דחיית טענה בדבר אכיפה בררנית שהועלתה רק בשלב הסיכומים
ו"ע 17240/12 יחד הבונים ייזום ובניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות
תקציר ו"ע 17240/12 יחד הבונים ייזום ובניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי מרכז דחתה טענה בדבר אכיפה בררנית, בשל העובדה כי טענה זו הועלתה רק בשלב הסיכומים ואף לא הועלתה בהשגה. כן נפסק כי לא ניתן לאפשר לעוררים להגיש בשלב הסיכומים ראיות שיוכיחו את טענתם האמורה. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------- מדובר בהחלטת ביניים בערר שעניינו האם מתקיימים התנאים המאפשרים להתיר לעוררים בשלב הסיכומים להעלות טענות חדשות, המתייחסות לאפלייתם לרעה ולאכיפה בררנית מצדו של המשיב, בהקשר עם הוספת עלויות משפטיות לתמורת המכירה. בהקשר זה נדרש להכריע גם בשאלה נוספת: האם טענות אלה הן טענות משפטיות המבוססות על עובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים לערר דנן, אם לאו. נוסף על כך, האם מתקיימים התנאים הנדרשים כדי לאשר לעוררים להגיש כראיה בשלב הסיכומים של ערר זה, מסמכים חדשים (שומות של המשיב) שאותם צירפו לראשונה לסיכומיהם. לטענת העוררים, ערר זה עוסק בשאלות משפטיות גרידא. לדידם, הסוגיות הנכללות בערר זה הן אלה: האם יש לצרף לשווי העסקה (התמורה) את העלויות המשפטיות שבהן נושא רוכש דירת מגורים, עבור קבלת הטיפול המשפטי הנוגע לרישום זכויותיו בדירת המגורים שרכש, והאם המשיב הפעיל כלפי העוררים אכיפה בררנית באופן המצדיק להעניק לעוררים סעד של "הגנה מן הצדק". לטענת העוררים, בהתייחס לעסקה נושא ערר זה צירף המשיב לשווי התמורה בעסקה זו את מחירם של השירותים המשפטיים שניתנו לעוררים, ואילו בעסקאות דומות אחרות הוא נמנע מלעשות כן. באשר לטענת "הגנה מן הצדק" טוענים העוררים כי יש להעניק סעד זה במקרה של אכיפה בררנית הנעשית תוך פגיעה בשוויון שבין נישומים אשר ענייניהם דומים, וכאשר האכיפה מתבצעת על יסוד שיקול זר או החלטה שרירותית גרידא. לטענת המשיב, הטענות בנוגע לאכיפה בררנית ואפלייתם לרעה של העוררים לא נטענו בהשגה עצמה, ואף לא נטענו במהלך הערר דנן עד לשלב הסיכומים - ולכן לא ניתן להעלותן לראשונה רק עתה, בעת הגשת סיכומי העוררים בערר. נוסף על כך, לשיטתו, בהתאם לפסיקת בתי המשפט טענות בדבר אכיפה בררנית ואפליה הן טענות עובדתיות אשר יש לבססן בתשתית ראייתית. לפיכך, העלאתן של טענות אלה רק עתה, בשלב הסיכומים, נוגדת את הוראות סדרי הדין ומונעת ממנו מלהתמודד כנגדן באמצעות חקירה נגדית של עדים או באמצעות הגשת מסמכים מטעמו. דיון ----- הלכה היא כי ערכאת ערעור רשאית לדון לראשונה בטענה אשר לא נטענה בפני הערכאה הדיונית, כאשר מדובר בטענה משפטית המבוססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת. עם זאת, כאשר מדובר בטענה עובדתית חדשה, בטענה משפטית המבוססת על עובדות שנויות במחלוקת, או בטענה משפטית שיש בה משום שינוי מהותי של חזית הטיעון - לא תדון בה ערכאת הערעור אם לא הועלתה קודם לכן בפני הערכאה הדיונית. טענות בנוגע לאפליה ואכיפה בררנית הן טענות המשלבות פן עובדתי ופן משפטי, ולפיכך המעלה אותן נדרש לתומכן ולבססן בתשתית עובדתית לכאורית. בערר הנוכחי לא קיימת מחלוקת על כך שטענות העוררים בדבר אפליה ואכיפה בררנית הן טענות חדשות אשר הועלו לראשונה עם הגשת סיכומיהם. לטענת העוררים, טענותיהם החדשות מבוססות על תשתית עובדתית שאינה שנויה במחלוקת, ולפיכך ניתן להעלותן לראשונה במסגרת הסיכומים. בהקשר זה טוענים העוררים כי טענותיהם החדשות הן בגדר הסקת מסקנות מעובדות מוכחות או מעובדות שהיו פרושות בפני המשיב. נפסק כי טענותיהם החדשות של העוררים בדבר אפליה לרעה ואכיפה בררנית מבוססות על תשתית עובדתית השנויה במחלוקת בינם לבין המשיב. נוסף על כך, מתן הרשאה לעוררים להוסיף טענות חדשות לאלה שפורטו בכתב הערר המקורי יגרום לשינוי מהותי של חזית המריבה כפי שנקבעה בכתב הערר ובהחלטת המשיב בהשגה נושא הערר, אשר בגדרה מפורטים נימוקי המשיב לשומה שהוצאה לעוררים. בנסיבות אלה ונוכח ההלכה הפסוקה שפורטה לעיל, טענות אלה היו צריכות להיות מועלות עוד בשלב ההשגה, ואף אם היו מועלות על ידי העוררים במסגרת כתב הערר - ספק אם ניתן היה לאשר דיון בהן בפני ועדת ערר זו המשמשת כערכאת ערעור. משכך, קל וחומר שאין לאפשר העלאת טענות חדשות אלה לראשונה עתה, בשלב הגשת סיכומי העוררים בערר. נפסק כי בתיק זה גם לא מתקיימים התנאים לצירופן של ראיות חדשות על ידי העוררים (שומות אחרות של המשיב) בשלב זה של הגשת סיכומי העוררים בערר. מטרתן של הראיות החדשות אשר צירפו העוררים לראשונה במסגרת סיכומיהם, היא ליצור יש מאין תשתית עובדתית חדשה כבסיס לטענותיהם החדשות בדבר אכיפה בררנית ואפלייתם לרעה, אשר הועלו גם הן לראשונה בשלב הסיכומים של ערר זה. ההלכה הפסוקה קובעת כי על בעל דין להגיש ראיותיו כ"חבילה אחת", כי רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות גם לאחר תום שלב הגשת הראיות, וכי רק במקרים נדירים ביותר יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר תום שלב הגשת הראיות בערכאת הערעור. מקרה זה אינו נמנה על המקרים הנדירים הללו. תוצאה -------- בקשת המשיב למחוק את הטענות מהסיכומים התקבלה. בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי מרכז לפני כב' השופט ב' ארנון והחברים ד' שמואלביץ וד' מרגליות ניתן ב-18.6.2014


פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.