בוננזה: המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ציינה היום את יום הבטיחות בדרכים בישיבה שעסקה במערך מצלמות המהירות. היו"ר ברוורמן אמר בפתח הדיון כי הוועדה מבקשת לבחון את העבירות שאוכפות המצלמות, הפרמטרים לפיהם נבחר מיקום המצלמות, האפקטיביות שלהן בהורדת מספר תאונות הדרכים וכן השימוש בכספי הדוחות.
מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, הביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על הביצוע. לדבריו, לא ייתכן שכבר לפני עשר שנים שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, הצהיר על הצבת 300 מצלמות בכבישים ועד היום הוצבו רק 59 מצלמות.
המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל
לדבריו, פריסה כלל ארצית של המצלמות יכולה להוריד 405 מתאונות הדרכים. הוא הוסיף כי עד היום השקיעה המדינה בפרויקט כ-60 מיליון שקל וההכנסות ממנו עומדות על 80 מיליון שקל. עם זאת ציין אבוהב שהמצלמות לא יפתרו את כל הבעיות ולא בכל מקום צריך להציב מצלמה, הוא אף קרא להגביר את השקיפות בנושא, להקים ועדה ציבורית שתבחן את מיקום המצלמות ולהעביר את ההכנסות מהפרויקט לטובת המלחמה בתאונות הדרכים.
המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, אמר כי הצבת 2,000 מצלמות בכל הארץ יכולה לשנות את התנהגות הנהגים ולהביא להפחתה של יותר מ-10% במספר ההרוגים. הוא הוסיף כי עלות של פרויקט כזה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, ורק החיסכון מהנזק הכלכלי של אובדן חיי אדם יכסה את ההשקעה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה.
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוטובלי: "הצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון מקובלת על כל הגורמים"
סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי אין ספק שהצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון זה דבר שמקובל על כל הגורמים, והמחלוקת היא רק באשר למתווה היישום. לדבריה, מי שמופקד על הפרויקט הם המשטרה והשר לביטחון פנים. סגנית השר מתחה ביקורת על העדרו של השר לביטחון פנים מהדיון, ואמרה כי הוא הכתובת לקידום הנושא.
היו"ר ברוורמן ציין כי פרויקט המצלמות חשוב וחיוני למאבק בתאונות, וקידומו לא עומד בסתירה לקידום המלחמה בתאונות בדרכים אחרות. הוא אף קרא למשרד לביטחון פנים לפעול לביצוע הפרויקט. מפקד משטרת התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי מדיניות השר לביטחון פנים היא לקדם את הפרויקט, אולם כרגע ישנה בעיה תקציבית. סגנית השר חוטובלי הגיבה ואמרה כי שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי ייתן גיבוי מלא לפרויקט ולכן אין מחסום תקציבי.
סופר: "האנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות והסיכון לתאונה עולה"
ניצב אדרי התייחס בדיון להצבת המצלמות בכביש עוקף קריות, ואמר כי בכביש היו 20 תאונות כשאחת מהן הייתה קטלנית עם הרוג אחד. הוא הוסיף כי המשטרה קיבלה עשרות פניות של אזרחים שהתלוננו על נסיעה במהירות מופרזת ודרשו להציב מצלמות. ניצב אדרי אף אמר כי בני נוער מבצעים בכביש תחרויות עם רכבים. לדבריו, במקטעים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עוד ציין אדרי כי המשטרה בוחנת להרחיב את השימוש גם למצלמות וידאו. עם זאת הוא ציין כי דרושה מערכת תומכת למצלמות, גם של אכיפה בדרכים וגם של תגבור בבתי המשפט.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, אמר כי גם אם המהירות לא נתפסת כגורם ראשי לתאונות הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה. הוא המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.
פרופ' הלל בר גרא, שביצע מחקר עבור הרשות, אמר כי אחד הממצאים במחקר מעיד שאם כל הנהגים היו נוסעים לפי המהירות המותרת אפשר היה לחסוך 30-40 הרוגים בשנה.
ברוורמן: "להצבת המצלמות תרומה משמעותית במלחמה בתאונות דרכים"
ח"כ חמד עמאר ציין כי הוא תומך בהצבת המצלמות, אך אמר כי יש לעשות זאת לא רק בכבישים המהירים ובמקומות שהציבור מקבל תחושה שהמצלמות הן מסחטת כספים, אלא בכבישים אדומים ובתוך הערים. ח"כ דוד צור, העומד בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי המצלמות הן נושא אחד מתוך מכלול שלם של צעדים שצריך לעשות. הוא הוסיף כי בכוונתו להעמיק את הדיונים בנושא בוועדת המשנה בראשה הוא עומד.
- 2.ברק 03/11/2013 18:26הגב לתגובה זושמסתיימים בפתאומיות כמו בנמיר ובפנייה בצומת עלית. ושיעלו את המהירות בכבישים המהירים ל130 ויפחיתו את הענישה למי שלא מבצע מספר רב של עבירות או שביצע עברות לא מאוד חמורות. ורק אז שיוסיפו מצלמות. ישנה משוואה שקובעת את ההרתעה של ענשה והיא גורסת שאם האכיפה וגבוהה אז מספיקה ענישה פחותה. ההרתעה שווה לחומרת הענישה כפול הסיכוי להיתפס. אם הסיכוי נמוך מאוד גם עונש מוות לא ירתיע אבל אם סיכוי ודאי אז מספיק גם עונש קל יחסית. חוץ מזה האם המטרה היא לשלול לכולם את הרישיון אז לא תישאר מדינה ולא יהיה ממי לקחת כסף על דוחות וכל הכלכלה תתמוטת.
- 1.ee 29/10/2013 14:56הגב לתגובה זואין לי ספק שהנתונים שיקריים
- אנא צור קשר עם הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריך (ל"ת)מאבחן קליני 29/10/2013 15:30הגב לתגובה זו

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
