קבלת בקשה להוספת ראיות המערערים במסגרת ערעור מס הכנסה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 54447/12 דימא נאמנויות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה ת"א 3

תקציר ע"מ 54447/12 דימא נאמנויות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה ת"א 3 בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בקשה להוספת ראיות המערערים במסגרת ערעור מס הכנסה, שנעשתה לאחר שלב חקירת עדי המערערים אך בטרם החל שלב חקירת עדי המשיב וכמובן בטרם שלב סיום הבאת הראיות. בית המשפט פסק כי לראיות הנוגעות לשיפוצים שנעשו במבנה קיימת חשיבות לצורך בירור המחלוקת בשאלת סיווג ההכנסות מהשכרת המבנה כהכנסות פירותיות או הוניות, בהתאם למבחן פיתוח והשבחת הנכס. עם זאת, לאור מחדל המערערים נזקפו הוצאות לחובתם בבקשה. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------ המערערת היא חברה משפחתית אשר ערעורה לשנות המס 2009-2006 נדון בבית משפט זה בנוגע לסוגיית קיזוז הפסדים מהשכרת מבנה. המשיב סירב להכיר בקיזוז זה וכן סירב להכיר בהוצאות מסוימות שעליהן דיווחה המערערת. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת בין היתר לנושא סיווג הכנסות השכירות, האם הכנסות עסקיות לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") או הכנסות לפי סעיף 2(6) לפקודה, ובהתאמה היכולת לקזז את ההפסדים הנובעים מהשכרת המבנה מהכנסותיו של המערער. לאחר שלב הבאת ראיות המערערים ובטרם החל שלב הבאת ראיות המשיב, ביקשו המערערים להגיש חשבוניות מס שיעידו על שיפוצים שנערכו במבנה. המשיב התנגד לאמור ומכאן הבקשה דנן. דיון ----- תחילה יש להסיר טעות שנפלה בהתייחסותו של המשיב להליך דנן כאל ערעור על פסק דין או החלטה של בית משפט לפי חלק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משכך הפניות המשיב לתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי הדנה בבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור אינה רלוונטית. יודגש כי ההליך דנן הוא ערעור על החלטה של גורם מנהלי, פקיד השומה, על פי סעיף 153 לפקודה, והערכאה הדנה ב"ערעור" זה היא ערכאה דיונית ולא ערכאת ערעור. משכך בקשה זו צריכה להיבחן בהיבט של בקשה להוספת ראיות בשלבי בירור "התביעה" ובטרם ניתן פסק דין, ולא בשלבי הערעור לאחר שניתן פסק דין. ככלל, מוטלת החובה הדיונית על הצדדים להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיום שלב ההוכחות יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. עם זאת, עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. ההכרעה בין מאזן השיקולים לאישור הבקשה צריכה להיות מבוססת על הסיכוי שיש בהגשת המסמכים הללו לבית המשפט כדי לתרום לבירור האמת. בענייננו, הגשת המסמכים הנוספים התבקשה אמנם לאחר שלב חקירת עדי המערערים, אך בטרם החל שלב חקירת עדי המשיב וכמובן בטרם שלב סיום הבאת הראיות. רובם המכריע של המסמכים שפורטו בבקשה נוגעים לשיפוצים שונים שנעשו במבנה. כאמור אחת מהמחלוקות בתיק היא סיווג הכנסות דמי השכירות. בהקשר זה כידוע אחד המבחנים להבחנה הנדרשת בין הכנסות הוניות או פירותיות הוא מבחן הפיתוח והשבחת הנכס. טיב השיפוצים שנעשו במבנה עשוי להעיד על הסיווג המתאים, ושיקול זה מטה את הכף לקבלת הבקשה. עם זאת, לאור מחדלם של המערערים באי צירוף המסמכים בשלב המתאים - ייזקפו הוצאות לחובתם. תוצאה -------- הבקשה התקבלה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 4,000 ש"ח. בבית המשפט המחוזי תל אביב לפני כב' השופט י' אטדגי ניתן ב-9.7.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.