תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים בשל התערבות במחיר הסופי לצרכן במגה ושופרסל

תנובה סיכמה הסדר פשרה מול הרשות להגבלים עסקיים על מספר הפרות חמורות שביצעה בשנים 2008-2011
מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה תנובה

ענקית מוצרי החלב תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים, כך עולה מהסדר הפשרה אליו הגיעה החברה מול רשות ההגבלים העסקיים. הקנס שסופגת היום תנובה הינו בשל 2 הפרות שביצעה. הראשונה היא הכתבת מחיר לצרכן והשנייה היא פנייה לרשתות הקמעונאות בנוגע למחיר הסופי לצרכן של מתחרותיה של תנובה.

בשני המקרים מדובר בהסדר כובל מצד תנובה כאשר התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא השנים 2008-2011 שבה החברה הייתה בבעלות קרן אייפקס. לפי הסכם הפשרה, אותם 25 מיליון השקלים יוחזרו לצרכנים באמצעות יוחזרו לצרכנים בצורה של זיכוי בכרטיס האשראי. הזיכוי יהיה על רכישות שבוצעו ברשתות שופרסל ומגה בחודש הקלנדרי שקדם לאישור צו בית המשפט על הסדר הפשרה (כלומר הרכישות שבוצעו בספטמבר). נדגיש כי לא מדובר בזיכוי על רכישות של מוצרי תנובה אלא על רכישות באופן כללי במגה או בשופרסל.

בתוך כך, אריק שוק ששימש מנכ"ל תנובה בתקופה הרלוונטית וארז וולף ששימש מנהל חטיבת המכירות בתקופה זו ישלמו קנס אישי של 75 אלף שקל כ"א וזאת כיוון שלרשות ההגבלים היה חשוב להעביר מסר מרתיע גם ברמת האישית.

הסיפור המרכזי הוא אולי בכך שבאופן תקדימי, תנובה הודתה בהפרות. מבחינת רשות ההגבלים מדובר בעניין קריטי שכן ההודיה פותחת פתח לצרכנים להגיש תביעה ייצוגית. כיוון שתנובה כבר הודתה בדבר העבירה, קל כעת לציבור ללכת לכיוון של תביעה ייצוגית.

לגבי ההפרה הראשונה, מהות ההפרה היא סיכום עם רשתות קמעונאיות על המחיר הסופי לצרכן על מוצרי תנובה. תנובה הודתה בשני מקרים בהם סיכמה עם רשתות (פעם אחת עם שופרסל על מוצרי גבנ"צ ופעם אחת עם מגה על מוצרי סנפרוסט) על מחיר סופי לצרכן. מדוע מדובר בהפרה? כאשר רשתות הקמעונאות קובעות בעצמן את המחיר לצרכן, התחרות ביניהן עשויה להוביל לירידת מחירים שכל כל רשת (שופרסל או מגה בעניין זה) תרצה למשוך אליה קונים ע"י הורדת מחירים. כאשר חברה כמו תנובה שהינה בעלת כוח שוק גדול מסכמת עם רשתות הקמעונאות על המחיר הסופי של מוצריה לצרכן, הדבר עלול להוביל לפגיעה בתחרות ובכך לפגוע באפשרות של הורדת המחירים של מוצריה לצרכן.

לגבי ההפרה השנייה, לקראת חג שבועות של שנת 2011 פנתה תנובה לרשתות שופרסל ומגה וביקשה משני הרשתות לערוך מבצעים זהים לכל ספקיות החלב (תנודה, טרה ושטראוס) וזאת בכל הנוגע לגבינה לבנה 250 גרם. שופרסל ומגה נענו לבקשתה של תנובה וערכו מבצע אחיד. מדוע מדובר בהפרה? תחרות בין ספקיות החלב, בפרט בתקופת שיא מו חג שבועות, עשויה להוביל להוזלת מחירים שכן כל ספקית תנסה למשוך אליה את הצרכנים. הדבר אמור להטיב עם הצרכנים. קביעת מבצע אחד בין ספקיות החלב הינה פגיעה משמעותית בתחרות ובסיכוי להוזלת מחירים לצרכנים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 22/10/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
    לאורך שנים מחירי מוצרי החלב היו זהים ברשתות עד כדי אגורה איך זה יתכן אם לא היו עברות על ההגבלים ביזבוז כספי ציבור של יחידת ההגבלים במדינה כמו שלנו שורצת עבריינים מכול הסוגים היחידה להגבלים משותקת
  • 4.
    מי יודע פרטים על הזיכוי? (ל"ת)
    צרכן 22/10/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צרכן 22/10/2017 07:39
    הגב לתגובה זו
    אני אמור לחפש חשבוניות מ2008?
  • ג'קי 22/10/2017 09:10
    הגב לתגובה זו
    עם מערכת משפט כמו שלנו לא פלא שהפשע משתלם
  • 2.
    יצחק 21/10/2017 22:44
    הגב לתגובה זו
    לא ראויה לאימון שלנו . ולמה לא באה על עונשה??
  • 1.
    ומי שקנה בתו הזהב? (ל"ת)
    rubh 21/10/2017 22:13
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.