העובדות

------------

אלברט יגודבייב (להלן: "העובד") תבע את בי.אם.ישראל יבוא ושיווק צעצועים (2005) בע"מ (להלן: "המעבידה החדשה") לשלם לו זכויות סוציאליות בעד תקופת עבודתו באותו מקום עבודה, עד לפיטוריו. לטענתו, המעבידה החדשה היא מעבידתו האחרונה באותו מקום עבודה, והיא חייבת בתשלום זכויותיו בעד כל תקופת עבודתו.

לטענת המעבידה החדשה, העובד היה שותף לקנוניה נגדה, ביחד עם הנתבעים 3 ,4 ו-5 (להלן: "צדדי ג'") כנגדם הגישה הודעת צד ג'. לטענתה, בתקופת עבודתו ובשעות עבודתו במעבידה החדשה, עת היא נושאת בעלות העסקתו, ותוך שהוא משתמש במשאית שלה, עבד אצל צדדי ג' ובשירותם. כמו כן, היה שותף לקנוניה של אספקת סחורה של המעבידה החדשה ללקוחות והעברת התמורה לצדדי ג'. עוד טענה, כי העובד לא פוטר מעבודתו, ומכתב הפיטורים נמסר לו עקב איומים על מנהל המעבידה החדשה, כי העובד עבד במעבידה החדשה פחות משנה, וצדדי ג' אחראים לתשלום זכויותיו בעד התקופה בה עבד אצלם.

הנתבעת 2 היא חברה שהייתה בבעלותם של צדדי ג'(להלן: "החברה"). לפי הסכם שנחתם בין בעלי המניות, מלאי החברה עבר להיות שייך למעבידה החדשה.

ביה"ד בחן, האם הוכחה קנוניה של צדדי ג' כנגד המעבידה החדשה, האם העובד היה שותף לקנוניה, האם פוטר מעבודתו וזכאי לפיצויים ולזכויות נוספות מהמעבידה החדשה, והאם יש לחייב את צדדי ג' להשיב למעבידה החדשה כספים שתשלם לעובד.

פסק הדין

------------

המעבידה החדשה טענה, כי למרות שהחברה הייתהא מורה להפסיק לפעול לאחר הקמת המעבידה החדשה, אליה הועבר המלאי של החברה, המשיכו צדדי ג' להפעיל את החברה, מכרו סחורה שהייתה שייכת למעבידה החדשה, ואת התמורה העבירו לחברה.

עוד טענה, כי העובד עבד עבור צדדי ג' במקביל לעבודתו במעבידה החדשה. עובדה זו נתגלתה כאשר לקוחות ביקשו מהמעבידה החדשה שירות ותיקונים למוצרים שנמכרו להם ע"י העובד, והעבירו כהוכחה לקניה חשבוניות שהוצאו ע"י צדדי ג'.

העובד טען, כי מעולם לא עבד בחברות מתחרות בתקופת עבודתו במעבידה החדשה, וכי ההסדרים בין החברה לבין המעבידה החדשה אינם רלוונטיים בכל הנוגע לזכויותיו כעובד שעבד באותו מקום עבודה.

ביה"ד קיבל את גרסת המעבידה החדשה, כי נפלה קורבן להונאה של צדדי ג', וכי העובד, בתקופה בה היה עובד שלה, עבד במקביל בעסקיהם של צדדי ג' ושיתף פעולה בהעברת הכנסותיה לידיהם.

ביה"ד קבע, כי בתקופת עבודתו של העובד במעבידה החדשה, צדדי ג' פעלו בקנוניה נגדה, עת סיפקו סחורה של המעבידה החדשה וגרמו להעברת התמורה לחברות אחרות שבניהולם של צדדי ג'.

בעניין נסיבות סיום עבודתו של העובד קיבל ביה"ד את גרסתה של המעבידה החדשה, וקבע, כי העובד לא פוטר מעבודתו, למרות שהוא אוחז במכתב פיטורים.

העובד טען, כי המעבידה החדשה הייתה מעסיקת והאחרונה באותו מקום עבודה, ולכן היא חייבת בתשלום זכויותיו ממועד תחילת עבודת ובחברה ועד למועד סיום עבודתו.

המעבידה החדשה טענה, כי לנוכח העובדה, שבמקביל לעבודתו במעבידה החדשה החל לעבוד אצל צדדי ג', שהיו גם שותפים בחברה, הרי שצדדי ג' חייבים בתשלום זכויותיו בעד תקופת עבודתו בחברה ובמעבידה החדשה. ביה"ד דחה טענה זו של המעבידה החדשה. עסקי צדדי ג' הם מקום עבודה אחר מהחברה, ואין בעובדה שהיו מנהלים ו/או בעלי מניות בחברה, כדי ליצור רצף זכויות בין תקופת עבודתו של העובד בחברה ובמעבידה החדשה, לבין תקופת עבודתו אצל צדדי ג'. בנוסף, דחה ביה"ד את הטענה, כי יש לראות בחברה כמעבידתו הבלעדית של העובד גם בתקופה בה הועסק במעבידה החדשה. אין מחלוקת כי העובד ביצע עבודה גם עבור המעבידה החדשה ולא רק עבור צדדי ג', ולכן המעבידה החדשה הייתה לפחות מעסיקה במשותף של העובד. טענתה מעבידה החדשה כי צדדי ג' התחייבו לשאת בתשלום זכויותיו של העובד בעד תקופת עבודתו בחברה לא הוכחה.

הואיל והעובד עבד באותו מקום עבודה, המעבידה החדשה אחראית לתשלום זכויותיו של העובד בעד תקופת עבודתו באותו מקום עבודה, לרבות תקופת עבודתו במעבידה החדשה. משלא הועלתה בכתב ההגנה טענת קיזוז מפורטת ומכומתת, לא ניתן לקזז מהסכומים המגיעים לעובד בקשר לעבודתו סכומים בגין נזקים שגרם.

בית הדין דחה את התביעה לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ושכר חודש יולי 2005, וקיבל את התביעה לפדיון חופשה ודמי הבראה.

בנסיבות בהם צדדי ג' עשו שימוש בעבודתו של העובד לקידום עסקיהם, על חשבון המעבידה החדשה, מוצדק להטיל על צדדי ג' את החבות בתשלום זכויותיו של העובד, הן בתקופה עבודתו בחברה והן בתקופת עבודתו במעבידה החדשה. אשר על כן קבע ביה"ד, כי על צדדי ג' לשפות את המעבידה החדשה על כל סכום אותו חויבה לשלם לעובד על פי פסק הדין.

נקבע, כי המעבידה החדשה תשלם לעובד דמי חופשה, דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן פיצוי בעד הימנעות מהפרשות לקופת גמל. צדדי ג' ישלמו, יחד ולחוד, את הוצאות המעבידה החדשה.