תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים בשל התערבות במחיר הסופי לצרכן במגה ושופרסל
ענקית מוצרי החלב תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים, כך עולה מהסדר הפשרה אליו הגיעה החברה מול רשות ההגבלים העסקיים. הקנס שסופגת היום תנובה הינו בשל 2 הפרות שביצעה. הראשונה היא הכתבת מחיר לצרכן והשנייה היא פנייה לרשתות הקמעונאות בנוגע למחיר הסופי לצרכן של מתחרותיה של תנובה.
בשני המקרים מדובר בהסדר כובל מצד תנובה כאשר התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא השנים 2008-2011 שבה החברה הייתה בבעלות קרן אייפקס. לפי הסכם הפשרה, אותם 25 מיליון השקלים יוחזרו לצרכנים באמצעות יוחזרו לצרכנים בצורה של זיכוי בכרטיס האשראי. הזיכוי יהיה על רכישות שבוצעו ברשתות שופרסל ומגה בחודש הקלנדרי שקדם לאישור צו בית המשפט על הסדר הפשרה (כלומר הרכישות שבוצעו בספטמבר). נדגיש כי לא מדובר בזיכוי על רכישות של מוצרי תנובה אלא על רכישות באופן כללי במגה או בשופרסל.
בתוך כך, אריק שוק ששימש מנכ"ל תנובה בתקופה הרלוונטית וארז וולף ששימש מנהל חטיבת המכירות בתקופה זו ישלמו קנס אישי של 75 אלף שקל כ"א וזאת כיוון שלרשות ההגבלים היה חשוב להעביר מסר מרתיע גם ברמת האישית.
הסיפור המרכזי הוא אולי בכך שבאופן תקדימי, תנובה הודתה בהפרות. מבחינת רשות ההגבלים מדובר בעניין קריטי שכן ההודיה פותחת פתח לצרכנים להגיש תביעה ייצוגית. כיוון שתנובה כבר הודתה בדבר העבירה, קל כעת לציבור ללכת לכיוון של תביעה ייצוגית.
- גד בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 900 מיליון שקל
- המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי ההפרה הראשונה, מהות ההפרה היא סיכום עם רשתות קמעונאיות על המחיר הסופי לצרכן על מוצרי תנובה. תנובה הודתה בשני מקרים בהם סיכמה עם רשתות (פעם אחת עם שופרסל על מוצרי גבנ"צ ופעם אחת עם מגה על מוצרי סנפרוסט) על מחיר סופי לצרכן. מדוע מדובר בהפרה? כאשר רשתות הקמעונאות קובעות בעצמן את המחיר לצרכן, התחרות ביניהן עשויה להוביל לירידת מחירים שכל כל רשת (שופרסל או מגה בעניין זה) תרצה למשוך אליה קונים ע"י הורדת מחירים. כאשר חברה כמו תנובה שהינה בעלת כוח שוק גדול מסכמת עם רשתות הקמעונאות על המחיר הסופי של מוצריה לצרכן, הדבר עלול להוביל לפגיעה בתחרות ובכך לפגוע באפשרות של הורדת המחירים של מוצריה לצרכן.
לגבי ההפרה השנייה, לקראת חג שבועות של שנת 2011 פנתה תנובה לרשתות שופרסל ומגה וביקשה משני הרשתות לערוך מבצעים זהים לכל ספקיות החלב (תנודה, טרה ושטראוס) וזאת בכל הנוגע לגבינה לבנה 250 גרם. שופרסל ומגה נענו לבקשתה של תנובה וערכו מבצע אחיד. מדוע מדובר בהפרה? תחרות בין ספקיות החלב, בפרט בתקופת שיא מו חג שבועות, עשויה להוביל להוזלת מחירים שכן כל ספקית תנסה למשוך אליה את הצרכנים. הדבר אמור להטיב עם הצרכנים. קביעת מבצע אחד בין ספקיות החלב הינה פגיעה משמעותית בתחרות ובסיכוי להוזלת מחירים לצרכנים.
- 5.אחד העם 22/10/2017 13:19הגב לתגובה זולאורך שנים מחירי מוצרי החלב היו זהים ברשתות עד כדי אגורה איך זה יתכן אם לא היו עברות על ההגבלים ביזבוז כספי ציבור של יחידת ההגבלים במדינה כמו שלנו שורצת עבריינים מכול הסוגים היחידה להגבלים משותקת
- 4.מי יודע פרטים על הזיכוי? (ל"ת)צרכן 22/10/2017 09:44הגב לתגובה זו
- 3.צרכן 22/10/2017 07:39הגב לתגובה זואני אמור לחפש חשבוניות מ2008?
- ג'קי 22/10/2017 09:10הגב לתגובה זועם מערכת משפט כמו שלנו לא פלא שהפשע משתלם
- 2.יצחק 21/10/2017 22:44הגב לתגובה זולא ראויה לאימון שלנו . ולמה לא באה על עונשה??
- 1.ומי שקנה בתו הזהב? (ל"ת)rubh 21/10/2017 22:13הגב לתגובה זו

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.