תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים בשל התערבות במחיר הסופי לצרכן במגה ושופרסל
תנובה ענקית מוצרי החלב תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים, כך עולה מהסדר הפשרה אליו הגיעה החברה מול רשות ההגבלים העסקיים. הקנס שסופגת היום תנובה הינו בשל 2 הפרות שביצעה. הראשונה היא הכתבת מחיר לצרכן והשנייה היא פנייה לרשתות הקמעונאות בנוגע למחיר הסופי לצרכן של מתחרותיה של תנובה.
בשני המקרים מדובר בהסדר כובל מצד תנובה כאשר התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא השנים 2008-2011 שבה החברה הייתה בבעלות קרן אייפקס. לפי הסכם הפשרה, אותם 25 מיליון השקלים יוחזרו לצרכנים באמצעות יוחזרו לצרכנים בצורה של זיכוי בכרטיס האשראי. הזיכוי יהיה על רכישות שבוצעו ברשתות שופרסל ומגה בחודש הקלנדרי שקדם לאישור צו בית המשפט על הסדר הפשרה (כלומר הרכישות שבוצעו בספטמבר). נדגיש כי לא מדובר בזיכוי על רכישות של מוצרי תנובה אלא על רכישות באופן כללי במגה או בשופרסל.
בתוך כך, אריק שוק ששימש מנכ"ל תנובה בתקופה הרלוונטית וארז וולף ששימש מנהל חטיבת המכירות בתקופה זו ישלמו קנס אישי של 75 אלף שקל כ"א וזאת כיוון שלרשות ההגבלים היה חשוב להעביר מסר מרתיע גם ברמת האישית.
הסיפור המרכזי הוא אולי בכך שבאופן תקדימי, תנובה הודתה בהפרות. מבחינת רשות ההגבלים מדובר בעניין קריטי שכן ההודיה פותחת פתח לצרכנים להגיש תביעה ייצוגית. כיוון שתנובה כבר הודתה בדבר העבירה, קל כעת לציבור ללכת לכיוון של תביעה ייצוגית.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- גד בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 900 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי ההפרה הראשונה, מהות ההפרה היא סיכום עם רשתות קמעונאיות על המחיר הסופי לצרכן על מוצרי תנובה. תנובה הודתה בשני מקרים בהם סיכמה עם רשתות (פעם אחת עם שופרסל על מוצרי גבנ"צ ופעם אחת עם מגה על מוצרי סנפרוסט) על מחיר סופי לצרכן. מדוע מדובר בהפרה? כאשר רשתות הקמעונאות קובעות בעצמן את המחיר לצרכן, התחרות ביניהן עשויה להוביל לירידת מחירים שכל כל רשת (שופרסל או מגה בעניין זה) תרצה למשוך אליה קונים ע"י הורדת מחירים. כאשר חברה כמו תנובה שהינה בעלת כוח שוק גדול מסכמת עם רשתות הקמעונאות על המחיר הסופי של מוצריה לצרכן, הדבר עלול להוביל לפגיעה בתחרות ובכך לפגוע באפשרות של הורדת המחירים של מוצריה לצרכן.
לגבי ההפרה השנייה, לקראת חג שבועות של שנת 2011 פנתה תנובה לרשתות שופרסל ומגה וביקשה משני הרשתות לערוך מבצעים זהים לכל ספקיות החלב (תנודה, טרה ושטראוס) וזאת בכל הנוגע לגבינה לבנה 250 גרם. שופרסל ומגה נענו לבקשתה של תנובה וערכו מבצע אחיד. מדוע מדובר בהפרה? תחרות בין ספקיות החלב, בפרט בתקופת שיא מו חג שבועות, עשויה להוביל להוזלת מחירים שכן כל ספקית תנסה למשוך אליה את הצרכנים. הדבר אמור להטיב עם הצרכנים. קביעת מבצע אחד בין ספקיות החלב הינה פגיעה משמעותית בתחרות ובסיכוי להוזלת מחירים לצרכנים.
- 5.אחד העם 22/10/2017 13:19הגב לתגובה זולאורך שנים מחירי מוצרי החלב היו זהים ברשתות עד כדי אגורה איך זה יתכן אם לא היו עברות על ההגבלים ביזבוז כספי ציבור של יחידת ההגבלים במדינה כמו שלנו שורצת עבריינים מכול הסוגים היחידה להגבלים משותקת
- 4.מי יודע פרטים על הזיכוי? (ל"ת)צרכן 22/10/2017 09:44הגב לתגובה זו
- 3.צרכן 22/10/2017 07:39הגב לתגובה זואני אמור לחפש חשבוניות מ2008?
- ג'קי 22/10/2017 09:10הגב לתגובה זועם מערכת משפט כמו שלנו לא פלא שהפשע משתלם
- 2.יצחק 21/10/2017 22:44הגב לתגובה זולא ראויה לאימון שלנו . ולמה לא באה על עונשה??
- 1.ומי שקנה בתו הזהב? (ל"ת)rubh 21/10/2017 22:13הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
