בוננזה: המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

ניצב משה אדרי דיווח על ירידה של 26% בתאונות הדרכים ממקטעי מצלמות; עד היום הוצבו 59 מצלמות; כמה יציבו בעתיד?

אבי שאולי | 29/10/2013 14:41 (3)

נושאים בכתבה מצלמות מהירות משה אדרי תאונות דרכים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ציינה היום את יום הבטיחות בדרכים בישיבה שעסקה במערך מצלמות המהירות. היו"ר ברוורמן אמר בפתח הדיון כי הוועדה מבקשת לבחון את העבירות שאוכפות המצלמות, הפרמטרים לפיהם נבחר מיקום המצלמות, האפקטיביות שלהן בהורדת מספר תאונות הדרכים וכן השימוש בכספי הדוחות.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, הביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על הביצוע. לדבריו, לא ייתכן שכבר לפני עשר שנים שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, הצהיר על הצבת 300 מצלמות בכבישים ועד היום הוצבו רק 59 מצלמות.

המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

לדבריו, פריסה כלל ארצית של המצלמות יכולה להוריד 405 מתאונות הדרכים. הוא הוסיף כי עד היום השקיעה המדינה בפרויקט כ-60 מיליון שקל וההכנסות ממנו עומדות על 80 מיליון שקל. עם זאת ציין אבוהב שהמצלמות לא יפתרו את כל הבעיות ולא בכל מקום צריך להציב מצלמה, הוא אף קרא להגביר את השקיפות בנושא, להקים ועדה ציבורית שתבחן את מיקום המצלמות ולהעביר את ההכנסות מהפרויקט לטובת המלחמה בתאונות הדרכים.

המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, אמר כי הצבת 2,000 מצלמות בכל הארץ יכולה לשנות את התנהגות הנהגים ולהביא להפחתה של יותר מ-10% במספר ההרוגים. הוא הוסיף כי עלות של פרויקט כזה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, ורק החיסכון מהנזק הכלכלי של אובדן חיי אדם יכסה את ההשקעה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה.

חוטובלי: "הצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון מקובלת על כל הגורמים"

סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי אין ספק שהצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון זה דבר שמקובל על כל הגורמים, והמחלוקת היא רק באשר למתווה היישום. לדבריה, מי שמופקד על הפרויקט הם המשטרה והשר לביטחון פנים. סגנית השר מתחה ביקורת על העדרו של השר לביטחון פנים מהדיון, ואמרה כי הוא הכתובת לקידום הנושא.

היו"ר ברוורמן ציין כי פרויקט המצלמות חשוב וחיוני למאבק בתאונות, וקידומו לא עומד בסתירה לקידום המלחמה בתאונות בדרכים אחרות. הוא אף קרא למשרד לביטחון פנים לפעול לביצוע הפרויקט. מפקד משטרת התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי מדיניות השר לביטחון פנים היא לקדם את הפרויקט, אולם כרגע ישנה בעיה תקציבית. סגנית השר חוטובלי הגיבה ואמרה כי שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי ייתן גיבוי מלא לפרויקט ולכן אין מחסום תקציבי.

סופר: "האנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות והסיכון לתאונה עולה"

ניצב אדרי התייחס בדיון להצבת המצלמות בכביש עוקף קריות, ואמר כי בכביש היו 20 תאונות כשאחת מהן הייתה קטלנית עם הרוג אחד. הוא הוסיף כי המשטרה קיבלה עשרות פניות של אזרחים שהתלוננו על נסיעה במהירות מופרזת ודרשו להציב מצלמות. ניצב אדרי אף אמר כי בני נוער מבצעים בכביש תחרויות עם רכבים. לדבריו, במקטעים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עוד ציין אדרי כי המשטרה בוחנת להרחיב את השימוש גם למצלמות וידאו. עם זאת הוא ציין כי דרושה מערכת תומכת למצלמות, גם של אכיפה בדרכים וגם של תגבור בבתי המשפט.

קיראו עוד ב"בארץ"

המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, אמר כי גם אם המהירות לא נתפסת כגורם ראשי לתאונות הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה. הוא המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.

פרופ' הלל בר גרא, שביצע מחקר עבור הרשות, אמר כי אחד הממצאים במחקר מעיד שאם כל הנהגים היו נוסעים לפי המהירות המותרת אפשר היה לחסוך 30-40 הרוגים בשנה.

ברוורמן: "להצבת המצלמות תרומה משמעותית במלחמה בתאונות דרכים"

ח"כ חמד עמאר ציין כי הוא תומך בהצבת המצלמות, אך אמר כי יש לעשות זאת לא רק בכבישים המהירים ובמקומות שהציבור מקבל תחושה שהמצלמות הן מסחטת כספים, אלא בכבישים אדומים ובתוך הערים. ח"כ דוד צור, העומד בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי המצלמות הן נושא אחד מתוך מכלול שלם של צעדים שצריך לעשות. הוא הוסיף כי בכוונתו להעמיק את הדיונים בנושא בוועדת המשנה בראשה הוא עומד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
ברק 03/11/2013 18:26
הגב לתגובה זו
שמסתיימים בפתאומיות כמו בנמיר ובפנייה בצומת עלית. ושיעלו את המהירות בכבישים המהירים ל130 ויפחיתו את הענישה למי שלא מבצע מספר רב של עבירות או שביצע עברות לא מאוד חמורות. ורק אז שיוסיפו מצלמות. ישנה משוואה שקובעת את ההרתעה של ענשה והיא גורסת שאם האכיפה וגבוהה אז מספיקה ענישה פחותה. ההרתעה שווה לחומרת הענישה כפול הסיכוי להיתפס. אם הסיכוי נמוך מאוד גם עונש מוות לא ירתיע אבל אם סיכוי ודאי אז מספיק גם עונש קל יחסית. חוץ מזה האם המטרה היא לשלול לכולם את הרישיון אז לא תישאר מדינה ולא יהיה ממי לקחת כסף על דוחות וכל הכלכלה תתמוטת.
1.
ee 29/10/2013 14:56
הגב לתגובה זו
אין לי ספק שהנתונים שיקריים
אנא צור קשר עם הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריך (ל"ת)
מאבחן קליני 29/10/2013 15:30
הגב לתגובה זו

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה

הדס ברטל | 21/12/2025 07:34

נושאים בכתבה לשכת התעסוקה אבטלה מנהלים תואר אקדמי דוח התעסוקה 2025

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

להמשך הכתבה לחץ כאן