כספומט הבינלאומי בנק עו"ש כסף משיכת כסף
צילום: Bizportal

לא מרוצים אך אופטימיים: חוסר שביעות רצון כלכלי בקרב בני ה-20 ומעלה

סקר חברתי של הלמ"ס המייצג כ-5.5 מיליון איש מעלה כי 47% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי. חוסר שביעות רצון בעיקר בקרב נשים, החרדים מרוצים יותר
מורן ישעיהו | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') ממצאים ראשונים מתוך סקר חברתי שנערך במהלך 2017 הנוגע לרווחת האוכלוסייה בישראל. מהנתונים עולה כי בקרב מרבית בני ה-20 פלוס אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, אם כי הינם אופטימיים בראייה קדימה.

בסקר השתתפו כ-7,300 איש בני 20 ומעלה שרואיינו בביתם, המייצגים כ-5.5 מיליון איש. ביחס למצבם הכלכלי, נמצא כי 37% מבני 20 ומעלה לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי (כ-2 מיליון איש), 10% בכלל לא מרוצים (כ-553 אלף איש). 40% מהנשים ו-36% מהגברים לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי, 47% מהערבים לעומת 34% מהיהודים, 30% מהחרדים.

אחוז המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (47% לעומת 40%, בהתאמה). 52% מהאנשים המשתתפים בכוח העבודה מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, לעומת 30% מאלה שאינם בכוח העבודה. 57% מהבלתי מועסקים מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.

כ-627 אלף איש (11%) הרגישו עניים בשנה האחרונה. 28% מהערבים לעומת 8% מהיהודים. האחוז גבוה יותר בקרב צעירים: 13% בקרב בני 44-20, 11% מבני 64-45, ו-7% מבני 65 ומעלה. 17% מהגרושים הרגישו שהם עניים בשנה האחרונה, לעומת 15% מהרווקים ו-10% מהנשואים ומהאלמנים. 26% מהבלתי מועסקים הרגישו עניים, לעומת 15% מאלה שאינם בכוח העבודה ו-9% מהמועסקים. בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים - 28% הרגישו עניים, לעומת 15% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד ו-8% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים.

24% מהמועסקים המרגישים עניים אינם מרוצים מהכנסתם. אמנם, קרוב למחצית (45%) מאלה שהרגישו עניים, אופטימיים ומעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, 29% חושבים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-15% חושבים שמצבם הכלכלי יורע עוד יותר בשנים הקרובות (10% לא ידעו להעריך).

הוצאות משק בית

בהתייחס להוצאות החודשיות של משק הבית, עולה כי 31% לא כל כך או בכלל לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (כ-1.7 מילון איש), 6% בכלל לא מצליחים (כ-327 אלף איש); 55% מהערבים, לעומת 26% מהיהודים, 29% מהחרדים.

בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים 49% לא מצליחים לכסות את ההוצאות, 39% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד, 29% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים. 70% מאלה שהרגישו עניים לא מצליחים לכסות את ההוצאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מאז 2003 ניכרת ירידה באחוז המדווחים שהם בכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית. אחוזי המדווחים על תחושת עוני ועל חוסר יכולת לכסות הוצאות גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי הדיווח על חוסר יכולת לכסות את הוצאות משק הבית.

ויתורים בתחום הבריאות

על פי הנתונים, כ-67% מבני 20 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא ב-2017 (כ-3.7 מיליון איש). 8% מהם ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים (כ-277 אלף איש); 20% מהערבים לעומת 5% מהיהודים; 7% מהנשואים לעומת 13% מהגרושים; 21% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 10% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-2% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח; 22% מהמגדירים את מצבם הבריאותי לא טוב וזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים.

ויתורים בתזונה

8% מהמשתתפים דיווחו שבשנה האחרונה הם ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים (כ-409 אלף איש); 14% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 10% מהחרדים, 6% מהדתיים, 7% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 7% מהנשואים לעומת 14% מהגרושים; 19% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

7% דיווחו שבשנה האחרונה הם אכלו פחות משרצו בשל קשיים כלכליים (כ-394 אלף איש); 12% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 11% מהחרדים, 6% מהדתיים, 8% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 15% מהגרושים לעומת 6% מהנשואים; 17% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

טיפול רפואי

56% מבני 20 ומעלה נזקקו לטיפול רפואי ב-2017 (כ-3.1 מיליון איש). 9% מהם דיווחו שהם ויתרו על הטיפול בשל קשיים כלכליים (כ-281 אלף איש); 16% מהערבים (78%) לעומת 8% מהיהודים (35%), 8% מהחרדים; 21% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 12% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-4% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח.

לאורך השנים ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים (5% ב-2017, 11% ב-2003). בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות, אך נותרו פערים ביחס לכלל האוכלוסייה. גם בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי לוי 19/06/2018 19:18
    הגב לתגובה זו
    תל אביב אז יהיה לכם יותר כסף ולא תוותרו על תזונה. אנשים בארץ פשוט בכיינים!! אתם לא יכולים לרצות לטוס לחול כל רבעון ,לגור במרכז תל אביב , לגדל 3 כלבים ,לצאת כל יום למסעדות , ולעבוד בתור ברמן חצי שבוע .. ואז לבכות שאין לכם כסף... בושה!
  • אחד שמבין 20/06/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
    הרבה אנשים לא מסוגלים לסגור את החודש - גם אם הם עובדים במשרה מלאה. הסיבה העיקרית - יוקר מחיה מטורף בארץ, בגלל מונופולים ואינטרסנטים. שנים של ניפוח מנגנונים בירוקרטיים שהשמאל כל כך אוהב - וזאת התוצאה. דור ז הצעיר משלם על פנסיות תקציביות והטבות מפליגות שדורות א וב חילקו לעצמן. בינתיים הדיור עלה ב10 שנים בפריפריה עד פי 10, כולל עליה במחיר השכירות של פי 3 עד פי 4. המזון עולה עשרות אחוזים כמעט כל שנה - אני שמח בשביל שופרסל שמנייתם עלתה פי 3, עוד אחד מטריפולים של המשק הריכוזי. אז לא צריך לספר שרק לאנשים שלא עובדים יש בעיה - גם לאולו שעובדים קשה מאוד עדיין קשה מאוד לסגור את החודש בפלוס נורמלי. שלא לדבר על לחסוך כמו שצריך. ואנשים שהלכו ולמדו נתקלים בשיטה הקומוניסטית של מס פרוגרסיבי.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".