תקציר ו"ע 1597/08 הפניקס - חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה על הסף ברוב דעות ערר שעניינו הוצאת שומה מתוקנת, שעה שהשומה המקורית תלויה ועומדת לדיון בפני ועדת הערר. נקבע כי משמעות התנהלותו של המשיב בפרשה זו היא ביטול השומה המקורית על ידו בעצם הבאתה לעולם של שומה חדשה ומתוקנת. אין אפוא בנסיבות אלה מקום להמשיך בהליך הערר שעניינו שומה שאינה קיימת עוד. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------- הנכס מושא הערר הוא "קניון גבעתיים" ("הנכס") אשר נבנה על חלקה בבעלות שיכון עובדים בע"מ. מחצית מזכויות הבעלות במקרקעין של שיכון עובדים, המקרקעין שעליהם נבנה הנכס, נמכרו בשנת 2004 לעוררת. בשנת 2006 בעקבות כוונתה של שיכון עובדים למכור את חלקה בנכס, הודיעה העוררת לשיכון עובדים כי בכוונתה לממש את זכות הסירוב והגישה הצעה לרכישת חלקה של שיכון בינוי. בסופו של דבר פרשה העוררת מהמרוץ לרכישת חלקה של שיכון עובדים, וב-17.5.2006 כרתה העוררת חוזה עם חברת נכסים ובניין מרכזים מסחריים בע"מ למכירת זכויותיה במקרקעין. כשבוע לאחר מכן, ב-23.5.2006, הודיעה העוררת לשיכון עובדים כי היא מוכרת את אחזקותיה לנכסים ובניין ואינה מממשת את זכות הסירוב. זה השלב שבו הגיעו ההסכם והעסקה בין שיכון עובדים והעוררת לכלל סיום. מכאן ואילך נפרדו דרכיהן של שתי החברות. על העסקה לכאורה מול שיכון ובינוי הוציא המשיב שומת מס רכישה על שווי של 147 מיליון ש"ח (השומה המקורית). על דרישה זו הגישה העוררת השגה ב-31.10.2007 (ההשגה הראשונה). לטענתה, המשיב ביקש לחייבה במס עבור עסקה אשר "לא הייתה ולא נבראה", טרם נחתם חוזה בעניינה וממילא אף לא שולמה תמורה ולא הועברה חזקה במקרקעין אלו. יתרה מכך, אף אם בוצעה עסקה הרי היא בוטלה עוד טרם הגיעה לכדי בשלות. המשיב דחה את השגתה של העוררת. לשיטתו, העוררת רכשה משיכון עובדים זכות במקרקעין. לדידו, העוררת מימשה את זכות הסירוב והזכות נמכרה לנכסים ובניין בשווי המימוש. על החלטה זו הוגש הערר ב-31.12.2008. קרוב לשנה לאחר הגשת הערר דנא, ב-11.11.2009, נמסרה לעוררת שומת מס רכישה חדשה ומתוקנת ("שומה חדשה") שהגדילה את שווי הרכישה לכ-153 מיליון ש"ח. תיקון זה הוגש לעוררת בעוד הערר תלוי וממתין לשמיעה, מבלי שנתבקשה רשות הוועדה ואף לא נמסרה לוועדה כל הודעה מקדימה. בנסיבות האמורות נאלצה העוררת ב-10.12.2009 להגיש השגה נוספת הכוללת את כל טענותיה העובדתיות והמשפטיות בקשר להיעדר החבות במס רכישה, וגם טענות הנוגע לתיקון השומה (השגה שנייה), תוך שהיא מתייחסת אף לערר התלוי ועומד כל אותה עת. המשיב לא הגיב על ההשגה השנייה. העוררת החליטה להקדים בקשה לקבלת הערר על הסף, מהטעם שפתיחת השומה על ידי עריכת שומה מתוקנת מבטלת את השומה נשוא הערר. עוד דורשת העוררת להצהיר כי משאיחר המשיב במתן תשובה להשגה השנייה שהוגשה ומשחלף המועד להגשתה מבלי שנתבקשה אורכה, הרי לא נותר מנוס מקבלת הערר התלוי ועומד בשלב הטרומי. זאת בהתאם לחוק ולפסיקה. דיון ---- (דעת הרוב השופטת ר' שטרנברג אליעז והחבר נ' הכהן) דין הבקשה לקבלת הערר על הסף להתקבל. העוררת סומכת טענותיה בהלכה העולה מע"א 9165/99 איציק וצורי (1986) שותפות רשומה נ' מנהל מס-שבח מקרקעין. בפרשה זו הוציא המשיב שומת מס שבח לגוף הלא נכון, ובשלב מאוחר יותר הוציא שומות מתוקנות. ועדת הערר החליטה לקבל באופן טכני את הערר על ההחלטה שנתן המשיב בהשגה על השומות המקוריות, בציינה כי את השומות המתוקנות שהתקבלו כאמור יהיה ניתן לתקוף בערר חדש. למען הסר ספק אף נאמר שם במפורש כי ההחלטה למחוק את הערר התלוי ועומד לא תהווה מעשה בית דין, וכי צעד זה לא פוגם בסמכותו של המשיב לתקן את השומות. בית המשפט העליון דחה את הערעור על החלטה זו בקבלו את טענת העוררים כי הואיל והשומות תוקנו לאחר הגשת הערר, המשמעות היא כי הערר התקבל. בקבלה את הערר, פעלה הוועדה מכוח הסמכות שהוקנתה לה בסעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). משמעות התנהלותו של המשיב בפרשה זו היא ביטול השומה המקורית על ידו בעצם הבאתה לעולם של שומה חדשה ומתוקנת. אין אפוא בנסיבות אלה מקום להמשיך בהליך הערר דכאן שעניינו שומה שאינה קיימת עוד. למותר לציין כי הסדר הדיוני אינו סובל קיומם של שני עררים תלויים ועומדים באותו עניין. אשר על כן, על פי הסמכות לפי סעיף 89(ב) לחוק הערר מתקבל תוך הדגשת העובדה כי החלטה זו אינה מהווה מעשה בית דין. אין בקבלת הערר משום גריעה כלשהי מסמכותו של המשיב להוציא שומה חדשה על פי סעיף 85 לחוק. כפועל יוצא תעמוד לעוררים הזכות להשיג ולערור על שומה חדשה ככל שיידרש במסגרת ערר חדש ועדכני, אם אכן יגישו ערר. שאלת ההתיישנות אם תוגש שומה לפי סעיף 85 לחוק לא הוכרעה. תוצאה -------- הערר התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז והחברים ד' מרגליות ונ' הכהן ניתן ב-16.7.2014