בוננזה: המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ציינה היום את יום הבטיחות בדרכים בישיבה שעסקה במערך מצלמות המהירות. היו"ר ברוורמן אמר בפתח הדיון כי הוועדה מבקשת לבחון את העבירות שאוכפות המצלמות, הפרמטרים לפיהם נבחר מיקום המצלמות, האפקטיביות שלהן בהורדת מספר תאונות הדרכים וכן השימוש בכספי הדוחות.
מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, הביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על הביצוע. לדבריו, לא ייתכן שכבר לפני עשר שנים שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, הצהיר על הצבת 300 מצלמות בכבישים ועד היום הוצבו רק 59 מצלמות.
המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל
לדבריו, פריסה כלל ארצית של המצלמות יכולה להוריד 405 מתאונות הדרכים. הוא הוסיף כי עד היום השקיעה המדינה בפרויקט כ-60 מיליון שקל וההכנסות ממנו עומדות על 80 מיליון שקל. עם זאת ציין אבוהב שהמצלמות לא יפתרו את כל הבעיות ולא בכל מקום צריך להציב מצלמה, הוא אף קרא להגביר את השקיפות בנושא, להקים ועדה ציבורית שתבחן את מיקום המצלמות ולהעביר את ההכנסות מהפרויקט לטובת המלחמה בתאונות הדרכים.
המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, אמר כי הצבת 2,000 מצלמות בכל הארץ יכולה לשנות את התנהגות הנהגים ולהביא להפחתה של יותר מ-10% במספר ההרוגים. הוא הוסיף כי עלות של פרויקט כזה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, ורק החיסכון מהנזק הכלכלי של אובדן חיי אדם יכסה את ההשקעה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה.
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוטובלי: "הצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון מקובלת על כל הגורמים"
סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי אין ספק שהצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון זה דבר שמקובל על כל הגורמים, והמחלוקת היא רק באשר למתווה היישום. לדבריה, מי שמופקד על הפרויקט הם המשטרה והשר לביטחון פנים. סגנית השר מתחה ביקורת על העדרו של השר לביטחון פנים מהדיון, ואמרה כי הוא הכתובת לקידום הנושא.
היו"ר ברוורמן ציין כי פרויקט המצלמות חשוב וחיוני למאבק בתאונות, וקידומו לא עומד בסתירה לקידום המלחמה בתאונות בדרכים אחרות. הוא אף קרא למשרד לביטחון פנים לפעול לביצוע הפרויקט. מפקד משטרת התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי מדיניות השר לביטחון פנים היא לקדם את הפרויקט, אולם כרגע ישנה בעיה תקציבית. סגנית השר חוטובלי הגיבה ואמרה כי שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי ייתן גיבוי מלא לפרויקט ולכן אין מחסום תקציבי.
סופר: "האנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות והסיכון לתאונה עולה"
ניצב אדרי התייחס בדיון להצבת המצלמות בכביש עוקף קריות, ואמר כי בכביש היו 20 תאונות כשאחת מהן הייתה קטלנית עם הרוג אחד. הוא הוסיף כי המשטרה קיבלה עשרות פניות של אזרחים שהתלוננו על נסיעה במהירות מופרזת ודרשו להציב מצלמות. ניצב אדרי אף אמר כי בני נוער מבצעים בכביש תחרויות עם רכבים. לדבריו, במקטעים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עוד ציין אדרי כי המשטרה בוחנת להרחיב את השימוש גם למצלמות וידאו. עם זאת הוא ציין כי דרושה מערכת תומכת למצלמות, גם של אכיפה בדרכים וגם של תגבור בבתי המשפט.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, אמר כי גם אם המהירות לא נתפסת כגורם ראשי לתאונות הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה. הוא המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.
פרופ' הלל בר גרא, שביצע מחקר עבור הרשות, אמר כי אחד הממצאים במחקר מעיד שאם כל הנהגים היו נוסעים לפי המהירות המותרת אפשר היה לחסוך 30-40 הרוגים בשנה.
ברוורמן: "להצבת המצלמות תרומה משמעותית במלחמה בתאונות דרכים"
ח"כ חמד עמאר ציין כי הוא תומך בהצבת המצלמות, אך אמר כי יש לעשות זאת לא רק בכבישים המהירים ובמקומות שהציבור מקבל תחושה שהמצלמות הן מסחטת כספים, אלא בכבישים אדומים ובתוך הערים. ח"כ דוד צור, העומד בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי המצלמות הן נושא אחד מתוך מכלול שלם של צעדים שצריך לעשות. הוא הוסיף כי בכוונתו להעמיק את הדיונים בנושא בוועדת המשנה בראשה הוא עומד.
- 2.ברק 03/11/2013 18:26הגב לתגובה זושמסתיימים בפתאומיות כמו בנמיר ובפנייה בצומת עלית. ושיעלו את המהירות בכבישים המהירים ל130 ויפחיתו את הענישה למי שלא מבצע מספר רב של עבירות או שביצע עברות לא מאוד חמורות. ורק אז שיוסיפו מצלמות. ישנה משוואה שקובעת את ההרתעה של ענשה והיא גורסת שאם האכיפה וגבוהה אז מספיקה ענישה פחותה. ההרתעה שווה לחומרת הענישה כפול הסיכוי להיתפס. אם הסיכוי נמוך מאוד גם עונש מוות לא ירתיע אבל אם סיכוי ודאי אז מספיק גם עונש קל יחסית. חוץ מזה האם המטרה היא לשלול לכולם את הרישיון אז לא תישאר מדינה ולא יהיה ממי לקחת כסף על דוחות וכל הכלכלה תתמוטת.
- 1.ee 29/10/2013 14:56הגב לתגובה זואין לי ספק שהנתונים שיקריים
- אנא צור קשר עם הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריך (ל"ת)מאבחן קליני 29/10/2013 15:30הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
