לא מרוצים אך אופטימיים: חוסר שביעות רצון כלכלי בקרב בני ה-20 ומעלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') ממצאים ראשונים מתוך סקר חברתי שנערך במהלך 2017 הנוגע לרווחת האוכלוסייה בישראל. מהנתונים עולה כי בקרב מרבית בני ה-20 פלוס אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, אם כי הינם אופטימיים בראייה קדימה.
בסקר השתתפו כ-7,300 איש בני 20 ומעלה שרואיינו בביתם, המייצגים כ-5.5 מיליון איש. ביחס למצבם הכלכלי, נמצא כי 37% מבני 20 ומעלה לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי (כ-2 מיליון איש), 10% בכלל לא מרוצים (כ-553 אלף איש). 40% מהנשים ו-36% מהגברים לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי, 47% מהערבים לעומת 34% מהיהודים, 30% מהחרדים.
אחוז המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (47% לעומת 40%, בהתאמה). 52% מהאנשים המשתתפים בכוח העבודה מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, לעומת 30% מאלה שאינם בכוח העבודה. 57% מהבלתי מועסקים מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.
כ-627 אלף איש (11%) הרגישו עניים בשנה האחרונה. 28% מהערבים לעומת 8% מהיהודים. האחוז גבוה יותר בקרב צעירים: 13% בקרב בני 44-20, 11% מבני 64-45, ו-7% מבני 65 ומעלה. 17% מהגרושים הרגישו שהם עניים בשנה האחרונה, לעומת 15% מהרווקים ו-10% מהנשואים ומהאלמנים. 26% מהבלתי מועסקים הרגישו עניים, לעומת 15% מאלה שאינם בכוח העבודה ו-9% מהמועסקים. בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים - 28% הרגישו עניים, לעומת 15% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד ו-8% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
24% מהמועסקים המרגישים עניים אינם מרוצים מהכנסתם. אמנם, קרוב למחצית (45%) מאלה שהרגישו עניים, אופטימיים ומעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, 29% חושבים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-15% חושבים שמצבם הכלכלי יורע עוד יותר בשנים הקרובות (10% לא ידעו להעריך).
הוצאות משק בית
בהתייחס להוצאות החודשיות של משק הבית, עולה כי 31% לא כל כך או בכלל לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (כ-1.7 מילון איש), 6% בכלל לא מצליחים (כ-327 אלף איש); 55% מהערבים, לעומת 26% מהיהודים, 29% מהחרדים.
בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים 49% לא מצליחים לכסות את ההוצאות, 39% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד, 29% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים. 70% מאלה שהרגישו עניים לא מצליחים לכסות את ההוצאות.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מאז 2003 ניכרת ירידה באחוז המדווחים שהם בכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית. אחוזי המדווחים על תחושת עוני ועל חוסר יכולת לכסות הוצאות גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי הדיווח על חוסר יכולת לכסות את הוצאות משק הבית.
ויתורים בתחום הבריאות
על פי הנתונים, כ-67% מבני 20 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא ב-2017 (כ-3.7 מיליון איש). 8% מהם ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים (כ-277 אלף איש); 20% מהערבים לעומת 5% מהיהודים; 7% מהנשואים לעומת 13% מהגרושים; 21% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 10% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-2% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח; 22% מהמגדירים את מצבם הבריאותי לא טוב וזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים.
ויתורים בתזונה
8% מהמשתתפים דיווחו שבשנה האחרונה הם ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים (כ-409 אלף איש); 14% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 10% מהחרדים, 6% מהדתיים, 7% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 7% מהנשואים לעומת 14% מהגרושים; 19% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.
7% דיווחו שבשנה האחרונה הם אכלו פחות משרצו בשל קשיים כלכליים (כ-394 אלף איש); 12% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 11% מהחרדים, 6% מהדתיים, 8% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 15% מהגרושים לעומת 6% מהנשואים; 17% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.
טיפול רפואי
56% מבני 20 ומעלה נזקקו לטיפול רפואי ב-2017 (כ-3.1 מיליון איש). 9% מהם דיווחו שהם ויתרו על הטיפול בשל קשיים כלכליים (כ-281 אלף איש); 16% מהערבים (78%) לעומת 8% מהיהודים (35%), 8% מהחרדים; 21% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 12% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-4% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח.
לאורך השנים ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים (5% ב-2017, 11% ב-2003). בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות, אך נותרו פערים ביחס לכלל האוכלוסייה. גם בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים.
- 1.רועי לוי 19/06/2018 19:18הגב לתגובה זותל אביב אז יהיה לכם יותר כסף ולא תוותרו על תזונה. אנשים בארץ פשוט בכיינים!! אתם לא יכולים לרצות לטוס לחול כל רבעון ,לגור במרכז תל אביב , לגדל 3 כלבים ,לצאת כל יום למסעדות , ולעבוד בתור ברמן חצי שבוע .. ואז לבכות שאין לכם כסף... בושה!
- אחד שמבין 20/06/2018 12:39הגב לתגובה זוהרבה אנשים לא מסוגלים לסגור את החודש - גם אם הם עובדים במשרה מלאה. הסיבה העיקרית - יוקר מחיה מטורף בארץ, בגלל מונופולים ואינטרסנטים. שנים של ניפוח מנגנונים בירוקרטיים שהשמאל כל כך אוהב - וזאת התוצאה. דור ז הצעיר משלם על פנסיות תקציביות והטבות מפליגות שדורות א וב חילקו לעצמן. בינתיים הדיור עלה ב10 שנים בפריפריה עד פי 10, כולל עליה במחיר השכירות של פי 3 עד פי 4. המזון עולה עשרות אחוזים כמעט כל שנה - אני שמח בשביל שופרסל שמנייתם עלתה פי 3, עוד אחד מטריפולים של המשק הריכוזי. אז לא צריך לספר שרק לאנשים שלא עובדים יש בעיה - גם לאולו שעובדים קשה מאוד עדיין קשה מאוד לסגור את החודש בפלוס נורמלי. שלא לדבר על לחסוך כמו שצריך. ואנשים שהלכו ולמדו נתקלים בשיטה הקומוניסטית של מס פרוגרסיבי.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
