פרשנות גמישה לקביעת שווי רכב צמוד בתקנות
מהנחייה חדשה שפרסמה רשות המסים ביום 21.10.2014 ניתן ללמוד שאפשר גם להיות גמישים בקביעת שווי רכב צמוד לעובד.
מהנחייה חדשה שפרסמה רשות המסים ביום 21.10.2014 ניתן ללמוד שאפשר גם להיות גמישים בקביעת שווי רכב צמוד לעובד.
בעבר הבענו לא פעם את דעתנו כי תקנות שווי רכב הצמוד לעובד כפופות לעיקרון הכללי המופיע בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ולפיו, כאשר טובת ההנאה העיקרית מהשימוש ברכב היא של המעביד, יש לזקוף לעובד שווי רכב צמוד יחסי בלבד - רק לפי השימוש הפרטי שלו בפועל, לעומת השימוש העסקי ברכב לטובת המעביד.
דעתה של רשות המסים, לפחות עד פרסום ההנחיה, הייתה שונה, והיא סירבה לכל גמישות פרשנית לגבי תקנות שווי רכב צמוד. אלא שדעה זו לא עמדה במבחן כאשר הגיע הנושא אל בין כותלי בית המשפט בעניין ארגון עובדי משרד הביטחון ורפאל (ה"פ 38987-07-12 ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר - החשב בכללי ואח'), ולאחר שקבע בית המשפט כי יש בסיס לתביעת העובדים להוציא צו לרשות המסים לתת אישור ניכוי במקור למעביד שלהם ולפיו המעביד לא יערוך חישוב שווי רכב צמוד לעובדים באופן אוטומטי, אלא כפוף לשימוש ברכב על ידי העובד.
הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בעקבות אותה תביעה נגד רשות המסים קבע הסדרים בדבר אי חישוב שווי רכב צמוד לעובדים, אף על פי שהעובדים החנו את רכבי העבודה שלהם ליד הבית.
לעניין זה כדאי להזכיר שהתקנות קובעות במפורש כי "רכב עבודה" הפטור משווי רכב צמוד הוא רק כזה החונה בחצרות המפעל לאחר גמר יום העבודה.
ההנחיה החדשה של רשות המסים בישראל בנושא "מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר" קובעת כדלקמן:
1. סוגית "שווי רכב צמוד" הובאה לדיון בבית משפט המחוזי בחיפה בנוגע לרכבי מאגר (ה"פ 38987-07-12 ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר החשב בכללי ואח'). ההנחיה להלן נובעת מהסכם הפשרה בין רשות המסים לבין עובדי סגל המחקר ברפא"ל, בתביעה שהוגשה כל ידם לא לחשב שווי רכב צמוד לעובדים בגין כלי רכב שהעובדים מקבלים לצורכי עבודתם וחונים ליד בית העובד לאחר גמר יום העבודה.
2. ההסכם נוגע רק לרכב מאגר שהשימוש בו הוא לפעילויות שוטפות של המעביד ואינו מוקצה לעובד כלשהו, ובלבד שלא הוצמד רכב אחר כלשהו לאותו עובד, והכול בנסיבות מיוחדות של העמדת הרכב, הן באשר לחריגה משעות העבודה הרגילות והן באשר לפעילות מחוץ למקום בעבודה הקבוע, וכן כפוף לאישורים של הדרג הבכיר אצל המעביד ולניהול רישומים מפורשים לצורכי מעקב אצל המעביד ולניהול רישומים מפורטים לצורכי ביקורת המס.
3. ההסכם אינו משליך על ההוראות באשר לקביעת שווי שימוש לעובד בשל רכב צמוד. כאשר מדובר ברכב צמוד, יש לקבוע את השווי על פי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987.
4. יובהר כי באופן עקרוני, באותם מקרים שבהם יש שימוש פרטי ברכב או פוטנציאל שימוש כאמור, יש לזקוף שווי לעובדים גם אם לא מדובר ב"רכב צמוד" במשמעות הרגילה של המושג (למשל - רכב הנותר בחניית העובד). עם זאת, רשות המסים אישרה הקלה ולפיה אם הרכב נותר בידי העובד לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי פעם בחודש בשעות הלילה, ביום שבו עבד העובד, לא בסופי שבוע ובאופן אקראי ולא שיטתי - אין צורך לחייב שווי רכב לעובד.
5. במקרים של שימוש ברכב מאגר לנסיעות לבית העובד יותר מפעם אחת בחודש נקבע כי אם לא מדובר ברכב הנותר בידי העובד לסופי שבוע, יש לזקוף שווי יחסי, על פי היחס שבין מספר הימים בחודש (30 יום) ובלבד שנתקיימו כל התנאים הבאים:
1. הועמד/ו לרשות העובד רכב/י מאגר (לרבות חניית לילה בחניית העובד) במהלך חודש קלנדרי למספר ימים שאינו עולה על עשרה ימים, וכן במספר ימים מוגבל במהלך שנה קלנדרית שאינו עולה על 100 ימים.
2. לא הועמד לרשותו של העובד רכב אחר באותו חודש (אין לו רכב צמוד).
3. לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא ברכב מאגר המיועד לפעילויות שוטפות.
4. הרכב נותר בידי העובד למשך הלילה בלבד (החל מתום יום העבודה המלא של העובד בתום פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע והסתיים לאחר שעות העבודה הרגילות או לקראת פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע ביום המחרת הדורשת יציאה לעבודה לפני שעות העבודה הרגילות). הרכב יוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה הקבוע למעט אם נדרש לפעילות כאמור לעיל ביום המחרת.
5. הרכב מועמד לשימוש העובד באופן אקראי ולא שיטתי בשל צורכי העבודה ועל פי אישור של הגורם המוסמך במקום העבודה.
6. הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום ה' ועד יום א', בחגים, בשבתון, ימי חופשה, ימי מחלה או בכל יום היעדרות אחר מהעבודה.
רשות המסים מדגישה כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים אלו, יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא. עם זאת, נקבע כי בגין רכב מאגר אחר לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי מלא אחד. עוד נקבע כי המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים המפורשים בהנחיה זו.
לדעתנו, עצם ההנחיה מעיד על גמישות בכל הנוגע לפרשנות תקנות מס הכנסה בעניין "שווי רכב צמוד", גמישות שבנסיבות של עובדי משרד הביטחון ורפאל התאימה לתנאי העבודה שלהם, ובהחלט ייתכן כי בנסיבות אחרות תינתן גם גמישות שונה. כך קורה גם כאשר הדברים עומדים לביקורת שיפוטית, בדיוק כפי שקרה בעניין עובדי משרד הביטחון ורפאל.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
