ושלישי, גם אסיה, סין, אפריקה, אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה נפגעו. כולם בבעיה. בראיון כאן פרופ' רפי אלדור אמר שאנחנו לא יודעים לכמת את הסכנה, על בסיס מודל השוואה למלחמה - כלומר האם זו מלחמה קצרת מועד או ארוכת טווח.
אולי צריך להסתכל על זה בממדים אחרים. אולי אלדור והכלכלנים האחרים טועים. אולי זו לא מלחמה רגילה. כי מאז 1945, לא היו כל כך הרבה מדינות במשבר כמו היום. אולי זו מלחמת עולם - שעדיין לא ברור אם היא קצרת מועד, או בעלת משך בינוני עד ארוך.
על פניו זה גם הגיוני. הרי בסוף, השוק הגלובלי חטף מכה הגונה, עכשיו כשאירופה וארצות הברית מתחילות לקבל את המהלומה. זה אומר שרמת הסכנה עולה. זה גם אומר שהמעטנו בה עד עכשיו. זה אגב, מצריך היערכות משקית מסוג אחר.
המשבר הכלכלי הזה, שככל שיימשך, עתיד להילמד עוד שנים רבות באקדמיות במדעי המדינה, הבריאות והכלכלה, ויעסיק גם מדינות וחברות גלובליות. זה אחד מאותם אירועים שיהוו סמנים לאירועים עתידיים. לכשייגמר המשבר, יופקו ממנו לקחים חשובים בכל רמות הרגולציה, הסחר והיכולת של מערכות הבריאות להתמודד עם אירוע שכזה.
אבל מה שבטוח זה שאירוע הקורונה הוא בסדר גודל של מלחמת עולם. כולם נפגעו. כבר למעלה מ-130 מדינות ליתר דיוק. גם אם תהיה מדינה שהנגיף לא ייכנס בשעריה, האם זה לא אומר שההאטה הכלל עולמית הזו לא תפגע בה? אין ואקום בכלכלה העולמית - וכל מדינה ומדינה נכנסת למלחמה שלה.
- 5.עמי 19/03/2020 06:20הגב לתגובה זותייכף נתעורר לאמת חבל שלא בחרנו בציר הרחמים
- 4.מרק 18/03/2020 13:44הגב לתגובה זוהתגובה להיסטריה עשתה נזק כלכלי עצום שיקח זמן לתקן. הרבה זמן. השווקים הפיננסים מנופחים ומצאו סיבה לרוקן אויר . לא גרדנו את התחתית, אבל כבר עשור אנחנו גורפים הרבה כסף, אז יש מספיק שומן
- 3.עומר 18/03/2020 13:29הגב לתגובה זובמקרה הגרוע ימותו 3% מאוכלוסיית העולם. דילול אוכלוסין הוא דווקא דבר חיובי. האנושות לא תעלם. העולם ייצא מחוזק מתמיד והכלכחה תמשיך במלוא עצמתה
- 2.ירון 18/03/2020 12:45הגב לתגובה זוהתחלת לדבר על מלחמת עולם (סך הכול שפעת קלה) אז זה בדיוק הזמן להתחיל לקנות מניות
- 1.דניאל 18/03/2020 12:38הגב לתגובה זובמלחמת העולם השניה מתו עשרות מיליוני אנשים!!! כמה שנים לפני מתו עשרות מיליונים מהשפעת הספרדית ועוד כמה שנים לפניעשרות מיליונים ממלחמת העולם הראשונה איפה הקורונה ואיפה זה? מתו עד כה בעולם פחות אנשים ממה שמתים בשנה מתאונות דרכים בישראל מתים בשנה כ 300 בתאונות עד כה מתו 0 מקורונה צריך להזהר אבל מספיק להכניס אנשים להסטריה

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.