כספומט הבינלאומי בנק עו"ש כסף משיכת כסף
צילום: Bizportal

לא מרוצים אך אופטימיים: חוסר שביעות רצון כלכלי בקרב בני ה-20 ומעלה

סקר חברתי של הלמ"ס המייצג כ-5.5 מיליון איש מעלה כי 47% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי. חוסר שביעות רצון בעיקר בקרב נשים, החרדים מרוצים יותר
מורן ישעיהו | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') ממצאים ראשונים מתוך סקר חברתי שנערך במהלך 2017 הנוגע לרווחת האוכלוסייה בישראל. מהנתונים עולה כי בקרב מרבית בני ה-20 פלוס אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, אם כי הינם אופטימיים בראייה קדימה.

בסקר השתתפו כ-7,300 איש בני 20 ומעלה שרואיינו בביתם, המייצגים כ-5.5 מיליון איש. ביחס למצבם הכלכלי, נמצא כי 37% מבני 20 ומעלה לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי (כ-2 מיליון איש), 10% בכלל לא מרוצים (כ-553 אלף איש). 40% מהנשים ו-36% מהגברים לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי, 47% מהערבים לעומת 34% מהיהודים, 30% מהחרדים.

אחוז המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (47% לעומת 40%, בהתאמה). 52% מהאנשים המשתתפים בכוח העבודה מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, לעומת 30% מאלה שאינם בכוח העבודה. 57% מהבלתי מועסקים מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.

כ-627 אלף איש (11%) הרגישו עניים בשנה האחרונה. 28% מהערבים לעומת 8% מהיהודים. האחוז גבוה יותר בקרב צעירים: 13% בקרב בני 44-20, 11% מבני 64-45, ו-7% מבני 65 ומעלה. 17% מהגרושים הרגישו שהם עניים בשנה האחרונה, לעומת 15% מהרווקים ו-10% מהנשואים ומהאלמנים. 26% מהבלתי מועסקים הרגישו עניים, לעומת 15% מאלה שאינם בכוח העבודה ו-9% מהמועסקים. בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים - 28% הרגישו עניים, לעומת 15% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד ו-8% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים.

24% מהמועסקים המרגישים עניים אינם מרוצים מהכנסתם. אמנם, קרוב למחצית (45%) מאלה שהרגישו עניים, אופטימיים ומעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, 29% חושבים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-15% חושבים שמצבם הכלכלי יורע עוד יותר בשנים הקרובות (10% לא ידעו להעריך).

הוצאות משק בית

בהתייחס להוצאות החודשיות של משק הבית, עולה כי 31% לא כל כך או בכלל לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (כ-1.7 מילון איש), 6% בכלל לא מצליחים (כ-327 אלף איש); 55% מהערבים, לעומת 26% מהיהודים, 29% מהחרדים.

בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים 49% לא מצליחים לכסות את ההוצאות, 39% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד, 29% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים. 70% מאלה שהרגישו עניים לא מצליחים לכסות את ההוצאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מאז 2003 ניכרת ירידה באחוז המדווחים שהם בכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית. אחוזי המדווחים על תחושת עוני ועל חוסר יכולת לכסות הוצאות גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי הדיווח על חוסר יכולת לכסות את הוצאות משק הבית.

ויתורים בתחום הבריאות

על פי הנתונים, כ-67% מבני 20 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא ב-2017 (כ-3.7 מיליון איש). 8% מהם ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים (כ-277 אלף איש); 20% מהערבים לעומת 5% מהיהודים; 7% מהנשואים לעומת 13% מהגרושים; 21% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 10% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-2% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח; 22% מהמגדירים את מצבם הבריאותי לא טוב וזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים.

ויתורים בתזונה

8% מהמשתתפים דיווחו שבשנה האחרונה הם ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים (כ-409 אלף איש); 14% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 10% מהחרדים, 6% מהדתיים, 7% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 7% מהנשואים לעומת 14% מהגרושים; 19% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

7% דיווחו שבשנה האחרונה הם אכלו פחות משרצו בשל קשיים כלכליים (כ-394 אלף איש); 12% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 11% מהחרדים, 6% מהדתיים, 8% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 15% מהגרושים לעומת 6% מהנשואים; 17% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

טיפול רפואי

56% מבני 20 ומעלה נזקקו לטיפול רפואי ב-2017 (כ-3.1 מיליון איש). 9% מהם דיווחו שהם ויתרו על הטיפול בשל קשיים כלכליים (כ-281 אלף איש); 16% מהערבים (78%) לעומת 8% מהיהודים (35%), 8% מהחרדים; 21% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 12% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-4% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח.

לאורך השנים ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים (5% ב-2017, 11% ב-2003). בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות, אך נותרו פערים ביחס לכלל האוכלוסייה. גם בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי לוי 19/06/2018 19:18
    הגב לתגובה זו
    תל אביב אז יהיה לכם יותר כסף ולא תוותרו על תזונה. אנשים בארץ פשוט בכיינים!! אתם לא יכולים לרצות לטוס לחול כל רבעון ,לגור במרכז תל אביב , לגדל 3 כלבים ,לצאת כל יום למסעדות , ולעבוד בתור ברמן חצי שבוע .. ואז לבכות שאין לכם כסף... בושה!
  • אחד שמבין 20/06/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
    הרבה אנשים לא מסוגלים לסגור את החודש - גם אם הם עובדים במשרה מלאה. הסיבה העיקרית - יוקר מחיה מטורף בארץ, בגלל מונופולים ואינטרסנטים. שנים של ניפוח מנגנונים בירוקרטיים שהשמאל כל כך אוהב - וזאת התוצאה. דור ז הצעיר משלם על פנסיות תקציביות והטבות מפליגות שדורות א וב חילקו לעצמן. בינתיים הדיור עלה ב10 שנים בפריפריה עד פי 10, כולל עליה במחיר השכירות של פי 3 עד פי 4. המזון עולה עשרות אחוזים כמעט כל שנה - אני שמח בשביל שופרסל שמנייתם עלתה פי 3, עוד אחד מטריפולים של המשק הריכוזי. אז לא צריך לספר שרק לאנשים שלא עובדים יש בעיה - גם לאולו שעובדים קשה מאוד עדיין קשה מאוד לסגור את החודש בפלוס נורמלי. שלא לדבר על לחסוך כמו שצריך. ואנשים שהלכו ולמדו נתקלים בשיטה הקומוניסטית של מס פרוגרסיבי.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.