חישוב לינארי מוטב כזכות
במקביל לביטול הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים החל מ-1.1.2014, נקבעה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הוראה המקנה חישוב מס לינארי מוטב ליחיד
במקביל לביטול הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים החל מ-1.1.2014, נקבעה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הוראה המקנה חישוב מס לינארי מוטב ליחיד במכירת דירת מגורים מזכה שנרכשה קודם ליום 1.1.2014. ההוראה הקבועה בסעיף 48א(ב2) לחוק קובעת פטור ממס לחלק השבח הריאלי מיום הרכישה של דירת המגורים ועד 1.1.2014, וחיוב במס שבח (בשיעור 25%) רק בנוגע ליתרת השבח הריאלי (מיום 1.1.2014 ועד יום המכירה). חישוב החלק החייב והפטור נעשה בהתאם לתקופות ההחזקה, וכתוצאה מכך דירת מגורים שיום רכישתה ותיק יותר תיהנה מחלק פטור ממס גדול יותר ולהיפך. יישום החישוב הלינארי המוטב בנוגע למכירת דירות מגורים בתקופת הביניים (1.1.2014 עד 31.12.2017) מותנה במספר מגבלות. האחת, שאין מדובר במכירה לקרוב (בין בתמורה ובין שלא בתמורה). השנייה, שאם וככל שמדובר בדירת מגורים שקיבל המוכר במתנה קודם ליום 1.1.2014, הרי חלפו תקופות הצינון על פי הדין הקודם. השלישית שבה נתמקד להלן עניינה הגבלת הזכות לחישוב הלינארי המוטב לעד פעמיים בלבד לכל מוכר. נוסף על כך נדרש כי אם וככל שהמוכר ניצל בעבר פטור למכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים מכוח סעיף 49ב(1) לחוק, חלפו ארבע שנים לפחות ממועד ניצול הפטור האמור ועד הפעם השנייה שבה יבקש לנצל את החישוב הלינארי המוטב. לאור העובדה שניצול החישוב הלינארי המוטב מוגבל לפעמיים בלבד בתקופת הביניים מתעוררת השאלה האם רשאי מוכר שלא להשתמש בחישוב זה במכירה ספציפית, כדי לשמור אותו למכירות מאוחרות יותר בתקופת הביניים שבמסגרתן תועלת המס מהחישוב תהיה גדולה יותר. בלשון החוק אין תשובה ברורה לשאלה זו. כך, סעיף 48א(ב2) לחוק הקובע את הוראות החישוב אינו מציין במפורש כי הנישום "רשאי" לבקשן, ועל כן אפשרית טענה על בסיס פרשנות דווקנית שלפיה אין מדובר בזכות אלא בהוראת חישוב מחייבת. לגישתנו, לא כך הם הדברים. תכלית ההוראה היא להעניק הקלת מס וככזו יש לפרשה כזכות ולא כחובה. העובדה כי ההטבה מוגבלת באפשרות ניצולה לפעמיים בלבד, מצביעה לדעתנו על כך שלנישום נתונה הזכות האם ומתי לנצלה, והוא רשאי לבחור להתחייב במס בשיעור רגיל כדי לשמור את אפשרות הניצול למכירה מאוחרת יותר. מסקנה זו נתמכת גם בהשוואה לזכותו הבלתי מעורערת של נישום לבחור האם לנצל פטור רגיל ממס במכירת דירת מגורים מכוח פרק חמישי 1 לחוק. אמנם בנוגע לדרישת פטור מכוח פרק חמישי 1 לחוק נעשה שימוש מפורש במילה "זכאי" (סעיף 49א לחוק), אולם אין לייחס לכך חשיבות מהותית לענייננו. תכלית החקיקה זהה בשני המקרים, ויש לפרשה אפוא באופן דומה ולאפשר לנישום בחירה גם בנוגע לניצול (או אי ניצול) החישוב הלינארי המוטב. לימוד גזירה שווה כאמור נדרש בייחוד לאור העובדה שחישוב המס הלינארי המוטב הוא למעשה תחליף לפטור ממס אשר היה נהוג מכוח סעיף 49ב(1) שבוטל. * האמור במאמר הוא על דעת הכותב בלבד, אינו משקף בהכרח את עמדת רשויות המס ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הכותב - ממשרד אלתר עורכי דין


פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.