תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים בשל התערבות במחיר הסופי לצרכן במגה ושופרסל
ענקית מוצרי החלב תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים, כך עולה מהסדר הפשרה אליו הגיעה החברה מול רשות ההגבלים העסקיים. הקנס שסופגת היום תנובה הינו בשל 2 הפרות שביצעה. הראשונה היא הכתבת מחיר לצרכן והשנייה היא פנייה לרשתות הקמעונאות בנוגע למחיר הסופי לצרכן של מתחרותיה של תנובה.
בשני המקרים מדובר בהסדר כובל מצד תנובה כאשר התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא השנים 2008-2011 שבה החברה הייתה בבעלות קרן אייפקס. לפי הסכם הפשרה, אותם 25 מיליון השקלים יוחזרו לצרכנים באמצעות יוחזרו לצרכנים בצורה של זיכוי בכרטיס האשראי. הזיכוי יהיה על רכישות שבוצעו ברשתות שופרסל ומגה בחודש הקלנדרי שקדם לאישור צו בית המשפט על הסדר הפשרה (כלומר הרכישות שבוצעו בספטמבר). נדגיש כי לא מדובר בזיכוי על רכישות של מוצרי תנובה אלא על רכישות באופן כללי במגה או בשופרסל.
בתוך כך, אריק שוק ששימש מנכ"ל תנובה בתקופה הרלוונטית וארז וולף ששימש מנהל חטיבת המכירות בתקופה זו ישלמו קנס אישי של 75 אלף שקל כ"א וזאת כיוון שלרשות ההגבלים היה חשוב להעביר מסר מרתיע גם ברמת האישית.
הסיפור המרכזי הוא אולי בכך שבאופן תקדימי, תנובה הודתה בהפרות. מבחינת רשות ההגבלים מדובר בעניין קריטי שכן ההודיה פותחת פתח לצרכנים להגיש תביעה ייצוגית. כיוון שתנובה כבר הודתה בדבר העבירה, קל כעת לציבור ללכת לכיוון של תביעה ייצוגית.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- גד בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 900 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי ההפרה הראשונה, מהות ההפרה היא סיכום עם רשתות קמעונאיות על המחיר הסופי לצרכן על מוצרי תנובה. תנובה הודתה בשני מקרים בהם סיכמה עם רשתות (פעם אחת עם שופרסל על מוצרי גבנ"צ ופעם אחת עם מגה על מוצרי סנפרוסט) על מחיר סופי לצרכן. מדוע מדובר בהפרה? כאשר רשתות הקמעונאות קובעות בעצמן את המחיר לצרכן, התחרות ביניהן עשויה להוביל לירידת מחירים שכל כל רשת (שופרסל או מגה בעניין זה) תרצה למשוך אליה קונים ע"י הורדת מחירים. כאשר חברה כמו תנובה שהינה בעלת כוח שוק גדול מסכמת עם רשתות הקמעונאות על המחיר הסופי של מוצריה לצרכן, הדבר עלול להוביל לפגיעה בתחרות ובכך לפגוע באפשרות של הורדת המחירים של מוצריה לצרכן.
לגבי ההפרה השנייה, לקראת חג שבועות של שנת 2011 פנתה תנובה לרשתות שופרסל ומגה וביקשה משני הרשתות לערוך מבצעים זהים לכל ספקיות החלב (תנודה, טרה ושטראוס) וזאת בכל הנוגע לגבינה לבנה 250 גרם. שופרסל ומגה נענו לבקשתה של תנובה וערכו מבצע אחיד. מדוע מדובר בהפרה? תחרות בין ספקיות החלב, בפרט בתקופת שיא מו חג שבועות, עשויה להוביל להוזלת מחירים שכן כל ספקית תנסה למשוך אליה את הצרכנים. הדבר אמור להטיב עם הצרכנים. קביעת מבצע אחד בין ספקיות החלב הינה פגיעה משמעותית בתחרות ובסיכוי להוזלת מחירים לצרכנים.
- 5.אחד העם 22/10/2017 13:19הגב לתגובה זולאורך שנים מחירי מוצרי החלב היו זהים ברשתות עד כדי אגורה איך זה יתכן אם לא היו עברות על ההגבלים ביזבוז כספי ציבור של יחידת ההגבלים במדינה כמו שלנו שורצת עבריינים מכול הסוגים היחידה להגבלים משותקת
- 4.מי יודע פרטים על הזיכוי? (ל"ת)צרכן 22/10/2017 09:44הגב לתגובה זו
- 3.צרכן 22/10/2017 07:39הגב לתגובה זואני אמור לחפש חשבוניות מ2008?
- ג'קי 22/10/2017 09:10הגב לתגובה זועם מערכת משפט כמו שלנו לא פלא שהפשע משתלם
- 2.יצחק 21/10/2017 22:44הגב לתגובה זולא ראויה לאימון שלנו . ולמה לא באה על עונשה??
- 1.ומי שקנה בתו הזהב? (ל"ת)rubh 21/10/2017 22:13הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
