החגיגה נמשכת: שכר ממוצע של 30 אלף שקל בחודש בנמל אשדוד, וכמה בחברת חשמל?
שכר הממונה על השכר באוצר, ערן יעקובי, שרק נכנס לתפקיד, פרסם היום (ד') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים לשנת 2015. כמו בשנים קודמות, קבוצת הגופים המובילה מבחינת גובה שכר היא קבוצת החברות הממשלתיות, בהן השכר הממוצע של עובדיה עמד על 22 אלף שקל. כלומר, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה (שעמד על 9,569 שקלים).
אין זה מפתיע שבין הגופים הציבוריים שהובילו בגובה השכר ניתן למצוא את חברת נמל אשדוד, עם שכר ממוצע של 30 אלף שקל. רק כדי לסבר את האוזן, את השכר הגבוה ביותר בנמל מקבל נתב המרוויח 89 אלף שקלים לחודש. אחריהם נמצאים עובדים חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 29.7 אלף שקל, ועובדי חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 29.3 שקל.
בתוך כך, עובדי בנק ישראל לא נותרו מקופחים עם שכר ממוצע של 27.3 אלף שקל, ורשות ניירות ערך אחריהם עם שכר ממוצע של 26.6 אלף שקל. אם נחזור רגע אחורה לבעל השכר הגבוה ביותר בנמל אשדוד, נראה כי מדובר בסכום הגבוה ביותר מפי 3 מהשכר הממוצע בבנק ישראל.
אחר כך ברשימה ניתן למצוא את עובדי מפעל הפיס, שהרוויחו יותר מחברת חשמל, עם שכר ממוצע של 25.8 אלף שקל. זאת לעומת שכר ממוצע של 25.6 אלף שקל 'בלבד' בחברת חשמל.
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי מדובר בסכומים שלא כוללים הטבות נוספות, כמו למשל: ביטחון תעסוקתי, תשלומי מעסיק לקרן פנסיה לטובת העובדים, לקרן השתלמות, לקופות גמל, תשלומי פנסיה תקציבית, הטבת "חשמל חינם" לעובדי חברת החשמל ותנאי העסקה נוספים.
- 8.YL 21/03/2017 15:11הגב לתגובה זווכי היכן כתוב ב דברי הימים של מגילת העצמאות ש רק חברי כנסת עצלים חסרי השכלה בורים וחלקם לוקחי שלמונים או....דברים גרועים מאלו כמו שיתוף פעולה עם אויב צריכים לקבל שכר חזירי עבור אפס תרומה לציבור?
- 7.עמי 15/03/2017 21:02הגב לתגובה זוכול הדוחות בול שיט מתי פקיד בבנק ישראל או באוצר שחונקים את המדינה עשה משהו פרודוקטיבי כמו להכניס אניה של 300 מטר אורך עם רוחות נגדיות לרציף על מנת להביא לו חיטה או מכונית חדשה
- 6.וחילים משוחררים עובדים בשכר מינימום צאו לרחובות ! (ל"ת)אבי 15/03/2017 19:02הגב לתגובה זו
- 5.מורה 15/03/2017 18:25הגב לתגובה זואפילו לא מזכירים כמו שצריך את שכר המורים שנמצאים הכי למטה ולא מצליחים לסגור חודש בלי מינוס... עודף במיסים יש, העלאות לכל המגזרים יש, אבל אצל המורים אין שינוי, רוצים עוד ועוד ולא מוכנים לתת...הנדסאי שלמד בקושי שנתיים מרוויח פי 2.5 ממורה עם תואר שני, ביזיון.
- 4.עובד קשה למחייתו 15/03/2017 16:17הגב לתגובה זובמקום לדבר על שכר ממוצע, תנו השוואות למשרות שמאויישות גם בחברות פרטיות כדי שנוכל לקבל תמונה אמיתית.
- 3.לא יאמן? כל שנה מפרסמים את זה. איזה כותרת (ל"ת)יש ר א לי 15/03/2017 16:07הגב לתגובה זו
- 2.לא ייקח? (ל"ת)נותנים לו 15/03/2017 15:59הגב לתגובה זו
- 1.עושק 15/03/2017 15:59הגב לתגובה זושיצרה להם את המשכורות המטורפות
- ranr 17/03/2017 12:52הגב לתגובה זוהרופאים לומדים 7 שנים רפואה ולאחר מכן עוד 6-7 שנים התמחות בתנאים מאד קשים במהלכם הם עובדים כ 36 שעות ברצף בניגוד לכל חוקי העבודה המתייחסים לכלל הציבור. אז 14 שנות לימוד והתמחות ובחינות לא קלות ועבודה קשה בבתי החולים ובמקרים רבים הם עוסקים בהצלת חיים או שיפור איכות חיים של בני אדם חולים. לא מגיע להם להרוויח שכר הולם ? לטעמי הרבה יותר מאשר לרשימה ארוכה של עובדים אחרים כמו בנקים, מפעל הפיס, רבני יישובים, עובדי מבקר המדינה, יועצים לשרים וראשי ערים ועוד. מצד שני הכתבה לא מציגה את בעובדים ששכרם נמוך יחסית, כמו עובדים סוציאליים, מורים ועוד.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
