הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

בוננזה: המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

ניצב משה אדרי דיווח על ירידה של 26% בתאונות הדרכים ממקטעי מצלמות; עד היום הוצבו 59 מצלמות; כמה יציבו בעתיד?
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה מצלמות מהירות משה אדרי תאונות דרכים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ציינה היום את יום הבטיחות בדרכים בישיבה שעסקה במערך מצלמות המהירות. היו"ר ברוורמן אמר בפתח הדיון כי הוועדה מבקשת לבחון את העבירות שאוכפות המצלמות, הפרמטרים לפיהם נבחר מיקום המצלמות, האפקטיביות שלהן בהורדת מספר תאונות הדרכים וכן השימוש בכספי הדוחות.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, הביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על הביצוע. לדבריו, לא ייתכן שכבר לפני עשר שנים שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, הצהיר על הצבת 300 מצלמות בכבישים ועד היום הוצבו רק 59 מצלמות.

המדינה השקיעה במצלמות 60 מיליון שקל וההכנסות 80 מיליון שקל

לדבריו, פריסה כלל ארצית של המצלמות יכולה להוריד 405 מתאונות הדרכים. הוא הוסיף כי עד היום השקיעה המדינה בפרויקט כ-60 מיליון שקל וההכנסות ממנו עומדות על 80 מיליון שקל. עם זאת ציין אבוהב שהמצלמות לא יפתרו את כל הבעיות ולא בכל מקום צריך להציב מצלמה, הוא אף קרא להגביר את השקיפות בנושא, להקים ועדה ציבורית שתבחן את מיקום המצלמות ולהעביר את ההכנסות מהפרויקט לטובת המלחמה בתאונות הדרכים.

המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, אמר כי הצבת 2,000 מצלמות בכל הארץ יכולה לשנות את התנהגות הנהגים ולהביא להפחתה של יותר מ-10% במספר ההרוגים. הוא הוסיף כי עלות של פרויקט כזה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, ורק החיסכון מהנזק הכלכלי של אובדן חיי אדם יכסה את ההשקעה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה.

חוטובלי: "הצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון מקובלת על כל הגורמים"

סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי אין ספק שהצבת המצלמות בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון זה דבר שמקובל על כל הגורמים, והמחלוקת היא רק באשר למתווה היישום. לדבריה, מי שמופקד על הפרויקט הם המשטרה והשר לביטחון פנים. סגנית השר מתחה ביקורת על העדרו של השר לביטחון פנים מהדיון, ואמרה כי הוא הכתובת לקידום הנושא.

היו"ר ברוורמן ציין כי פרויקט המצלמות חשוב וחיוני למאבק בתאונות, וקידומו לא עומד בסתירה לקידום המלחמה בתאונות בדרכים אחרות. הוא אף קרא למשרד לביטחון פנים לפעול לביצוע הפרויקט. מפקד משטרת התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי מדיניות השר לביטחון פנים היא לקדם את הפרויקט, אולם כרגע ישנה בעיה תקציבית. סגנית השר חוטובלי הגיבה ואמרה כי שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי ייתן גיבוי מלא לפרויקט ולכן אין מחסום תקציבי.

סופר: "האנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות והסיכון לתאונה עולה"

ניצב אדרי התייחס בדיון להצבת המצלמות בכביש עוקף קריות, ואמר כי בכביש היו 20 תאונות כשאחת מהן הייתה קטלנית עם הרוג אחד. הוא הוסיף כי המשטרה קיבלה עשרות פניות של אזרחים שהתלוננו על נסיעה במהירות מופרזת ודרשו להציב מצלמות. ניצב אדרי אף אמר כי בני נוער מבצעים בכביש תחרויות עם רכבים. לדבריו, במקטעים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עוד ציין אדרי כי המשטרה בוחנת להרחיב את השימוש גם למצלמות וידאו. עם זאת הוא ציין כי דרושה מערכת תומכת למצלמות, גם של אכיפה בדרכים וגם של תגבור בבתי המשפט.

קיראו עוד ב"בארץ"

המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, אמר כי גם אם המהירות לא נתפסת כגורם ראשי לתאונות הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה. הוא המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.

פרופ' הלל בר גרא, שביצע מחקר עבור הרשות, אמר כי אחד הממצאים במחקר מעיד שאם כל הנהגים היו נוסעים לפי המהירות המותרת אפשר היה לחסוך 30-40 הרוגים בשנה.

ברוורמן: "להצבת המצלמות תרומה משמעותית במלחמה בתאונות דרכים"

ח"כ חמד עמאר ציין כי הוא תומך בהצבת המצלמות, אך אמר כי יש לעשות זאת לא רק בכבישים המהירים ובמקומות שהציבור מקבל תחושה שהמצלמות הן מסחטת כספים, אלא בכבישים אדומים ובתוך הערים. ח"כ דוד צור, העומד בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי המצלמות הן נושא אחד מתוך מכלול שלם של צעדים שצריך לעשות. הוא הוסיף כי בכוונתו להעמיק את הדיונים בנושא בוועדת המשנה בראשה הוא עומד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברק 03/11/2013 18:26
    הגב לתגובה זו
    שמסתיימים בפתאומיות כמו בנמיר ובפנייה בצומת עלית. ושיעלו את המהירות בכבישים המהירים ל130 ויפחיתו את הענישה למי שלא מבצע מספר רב של עבירות או שביצע עברות לא מאוד חמורות. ורק אז שיוסיפו מצלמות. ישנה משוואה שקובעת את ההרתעה של ענשה והיא גורסת שאם האכיפה וגבוהה אז מספיקה ענישה פחותה. ההרתעה שווה לחומרת הענישה כפול הסיכוי להיתפס. אם הסיכוי נמוך מאוד גם עונש מוות לא ירתיע אבל אם סיכוי ודאי אז מספיק גם עונש קל יחסית. חוץ מזה האם המטרה היא לשלול לכולם את הרישיון אז לא תישאר מדינה ולא יהיה ממי לקחת כסף על דוחות וכל הכלכלה תתמוטת.
  • 1.
    ee 29/10/2013 14:56
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שהנתונים שיקריים
  • אנא צור קשר עם הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריך (ל"ת)
    מאבחן קליני 29/10/2013 15:30
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן