הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

בוננזה: המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

ניצב משה אדרי דיווח על ירידה של 26% בתאונות הדרכים ממקטעי מצלמות; עד היום הוצבו 59 מצלמות; כמה יציבו בעתיד?
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה מצלמות מהירות משה אדרי תאונות דרכים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ציינה היום את יום הבטיחות בדרכים בישיבה שעסקה במערך מצלמות המהירות. היו"ר ברוורמן אמר בפתח הדיון כי הוועדה מבקשת לבחון את העבירות שאוכפות המצלמות, הפרמטרים לפיהם נבחר מיקום המצלמות, האפקטיביות שלהן בהורדת מספר תאונות הדרכים וכן השימוש בכספי הדוחות.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, הביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על הביצוע. לדבריו, לא ייתכן שכבר לפני עשר שנים שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, הצהיר על הצבת 300 מצלמות בכבישים ועד היום הוצבו רק 59 מצלמות.

המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

לדבריו, פריסה כלל ארצית של המצלמות יכולה להוריד 405 מתאונות הדרכים. הוא הוסיף כי עד היום השקיעה המדינה בפרויקט כ-60 מיליון שקל וההכנסות ממנו עומדות על 80 מיליון שקל. עם זאת ציין אבוהב שהמצלמות לא יפתרו את כל הבעיות ולא בכל מקום צריך להציב מצלמה, הוא אף קרא להגביר את השקיפות בנושא, להקים ועדה ציבורית שתבחן את מיקום המצלמות ולהעביר את ההכנסות מהפרויקט לטובת המלחמה בתאונות הדרכים.

המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, אמר כי הצבת 2,000 מצלמות בכל הארץ יכולה לשנות את התנהגות הנהגים ולהביא להפחתה של יותר מ-10% במספר ההרוגים. הוא הוסיף כי עלות של פרויקט כזה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, ורק החיסכון מהנזק הכלכלי של אובדן חיי אדם יכסה את ההשקעה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה.

חוטובלי: "הצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון מקובלת על כל הגורמים"

סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי אין ספק שהצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון זה דבר שמקובל על כל הגורמים, והמחלוקת היא רק באשר למתווה היישום. לדבריה, מי שמופקד על הפרויקט הם המשטרה והשר לביטחון פנים. סגנית השר מתחה ביקורת על העדרו של השר לביטחון פנים מהדיון, ואמרה כי הוא הכתובת לקידום הנושא.

היו"ר ברוורמן ציין כי פרויקט המצלמות חשוב וחיוני למאבק בתאונות, וקידומו לא עומד בסתירה לקידום המלחמה בתאונות בדרכים אחרות. הוא אף קרא למשרד לביטחון פנים לפעול לביצוע הפרויקט. מפקד משטרת התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי מדיניות השר לביטחון פנים היא לקדם את הפרויקט, אולם כרגע ישנה בעיה תקציבית. סגנית השר חוטובלי הגיבה ואמרה כי שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי ייתן גיבוי מלא לפרויקט ולכן אין מחסום תקציבי.

סופר: "האנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות והסיכון לתאונה עולה"

ניצב אדרי התייחס בדיון להצבת המצלמות בכביש עוקף קריות, ואמר כי בכביש היו 20 תאונות כשאחת מהן הייתה קטלנית עם הרוג אחד. הוא הוסיף כי המשטרה קיבלה עשרות פניות של אזרחים שהתלוננו על נסיעה במהירות מופרזת ודרשו להציב מצלמות. ניצב אדרי אף אמר כי בני נוער מבצעים בכביש תחרויות עם רכבים. לדבריו, במקטעים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עוד ציין אדרי כי המשטרה בוחנת להרחיב את השימוש גם למצלמות וידאו. עם זאת הוא ציין כי דרושה מערכת תומכת למצלמות, גם של אכיפה בדרכים וגם של תגבור בבתי המשפט.

קיראו עוד ב"בארץ"

המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, אמר כי גם אם המהירות לא נתפסת כגורם ראשי לתאונות הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה. הוא המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.

פרופ' הלל בר גרא, שביצע מחקר עבור הרשות, אמר כי אחד הממצאים במחקר מעיד שאם כל הנהגים היו נוסעים לפי המהירות המותרת אפשר היה לחסוך 30-40 הרוגים בשנה.

ברוורמן: "להצבת המצלמות תרומה משמעותית במלחמה בתאונות דרכים"

ח"כ חמד עמאר ציין כי הוא תומך בהצבת המצלמות, אך אמר כי יש לעשות זאת לא רק בכבישים המהירים ובמקומות שהציבור מקבל תחושה שהמצלמות הן מסחטת כספים, אלא בכבישים אדומים ובתוך הערים. ח"כ דוד צור, העומד בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי המצלמות הן נושא אחד מתוך מכלול שלם של צעדים שצריך לעשות. הוא הוסיף כי בכוונתו להעמיק את הדיונים בנושא בוועדת המשנה בראשה הוא עומד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברק 03/11/2013 18:26
    הגב לתגובה זו
    שמסתיימים בפתאומיות כמו בנמיר ובפנייה בצומת עלית. ושיעלו את המהירות בכבישים המהירים ל130 ויפחיתו את הענישה למי שלא מבצע מספר רב של עבירות או שביצע עברות לא מאוד חמורות. ורק אז שיוסיפו מצלמות. ישנה משוואה שקובעת את ההרתעה של ענשה והיא גורסת שאם האכיפה וגבוהה אז מספיקה ענישה פחותה. ההרתעה שווה לחומרת הענישה כפול הסיכוי להיתפס. אם הסיכוי נמוך מאוד גם עונש מוות לא ירתיע אבל אם סיכוי ודאי אז מספיק גם עונש קל יחסית. חוץ מזה האם המטרה היא לשלול לכולם את הרישיון אז לא תישאר מדינה ולא יהיה ממי לקחת כסף על דוחות וכל הכלכלה תתמוטת.
  • 1.
    ee 29/10/2013 14:56
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שהנתונים שיקריים
  • אנא צור קשר עם הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריך (ל"ת)
    מאבחן קליני 29/10/2013 15:30
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

להמשך הכתבה לחץ כאן