כספומט הבינלאומי בנק עו"ש כסף משיכת כסף
צילום: Bizportal

לא מרוצים אך אופטימיים: חוסר שביעות רצון כלכלי בקרב בני ה-20 ומעלה

סקר חברתי של הלמ"ס המייצג כ-5.5 מיליון איש מעלה כי 47% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי. חוסר שביעות רצון בעיקר בקרב נשים, החרדים מרוצים יותר
מורן ישעיהו | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') ממצאים ראשונים מתוך סקר חברתי שנערך במהלך 2017 הנוגע לרווחת האוכלוסייה בישראל. מהנתונים עולה כי בקרב מרבית בני ה-20 פלוס אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, אם כי הינם אופטימיים בראייה קדימה.

בסקר השתתפו כ-7,300 איש בני 20 ומעלה שרואיינו בביתם, המייצגים כ-5.5 מיליון איש. ביחס למצבם הכלכלי, נמצא כי 37% מבני 20 ומעלה לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי (כ-2 מיליון איש), 10% בכלל לא מרוצים (כ-553 אלף איש). 40% מהנשים ו-36% מהגברים לא כל כך או בכלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי, 47% מהערבים לעומת 34% מהיהודים, 30% מהחרדים.

אחוז המעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (47% לעומת 40%, בהתאמה). 52% מהאנשים המשתתפים בכוח העבודה מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, לעומת 30% מאלה שאינם בכוח העבודה. 57% מהבלתי מועסקים מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.

כ-627 אלף איש (11%) הרגישו עניים בשנה האחרונה. 28% מהערבים לעומת 8% מהיהודים. האחוז גבוה יותר בקרב צעירים: 13% בקרב בני 44-20, 11% מבני 64-45, ו-7% מבני 65 ומעלה. 17% מהגרושים הרגישו שהם עניים בשנה האחרונה, לעומת 15% מהרווקים ו-10% מהנשואים ומהאלמנים. 26% מהבלתי מועסקים הרגישו עניים, לעומת 15% מאלה שאינם בכוח העבודה ו-9% מהמועסקים. בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים - 28% הרגישו עניים, לעומת 15% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד ו-8% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים.

24% מהמועסקים המרגישים עניים אינם מרוצים מהכנסתם. אמנם, קרוב למחצית (45%) מאלה שהרגישו עניים, אופטימיים ומעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, 29% חושבים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-15% חושבים שמצבם הכלכלי יורע עוד יותר בשנים הקרובות (10% לא ידעו להעריך).

הוצאות משק בית

בהתייחס להוצאות החודשיות של משק הבית, עולה כי 31% לא כל כך או בכלל לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (כ-1.7 מילון איש), 6% בכלל לא מצליחים (כ-327 אלף איש); 55% מהערבים, לעומת 26% מהיהודים, 29% מהחרדים.

בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים 49% לא מצליחים לכסות את ההוצאות, 39% במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד, 29% במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים. 70% מאלה שהרגישו עניים לא מצליחים לכסות את ההוצאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מאז 2003 ניכרת ירידה באחוז המדווחים שהם בכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית. אחוזי המדווחים על תחושת עוני ועל חוסר יכולת לכסות הוצאות גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי הדיווח על חוסר יכולת לכסות את הוצאות משק הבית.

ויתורים בתחום הבריאות

על פי הנתונים, כ-67% מבני 20 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא ב-2017 (כ-3.7 מיליון איש). 8% מהם ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים (כ-277 אלף איש); 20% מהערבים לעומת 5% מהיהודים; 7% מהנשואים לעומת 13% מהגרושים; 21% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 10% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-2% מהזקוקים לתרופות במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח; 22% מהמגדירים את מצבם הבריאותי לא טוב וזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות בשל קשיים כלכליים.

ויתורים בתזונה

8% מהמשתתפים דיווחו שבשנה האחרונה הם ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים (כ-409 אלף איש); 14% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 10% מהחרדים, 6% מהדתיים, 7% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 7% מהנשואים לעומת 14% מהגרושים; 19% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

7% דיווחו שבשנה האחרונה הם אכלו פחות משרצו בשל קשיים כלכליים (כ-394 אלף איש); 12% מהערבים לעומת 6% מהיהודים; 11% מהחרדים, 6% מהדתיים, 8% מהמסורתיים ו-4% מהחילוניים; 15% מהגרושים לעומת 6% מהנשואים; 17% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח.

טיפול רפואי

56% מבני 20 ומעלה נזקקו לטיפול רפואי ב-2017 (כ-3.1 מיליון איש). 9% מהם דיווחו שהם ויתרו על הטיפול בשל קשיים כלכליים (כ-281 אלף איש); 16% מהערבים (78%) לעומת 8% מהיהודים (35%), 8% מהחרדים; 21% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש עד 2,000 ש"ח, 12% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בין 2,001 ש"ח ל-4,000 ש"ח, ו-4% במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש מעל 4,000 ש"ח.

לאורך השנים ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים (5% ב-2017, 11% ב-2003). בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות, אך נותרו פערים ביחס לכלל האוכלוסייה. גם בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי לוי 19/06/2018 19:18
    הגב לתגובה זו
    תל אביב אז יהיה לכם יותר כסף ולא תוותרו על תזונה. אנשים בארץ פשוט בכיינים!! אתם לא יכולים לרצות לטוס לחול כל רבעון ,לגור במרכז תל אביב , לגדל 3 כלבים ,לצאת כל יום למסעדות , ולעבוד בתור ברמן חצי שבוע .. ואז לבכות שאין לכם כסף... בושה!
  • אחד שמבין 20/06/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
    הרבה אנשים לא מסוגלים לסגור את החודש - גם אם הם עובדים במשרה מלאה. הסיבה העיקרית - יוקר מחיה מטורף בארץ, בגלל מונופולים ואינטרסנטים. שנים של ניפוח מנגנונים בירוקרטיים שהשמאל כל כך אוהב - וזאת התוצאה. דור ז הצעיר משלם על פנסיות תקציביות והטבות מפליגות שדורות א וב חילקו לעצמן. בינתיים הדיור עלה ב10 שנים בפריפריה עד פי 10, כולל עליה במחיר השכירות של פי 3 עד פי 4. המזון עולה עשרות אחוזים כמעט כל שנה - אני שמח בשביל שופרסל שמנייתם עלתה פי 3, עוד אחד מטריפולים של המשק הריכוזי. אז לא צריך לספר שרק לאנשים שלא עובדים יש בעיה - גם לאולו שעובדים קשה מאוד עדיין קשה מאוד לסגור את החודש בפלוס נורמלי. שלא לדבר על לחסוך כמו שצריך. ואנשים שהלכו ולמדו נתקלים בשיטה הקומוניסטית של מס פרוגרסיבי.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".