החגיגה נמשכת: שכר ממוצע של 30 אלף שקל בחודש בנמל אשדוד, וכמה בחברת חשמל?

השכר הממוצע בגופים הציבוריים גבוה ב-60% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של עובד החברות הממשלתיות בשנת 2015 - 22 אלף שקל
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה שכר

הממונה על השכר באוצר, ערן יעקובי, שרק נכנס לתפקיד, פרסם היום (ד') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים לשנת 2015. כמו בשנים קודמות, קבוצת הגופים המובילה מבחינת גובה שכר היא קבוצת החברות הממשלתיות, בהן השכר הממוצע של עובדיה עמד על 22 אלף שקל. כלומר, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה (שעמד על 9,569 שקלים).

אין זה מפתיע שבין הגופים הציבוריים שהובילו בגובה השכר ניתן למצוא את חברת נמל אשדוד, עם שכר ממוצע של 30 אלף שקל. רק כדי לסבר את האוזן, את השכר הגבוה ביותר בנמל מקבל נתב המרוויח 89 אלף שקלים לחודש. אחריהם נמצאים עובדים חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 29.7 אלף שקל, ועובדי חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 29.3 שקל.

בתוך כך, עובדי בנק ישראל לא נותרו מקופחים עם שכר ממוצע של 27.3 אלף שקל, ורשות ניירות ערך אחריהם עם שכר ממוצע של 26.6 אלף שקל. אם נחזור רגע אחורה לבעל השכר הגבוה ביותר בנמל אשדוד, נראה כי מדובר בסכום הגבוה ביותר מפי 3 מהשכר הממוצע בבנק ישראל.

אחר כך ברשימה ניתן למצוא את עובדי מפעל הפיס, שהרוויחו יותר מחברת חשמל, עם שכר ממוצע של 25.8 אלף שקל. זאת לעומת שכר ממוצע של 25.6 אלף שקל 'בלבד' בחברת חשמל.

נזכיר כי מדובר בסכומים שלא כוללים הטבות נוספות, כמו למשל: ביטחון תעסוקתי, תשלומי מעסיק לקרן פנסיה לטובת העובדים, לקרן השתלמות, לקופות גמל, תשלומי פנסיה תקציבית, הטבת "חשמל חינם" לעובדי חברת החשמל ותנאי העסקה נוספים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    YL 21/03/2017 15:11
    הגב לתגובה זו
    וכי היכן כתוב ב דברי הימים של מגילת העצמאות ש רק חברי כנסת עצלים חסרי השכלה בורים וחלקם לוקחי שלמונים או....דברים גרועים מאלו כמו שיתוף פעולה עם אויב צריכים לקבל שכר חזירי עבור אפס תרומה לציבור?
  • 7.
    עמי 15/03/2017 21:02
    הגב לתגובה זו
    כול הדוחות בול שיט מתי פקיד בבנק ישראל או באוצר שחונקים את המדינה עשה משהו פרודוקטיבי כמו להכניס אניה של 300 מטר אורך עם רוחות נגדיות לרציף על מנת להביא לו חיטה או מכונית חדשה
  • 6.
    וחילים משוחררים עובדים בשכר מינימום צאו לרחובות ! (ל"ת)
    אבי 15/03/2017 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מורה 15/03/2017 18:25
    הגב לתגובה זו
    אפילו לא מזכירים כמו שצריך את שכר המורים שנמצאים הכי למטה ולא מצליחים לסגור חודש בלי מינוס... עודף במיסים יש, העלאות לכל המגזרים יש, אבל אצל המורים אין שינוי, רוצים עוד ועוד ולא מוכנים לתת...הנדסאי שלמד בקושי שנתיים מרוויח פי 2.5 ממורה עם תואר שני, ביזיון.
  • 4.
    עובד קשה למחייתו 15/03/2017 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום לדבר על שכר ממוצע, תנו השוואות למשרות שמאויישות גם בחברות פרטיות כדי שנוכל לקבל תמונה אמיתית.
  • 3.
    לא יאמן? כל שנה מפרסמים את זה. איזה כותרת (ל"ת)
    יש ר א לי 15/03/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא ייקח? (ל"ת)
    נותנים לו 15/03/2017 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עושק 15/03/2017 15:59
    הגב לתגובה זו
    שיצרה להם את המשכורות המטורפות
  • ranr 17/03/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    הרופאים לומדים 7 שנים רפואה ולאחר מכן עוד 6-7 שנים התמחות בתנאים מאד קשים במהלכם הם עובדים כ 36 שעות ברצף בניגוד לכל חוקי העבודה המתייחסים לכלל הציבור. אז 14 שנות לימוד והתמחות ובחינות לא קלות ועבודה קשה בבתי החולים ובמקרים רבים הם עוסקים בהצלת חיים או שיפור איכות חיים של בני אדם חולים. לא מגיע להם להרוויח שכר הולם ? לטעמי הרבה יותר מאשר לרשימה ארוכה של עובדים אחרים כמו בנקים, מפעל הפיס, רבני יישובים, עובדי מבקר המדינה, יועצים לשרים וראשי ערים ועוד. מצד שני הכתבה לא מציגה את בעובדים ששכרם נמוך יחסית, כמו עובדים סוציאליים, מורים ועוד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.