אחראי משמרת במסעדה אשר מעסיקיו האשימו אותו בגניבה זכאי לפיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין
העובדות
-----------
הגב' נלי ג'רבלי (להלן: "מעסיקה 1") ומר האני ג'רבלי (להלן: "מעסיק 2") (להלן: "המעסיקים") ניהלו יחד מסעדה. המעסיקים גייסו את אשרף מזאווי (להלן:"העובד") לתפקיד של ברמן ובהמשך התקדם להיות אחראי משמרת.
במסעדה היתה כספת אשר אליה הכניסו מנהלי המשמרת את הכספים שנגבו מלקוחות במהלך כל משמרת. המעסיקים היו שבעי רצון מעבודתו של העובד ויחסי העבודה התנהלו באופן הרמוני. בהמשך, פנו המעסיקים אל העובד והחלו להטיח בו האשמות בגין גניבת כספים מכספת המסעדה וזאת מתוקף היותו אחראי משמרת ובעל גישה לכספת וכן נוכח הפסקה זמנית של מצלמות התיעוד שהיו באזור הכספת.
העובד אשר הכחיש כל קשר לטענות המועלות כלפיו, טען כי המעסיקים השפילו ופיטרו אותו ללא שימוע ובנוכחות עובדי המסעדה. העובד אף דרש להזמין משטרה להוכחת חפותו וזו לא מצאה כספים בחזקתו. המעסיקים טענו, כי ביקשו לערוך שיחת בירור עם העובד לעניין החוסרים שנתגלו בכספת, אולם העובד פירש את המצב כרצונו. לדידם, כל התנהלותם בנוגע לסיום עבודת העובד היתה כדין.
בית הדין קיבל את התובענה ונדרש להכריע בשאלות הבאות:
1. מי היה המעסיק של העובד?
2. האם נסיבות סיום העבודה מצדיקות פסיקת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין עוגמת נפש לעובד וכן פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") אם לאו.
טענות העובד:
1. העובד טען, כי המעסיקים העסיקו אותו ביחד ולחוד.
2. העובד פוטר באופן משפיל ע"י המעסיקים ללא קיום שימוע ותוך שנגרמה לו עוגמת נפש.
3. המעסיקים הוציאו על העובד דיבה בטענת שווא, לפיה גנב מהמעסיקים והטריד מינית את אחת העובדות.
טענות המעסיקים:
1. מעסיק 2 הוא בעל העסק בלבד והוא זה שהוציא את ההמחאות ששולמו לעובד כשכר עבודתו ולפיכך, יש למחוק את מעסיקה 1 מכתב התביעה.
2. היו חוסרים בכספת המסעדה ולפיכך, ביקשו המעסיקים לקיים שיחת בירור עם העובד וזאת בנוסף לתלונה של אחת העובדות בגין הטרדה מינית מצד העובד.
3. לא היו פיטורים וככל שהיו, הרי שהעובד פוטר "בעידנא דריתחא".
4. המעסיקים לא השפילו את העובד אלא העובד הוא זה שבחר להזמין משטרה למקום והוא זה שגרר את הויכוח עם המעסיקים לאזור המסעדה ודיבר בקול רם בפני שאר העובדים.
פסק דין
----------
בית הדין קבע, כי העובד הצליח להוכיח שהמעסיקים העסיקו אותו בצוותא, היינו, מעסיקה 1 ניהלה את השיחה עם העובד לצורך בירור החוסרים בכספת, וכן היא זו אשר הבהירה לו, כי היא "הבוסית שלו", כפי שעלה מתמלול שיחה אשר התנהלה בקרות המקרה. מעסיק 2 שילם את השכר לעובד וכן ניהל את המסעדה מעצם היותו הבעלים.
לעניין נסיבות סיום העסקה נקבע, כי הגם שפיטורי העובד היו "בעידנא דריתחא", נוכח העובדה, כי המעסיקים לא חזרו בהם מהודעת הפיטורים ולא ביקשו מהעובד לחזור לעבודה, נותן תוקף לפיטורים. ומכאן, זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים ע"ס 5,139 ש"ח.
כמו כן, האשמות המעסיקים כלפי העובד, מבלי לטרוח לברר את העלמות הכספים בצורה הוגנת יותר ופיטורי העובד לאלתר מבלי לערוך שימוע, מזכה את העובד בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין לרבות עוגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.